נתניהו לביטן בוועדת חוקה - אתה מוזמן להתמודד ונראה כמה מנדטים תביא
הפגישה עם דדי ברנע והפיג'ו השחורה: כך נפל אחמדינג'אד בידי המשטר
ראש המוסד דאז טס בחשאי לבודפשט ופגש את נשיא איראן לשעבר בכנס אקלים ששימש כיסוי, כחלק מתוכנית להציבו בראש המדינה. אחר כך חילצו אותו אנשי מוסד בפיג'ו שחורה מטהרן, אך המבצע הסתבך והוא הועבר למעצר בית בידי משמרות המהפכה
דדי ברנע // מחמוד אחמדינג'אד צילום: עיבוד AI
ישראל טיפחה במשך שנים את מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן לשעבר, כנכס מודיעיני שיועד להעמידו בראשות המדינה לאחר הפלת המשטר, כך חושף דיווח חדש של הניו יורק טיימס. לפי הכתבה, המבוססת על עדויות גורמים אמריקאים ואיראנים בכירים שדיברו בעילום שם, המבצע הגיע לשיאו בסוף פברואר השנה, בימיה הראשונים של המלחמה בין ישראל וארה"ב לאיראן, במבצע חילוץ דרמטי שבסופו של דבר נכשל.
לפי הדיווח, ראש המוסד לשעבר דוד ברנע נסע אישית לבודפשט ב-2024 ונפגש עם אחמדינג'אד, ובהמשך עדכן המוסד את הסי איי איי על הקשר. בשנים האחרונות מימנה ישראל בסתר את מגוריו ונסיעותיו של אחמדינג'אד, וסוכניה נפגשו עמו מספר פעמים מחוץ לאיראן, בהן בבודפשט. עצם העובדה שראש המוסד עצמו טרח להיפגש עמו פנים אל פנים ממחישה, לפי גורמים אמריקאים לשעבר, עד כמה נחשב גיוסו בעל חשיבות עליונה.
הפעולה המכרעת התרחשה ב-28 בפברואר, כשתקיפה ישראלית פגעה במתחם מגוריו של אחמדינג'אד בטהראן, בביתן השומרים שלו וברכבו המשוריין. לאחר התקיפה, כך לפי ארבעה גורמים איראנים בכירים, הגיעה לזירה מכונית פיג'ו שחורה שאספה את אחמדינג'אד ופינתה אותו במהירות מהמקום. לפי גורמים אמריקאים ואיראנים המעורים בפרטים, את הרכב נהגו סוכני מוסד, שהעבירו אותו למקום מסתור סודי בתוך איראן.
אלא שאחמדינג'אד, כך נמסר, נסער ממבצע החילוץ הכאוטי ונראה מאוכזב מהתוכנית הישראלית להשיבו לשלטון. הוא עזב את מקום המסתור בנסיבות שטרם התבררו, ולא נראה בפומבי עד יום שני שעבר, אז הופיע לפתע ולזמן קצר בטקס הלוויית המנהיג העליון לשעבר עלי ח'מינאי. ארבעה גורמים איראנים בכירים מסרו כי אחמדינג'אד נתון כעת במעצר בית, בפיקוח אגף המודיעין של משמרות המהפכה, לאחר שאיראן חשפה חלק ניכר מקשריו עם ישראל.
התוכנית להעמדת אחמדינג'אד בשלטון הייתה חלק ממהלך רחב יותר להפלת המשטר בטהראן, שכלל גם חימוש והכשרה של כוחות אופוזיציה כורדים איראנים הפועלים מצפון עיראק, במטרה שיחצו למערב איראן, יאחזו בשטח ויתקדמו בהדרגה לעבר הבירה, מהלך שמעולם לא יצא לפועל. תמיר היימן, ראש אמ"ן לשעבר, אמר בתוכנית האמריקאית "פיירינג ליין" כי דובר ב"רצף מבצעים מיוחדים וייחודי מאוד שהיה אמור להתרחש", וכי "אחמדינג'אד היה חלק מאותו רצף". דובר המוסד לא הגיב לפניית העיתון, וגם דוברו של אחמדינג'אד סירב להתייחס.
אחמדינג'אד, ששימש נשיא איראן בין 2005 ל-2013, נחשב בתקופתו לפוליטיקאי הקיצוני והבולט ביותר במדינה. הוא קרא שוב ושוב להשמדת ישראל והכחיש את השואה, ובשלטונו האיצה איראן את תוכנית העשרת האורניום שלה, מה שהעלה חשש כי היא חותרת בסתר לנשק גרעיני. הוא גם הורה על דיכוי אלים של גל מחאות ארצי שפרץ בעקבות הבחירות השנויות במחלוקת ב-2009, ובתקופתו ביצעה מערכת המשפט הוצאות להורג המוניות של מתנגדי משטר.
