דיווחים בתקשורת האיראנית על פיצוצים באי קשם ובאזור בנדר עבאס בדרום איראן
תחקיר באוסטרליה: רופאים סירבו לטפל ביהודים, מטופלים הסתירו מגן דוד
עיתון The Australian חשף "רשימות שחורות" של רופאים יהודים, תלונות שווא לרגולטור ועדויות על טיפול רשלני במי שזוהו כיהודים
תחקיר מקיף שפורסם בעיתון האוסטרלי The Australian חושף גל אנטישמיות חמור במערכת הבריאות הציבורית והפרטית באוסטרליה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023. התחקיר, המבוסס על עשרות עדויות של רופאים, אחיות, פסיכולוגים ומטופלים יהודים, מתאר מציאות שבה מטופלים יהודים חוששים להזדהות, רופאים יהודים מוחרמים על ידי עמיתיהם, ומערכת הפיקוח עוצמת עיניים.
לפי התחקיר, אנשי צוות רפואי הביעו חוסר רצון לטפל במטופלים שזוהו כיהודים או ישראלים, ובמקרים מסוימים אף סירבו לכך במפורש. מטופלים דיווחו על הערות פוליטיות ואנטישמיות שהושמעו באוזניהם דווקא ברגעים פגיעים, כמו לפני ניתוחים או במהלך בדיקות רגישות. רבים העידו כי החלו להסתיר סממנים יהודיים, ובהם שרשראות מגן דוד, ואף שינו את שמותיהם במערכות הרישום הרפואיות, מחשש שיקבלו טיפול נחות או רשלני. עדויות של רופאים בכירים תיארו מטופלים שהסירו את שרשרת המגן דוד לפני כניסה לניתוח, מחשש שהמנתח או המרדים יזהו אותם כיהודים ויפגעו בהם בעודם מורדמים וחסרי ישע.
אחד המקרים החמורים שנחשפו, שהוביל לחקירת משטרה ולהשעיה, עסק בשני אנשי צוות מבית החולים בלאקטאון בסידני שהעלו לרשתות החברתיות סרטונים והודעות מאיימות. אחד מהם הצהיר בגלוי כי יסרב להעניק טיפול רפואי לחולים ישראלים, והשני אף התרברב בכך ש"הרג מטופלים ישראלים בעבר". המקרה עורר סערה ציבורית וגרר גינוי חריף מצד שר הבריאות של מדינת ניו סאות' ויילס.
התחקיר חשף גם קבוצות רשת פנימיות של אנשי רפואה אוסטרלים שבהן שותפו "רשימות שחורות" של רופאים יהודים, לצד קריאות להחרים אותם מקצועית ולפגוע במוניטין שלהם. בקבוצת פייסבוק סגורה ופופולרית המיועדת לרופאות שהן אמהות, נחשפו רופאות יהודיות למסע שיימינג, חרם ובריונות מצד קולגות. בקבוצות וואטסאפ הופצו שמות של רופאים יהודים, בליווי קריאות מפורשות להחרים את מרפאותיהם ולהגיש נגדם תלונות שווא לרשות הרגולציה הרפואית באוסטרליה, AHPRA, במטרה לשלול את רישיונם.
בין העדויות האישיות בולט סיפורה של שרלוט פריימן, בת לניצולת אושוויץ, שסיפרה כי במהלך טיפולים בבית חולים במלבורן ניסה אח להחדיר לה עירוי ארבע פעמים, בניגוד לנהלים, לאחר שהבחין כי דתה רשומה כיהדות. לדבריה, היא סבלה מכאבים עזים ומשטפי דם, והאירוע חזר על עצמו גם בביקורים נוספים. ישראלית נוספת, אורית ברנד, סיפרה כי אחות ניסתה שמונה פעמים להחדיר לה עירוי, ורק לאחר שהוחלפה באנשי צוות אחרים בוצעה הפעולה מיד וללא כאב. התחקיר מציין כי לא ניתן להוכיח שמדובר בהתנהלות מכוונת, אולם בשני המקרים טענו אנשי צוות שצוטטו בכתבה כי הופרו נוהלי בתי החולים המגבילים את מספר ניסיונות ההחדרה על ידי אותו מטפל.
מיילדת בשם שרון סטוליאר מסרה לעיתון עדות על יולדת יהודייה שנותרה לדבריה שעות לאחר ניתוח קיסרי ללא משככי כאבים, כשהיא שוכבת בשלולית דם ותינוקה בוכה לצידה, וכשאחות הגיעה לבסוף, התייחסה אליה בגסות וללא חמלה. מטופלת אחרת סיפרה כי במהלך אשפוזה ביחידה לטיפול נמרץ קיבלה מאחות "הרצאה" שבה הוכחשו השואה ואירועי ה-7 באוקטובר.
מקרה שהפך לסמל בקרב הקהילה היהודית באוסטרליה הוא זה של ניצולת שואה קשישה ושברירית, שאושפזה בבית חולים ציבורי ונזקקה לעירוי. כשהבחינה כי האחות המטפלת בה עונדת על מדיה הרשמיים סמלים פוליטיים פרו-פלסטיניים מובהקים, נתקפה חרדה עמוקה ומיידית. המקרה, לצד עדויות דומות, היה בין המניעים המרכזיים לדרישה לאסור לחלוטין ענידת סיכות וסמלים פוליטיים על מדי בתי החולים במדינה. לפי התחקיר, אנשי צוות הגיעו למשמרות עם סיכות, כאפיות וסמלים פרו-פלסטיניים, לעיתים תוך הפרה ישירה של נוהלי בתי החולים, באופן שיצר אווירה מאיימת עבור עמיתים ומטופלים יהודים.
גם אנשי הצוות היהודים עצמם שינו את התנהלותם. רופאים ואחיות העידו כי הפסיקו לדבר במקום העבודה על חגים יהודיים, נמנעו מלספר לעמיתיהם על אירועי בר ובת מצווה של ילדיהם, והסירו סמלים דתיים מחשש לנידוי חברתי ומקצועי. מספר רופאים בכירים העידו כי נאלצו לעזוב את משרותיהם בבתי חולים ציבוריים גדולים במלבורן ובסידני, לאחר שההנהלות סירבו להגן עליהם מפני התנכלויות של קולגות. סטודנטים לרפואה ומתמחים יהודים תיארו נידוי ותקיפות מילוליות, לצד חשש להתלונן פן ייפגע עתידם המקצועי.
ביקורת חריפה בתחקיר הופנתה כלפי הגופים המנהלים וכלפי רשות הפיקוח AHPRA. רופאים רבים שהתלוננו על אנטישמיות העידו כי תלונותיהם הושתקו או טופלו כסכסוך אישי, ולא כאירוע גזענות חמור. בתחקיר נטען כי בעוד מערכת הבריאות האוסטרלית מגלה אפס סובלנות כלפי גזענות המופנית לקבוצות מיעוט אחרות, כלפי אנטישמיות מתקיימים סטנדרט כפול ועצימת עיניים. עוד נטען כי אנשי רפואה יהודים או תומכי ישראל שניסו להפריך טענות בדבר "רצח עם", או שפרסמו מידע על השימוש שעשה חמאס בבתי חולים ברצועת עזה, מצאו עצמם תחת הליכים משמעתיים, בעוד תלונות נגד אנשי רפואה שפרסמו תכנים פרו-חמאסיים או אנטישמיים נסגרו ללא צעדים משמעותיים.
