על שולחן ועדת הכספים של הכנסת: מימון אבטחת השר לשעבר רון דרמר בסכום של יותר מ-8 מיליון שקל. מדובר בדרישה ובסכום חריגים לטובת אבטחת שר לשעבר. גורמים ממשלתיים טוענים כי הדבר נעשה בהמלצת השב"כ, אך הדבר אינו כתוב בפניה שהוגשה לוועדה (12)
המרגלים שגורשו מאירופה צצו מחדש במקום האחרון שציפו לו
עשרות מרגלים רוסים שגורשו מהמערב נשלחו לטוקיו, שם הם רוכשים טכנולוגיה רגישה ומבריחים אותה למכונת המלחמה של מוסקבה
פוטין על רקע טוקיו ואיירופלוט צילום: עיבוד AI
עשרות קציני מודיעין רוסים שגורשו ממדינות המערב לאחר הפלישה לאוקראינה הופיעו מחדש ביפן, בזהויות דיפלומטיות ומסחריות, והפכו את המדינה למרכז מרכזי לרכישת ציוד רגיש עבור הצבא הרוסי. כך עולה מתחקיר נרחב של ה"ניו יורק טיימס".
במרכז הרשת פועלת יחידה חשאית של המודיעין הצבאי הרוסי, ה-GRU, המכונה "המנהלה ה-20". לפי גורמים בהווה ובעבר בחמש סוכנויות מודיעין מערביות, קציני היחידה מתחזים לדיפלומטים ולאנשי עסקים, רוכשים או גונבים טכנולוגיה לשימוש בשדה הקרב ומעבירים אותה לרוסיה באמצעות חברות שילוח ומדינות שלישיות.
הגורמים מסרו כי היחידה פעלה עוד לפני המלחמה באוקראינה, אך מאז הפלישה הפכה לחלק מרכזי במאמץ של הקרמלין להשיג שבבים, משדרים, מכונות לייצור נשק ורכיבים מתקדמים שיצואם לרוסיה נאסר.
את הפעילות בטוקיו מנהל לפי הדיווח מקסים ולדימירוביץ' פילצ'נקוב, קצין GRU בן 49, המשמש באופן רשמי כעובד של חברת התעופה הממשלתית איירופלוט. משרד החברה נמצא בקומה ה-22 של מגדל במרכז טוקיו, במרחק של כעשר דקות הליכה ממטה סוכנות המשטרה הלאומית של יפן, האחראית בין היתר על סיכול ריגול.
פילצ'נקוב הגיע ליפן בפברואר 2024, בתקופה שבה רוסיה נזקקה בדחיפות לטכנולוגיה מתקדמת כדי להתמודד עם היתרון האוקראיני בתחום הרחפנים והמערכות האלקטרוניות. הוא כבר שירת בעבר ביפן, ולפי גורמי המודיעין ניצל את ניסיונו במדינה כדי ליצור קשרים עם חברות שילוח שמובילות סחורות מיפן לרוסיה.
קציני ה-GRU השתמשו במשך עשרות שנים במשרות באיירופלוט ככיסוי לפעילות מודיעינית ולחיפוש אחר טכנולוגיה מערבית. גם לאחר שהחברה חדלה כמעט לחלוטין להפעיל טיסות ביפן בשל הקושי להשיג חלקי חילוף ושירותים, שותפותיה המקומיות המשיכו לפעול.
אחת מאותן שותפות היא חברת השילוח היפנית פרוקו אייר, המציגה את עצמה כ"גשר בין יפן לרוסיה". החברה רוכשת שטחי מטען בטיסות למדינות שבהן איירופלוט עדיין פועלת, בהן סרי לנקה ואוזבקיסטן. משם מועבר המטען לרוסיה.
לפי גורמי מודיעין מערביים, הסדרי שילוח כאלה חיוניים לפעילות המנהלה ה-20. מבריחי הציוד אינם נדרשים להעביר את הסחורה ישירות לרוסיה, אלא רק למדינה שמוכנה למכור אותה בהמשך למוסקבה.
יפן היא היצואנית הגדולה בעולם של חלק מהטכנולוגיות הרגישות והדו שימושיות שרוסיה מבקשת להשיג. היעד הגדול ביותר של טכנולוגיה יפנית רגישה הוא וייטנאם, שבמקביל הפכה ליצואנית הגדולה ביותר של ציוד מסוג זה לרוסיה.
בעליה של פרוקו אייר, טקהיקו מיקי, סיפר כי הכיר את פילצ'נקוב בשנת 2018, אך החל לעבוד עמו באופן משמעותי רק לאחר שובו לטוקיו בשנת 2024. רעייתו תיארה את איש הקשר הרוסי כאדם שאינו מחייך ומציג רק את "הצד העסקי" שלו.