לאחר שעזב את התפקיד ריכך אחמדינג'אד את עמדותיו הפומביות והחליף את הרטוריקה האנטי ישראלית שאפיינה את כהונתו. הוא הרבה להעניק ראיונות ולשאת נאומים שבהם התייחס לתרבות הפופ האיראנית, מתח ביקורת על גורמי הביטחון בשל דיכוי בכוח, והאשים את מעמד השליטים בשחיתות כלכלית. במקביל שינה את חזותו, זנח את מקטורן החאקי המזוהה עמו, סיפר את זקנו וכנראה עבר טיפולי בוטוקס. רבים באיראן ראו בשינוי מהלך ציני שנועד לבסס מחדש את מעמדו הפופוליסטי ולהרחיקו מהממסד השליט, בעוד יועציו האמינו כי מטרתו האמיתית הייתה לשוב לשלטון.
לפי גורם המקורב לאחמדינג'אד, הוא שיתף מספר מצומצם של אנשי אמונו בשאיפתו לעמוד בעתיד בראש איראן בסיוע כוחות זרים. אחמדינג'אד התאכזב מן המערכת השלטונית לאחר שנפסל שלוש פעמים מהתמודדות לנשיאות, והגיע למסקנה כי לא יוכל לשוב לשלטון כל עוד המערכת הקיימת נותרת בעינה. לדברי הגורם, הוא חשש כי במקרה של מלחמה והפלת המשטר יבחרו ארה"ב וישראל בדמות אופוזיציה הפועלת מחוץ לאיראן ואינה מכירה את המדינה לעומק, מה שעלול לערער את יציבותה. הוא תיאר את עצמו כמי שיכול למלא תפקיד של מתקן, בדומה לנשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין, ואמר כי אם יעלה לשלטון, תכיר איראן בישראל ותכונן עמה יחסים תקינים כחלק מהסכמי אברהם שקידם הנשיא טראמפ.
גורמי ביטחון ישראלים עקבו מקרוב אחר הקרע ההולך ומעמיק בין אחמדינג'אד למשטר האיראני, ובפרט אחר טינתו הגוברת כלפי ח'מינאי ובכירים אחרים שפסלו את מועמדותו לנשיאות. פעילותו של אחמדינג'אד עוררה בהדרגה חשד גם בזרוע המודיעין של משמרות המהפכה, האמונה על שמירת המשטר מפני מעורבות זרה. החשד גבר, כך לפי שני אנשי משמרות ובכיר מודיעין המעורה בפרשה, לאחר שב-2017 החל לשגר מכתבים פומביים לנשיא ארה"ב טראמפ ובהמשך גם ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, כשהנשיא טראמפ הרעיף שבחים על שני האישים.
לא ברור מתי בדיוק ניסו גורמי מודיעין ישראלים לגייס לראשונה את אחמדינג'אד. גורמים איראנים ציינו מגע מוקדם לפחות בעת ביקורו בגואטמלה ב-2023, לכנס בנושא סביבה שאליו הוזמן על ידי ממשלת גואטמלה, מדינה בעלת יחסים דיפלומטיים הדוקים עם ישראל יותר מרוב מדינות אמריקה הלטינית. אחמדינג'אד כמעט לא יצא לנסיעה לאחר שנעצר בשדה התעופה בטהראן וסורב לעלות לטיסה, ורק לאחר שביתת מחאה בת שעות ארוכות שקיים במקום הותר לו לצאת.
בשנה שלאחר מכן הגיע לביקורו הראשון בהונגריה, לכנס באוניברסיטת לודוביקה בבודפשט, ושם נפגש עם ברנע, שעמד בראש המוסד חמש שנים עד לחודש שעבר. הונגריה, שהובלה אז בידי ראש הממשלה הימני ויקטור אורבן, קיימה עם ישראל יחסים הדוקים מכל מדינה אירופית אחרת, וראש הממשלה בנימין נתניהו נשא באפריל 2025 נאום באותה אוניברסיטה וקיבל בה אות הוקרה. כחודשיים לאחר מכן שב אחמדינג'אד לבודפשט, ימים ספורים לפני שישראל פתחה במלחמה באיראן, ביקור ששימש כיסוי לפגישות עם סוכני מודיעין ישראלים.
מאבטחיו של אחמדינג'אד דיווחו כי במהלך אותו ביקור ביוני 2025 חמק מהם פעמיים לפגישות ארוכות, ולאחר שעימתו אותו טען כי נפגש עם פרופסורים באוניברסיטה. בכנס נשא נאום באנגלית, זנח את הפסוק הקוראני שנהג לפתוח בו כל נאום, ודיבר על "אנושות משותפת" ו"סדר עולמי משתנה". רקטור האוניברסיטה, גרגלי דלי, תיאר בראיון כי בהזמנת אחמדינג'אד מילא תפקיד של "איש קש". עד יום שני שעבר לא נראה אחמדינג'אד בפומבי מאז פונה מביתו בפברואר. בסרטוני ההלוויה נראה לבוש מעיל כבד למרות החום הכבד, פניו רכונות, מוקף מכל עבר במה שנראה כאנשי אבטחה. שני נשיאי איראן לשעבר האחרים שעודם בחיים, חסן רוחאני ומוחמד ח'תמי, לא הוזמנו לטקסים.