לפי שני גורמים המעורים בפרטים, מיקי פנה בשנה שעברה לאיש קשר בסין שפילצ'נקוב הכיר לו, וביקש סיוע בהעברת מוצרים שידע כי אסור לשלוח לרוסיה. מיקי הכחיש בתוקף את הטענה ואמר כי לא ידע על קשריו של פילצ'נקוב למודיעין הרוסי.
לדבריו, החברה מעבירה לרוסיה רק ציוד מותר, בעיקר ציוד רפואי ומוצרי קוסמטיקה. מסמך שילוח שמסר לעיתון הראה כי בחודש מרץ הועבר ציוד רפואי לרוסיה דרך סרי לנקה. אלא שניסיון למחוק את שם המקבלת נכשל, והמסמך חשף כי מדובר בחברת התרופות הרוסית R-Pharm.
החברה עצמה אינה נתונה לסנקציות, אך מייסדה, אלכסיי רפיק, נכלל ברשימות הסנקציות של בריטניה, קנדה ואוסטרליה בשל קשריו ההדוקים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ותמיכתו במאמץ המלחמתי. פרוקו אייר לא הואשמה בעבירה, ובעליה טען כי הרשויות ביפן מעולם לא פנו אליו בעניין המשלוחים.
החשיבות של יפן למערך הרוסי ניכרת גם בשדה הקרב. לפי הערכות ממשלת אוקראינה, כ-90 אחוז מהטילים והכטב"מים הרוסיים שנבדקו הכילו רכיבים מתוצרת יפן.
לאחר שטיל שיוט רוסי מסוג Kh-101 פגע בחודש מאי בבניין מגורים בקייב והרג לפחות 24 בני אדם, מצאו החוקרים כי מערכת ההנחיה של הטיל כללה מודול מחשב יפני, אף שיצואו לרוסיה נאסר.
אוקראינה העבירה לממשלת יפן ראיות רבות לשימוש ברכיבים יפניים בנשק רוסי. באפריל 2025 בלבד נשלחו לפחות שמונה איגרות דיפלומטיות למשרד החוץ בטוקיו, ובהן תמונות ורשימות של מעגלים אלקטרוניים, משדרים ושבבים שנמצאו בטילים ובציוד צבאי רוסי. כשמונה איגרות נוספות נשלחו במהלך אותה שנה.
במסמכים הופיעו שמות של חברות יפניות גדולות, בהן פנסוניק, טושיבה ו-NEC. עם זאת, לא נמצאה ראיה שהחברות ידעו כי מוצריהן מיועדים לרוסיה. החברות הכחישו כל הפרה של מגבלות היצוא, ו-NEC מסרה כי הרכיבים שנמצאו היו ישנים ולא נמכרו על ידה במשך שנים.
משרד הכלכלה והמסחר היפני מסר כי הזהיר חברות מפני ניסיונות לעקוף את הסנקציות והכניס עשרות חברות זרות לרשימות שחורות. גם מדינות מערביות העבירו לטוקיו מידע על רשתות רכש רוסיות ועל חברות החשודות בסיוע להעברת ציוד אסור.
למרות זאת, הרשויות ביפן לא נקטו צעדים נגד פילצ'נקוב. לפי התחקיר, יפן נחשבת במשך שנים ל"גן עדן למרגלים", בין היתר בשל חוקים חלשים נגד ריגול ומגבלות שהוטלו על שירותי המודיעין שלה לאחר מלחמת העולם השנייה. ליפן אף אין סוכנות מודיעין חוץ עצמאית.
ראש ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ'י, החלה לקדם הרחבה של יכולות המודיעין ובקרת היצוא. בחודש ינואר חשפה משטרת טוקיו קצין מודיעין רוסי שהתחזה לאוקראיני וניסה לגנוב סודות מסחריים מעובד יפני. בהיעדר חוק ריגול מתאים, הועמד העובד לדין בגין הפרת חוקי התחרות, בעוד המרגל הרוסי כבר עזב את המדינה.
פילצ'נקוב עצמו סירב להגיב לפניות ה"ניו יורק טיימס". כתבי העיתון הגיעו שלוש פעמים למשרד איירופלוט בטוקיו, אך בכל פעם נאמר להם כי אינו נמצא או שאינו מעוניין לשוחח.
התחקיר מצביע על כך שהמערב הצליח לגרש מאות קציני מודיעין רוסים מבירות אירופה, אך מוסקבה לא ויתרה על פעילותם. היא פשוט העבירה חלק מהם למדינות שבהן הפיקוח חלש יותר והתעשייה המקומית מחזיקה בדיוק בטכנולוגיה שמכונת המלחמה הרוסית זקוקה לה.
