איתי בלומנטל: דיוחנו הערב: ישראל צפויה להגיב על שיגור רחפן הנפץ של חיזבאללה שפגע הלילה בכלי הנדסי של צה"ל סמוך לרכס עלי טאהר ברצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון. בשעות האחרונות, בצה"ל מקיימים הערכות מצב, והכינו מספר אפשרויות תגובה: מתקיפה מהאוויר ועד פעולות ממוקדות- למשל נגד המחבלים ברכס עלי טאהר- שיועברו לאישור הדרג המדיני. המנגון האמריקני יעודכן. אחת האפשרויות היא לבצע פעולות שנדחו בתקופה האחרונה, פעולות שנחשבות "לרגישות", בעקבות דרישה של ממשל טראמפ שלא להסית קשב לזירה הלבנונית כל עוד ארה"ב היתה עסוקה בהסלמה מול איראן. גורם ישראלי אומר לנו הערב שלישראל זכות להגיב על פגיעת הרחפן הלילה, גם במסגרת ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, הסכם שמאפשר לצה"ל לפעול נגד חיזבאללה במקרה שיפר את הפסקת האש.
18 בני משפחה מעזה ייכנסו לבריטניה לאחר מאבק משפטי
אישה ילידת עזה שקיבלה אזרחות בריטית ביקשה להביא את משפחתה המורחבת למדינה - בית הדין דחה את ערעור הממשלה וקבע כי החלטת הרשויות אינה חוקית
עזתים חסרי בית צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90
בית משפט בבריטניה אישר את כניסתם של 18 בני משפחה מרצועת עזה למדינה, לאחר שקבע כי סירוב הרשויות לבקשתם מהווה הפרה של זכותם לחיי משפחה לפי חוק זכויות האדם הבריטי. כך דווח בדיילי מייל.
ההליך המשפטי נפתח לאחר שאישה ילידת עזה, אם לשלושה ילדים שהגיעה לבריטניה כפליטה ורכשה אזרחות בריטית, ביקשה להביא למדינה את משפחתה המורחבת. משרד הפנים הבריטי דחה את בקשתה בתחילה, אך בני המשפחה פנו לבתי המשפט וזכו בעתירתם.
בין מי שאמורים להגיע לבריטניה נמנים הורי האישה, אחיה, רעייתו וארבעת ילדיהם, אחותה וארבעת ילדיה, וכן אחות נוספת, בעלה ושלושת ילדיהם. שרת הפנים שבאנה מחמוד ניסתה לערער על פסיקת בית הדין להגירה, אך הערעור נדחה השבוע והחלטת הערכאה הדיונית נותרה על כנה.
בקשת הכניסה המקורית הוגשה בסוף נובמבר 2023, כחודש לאחר שהחלה הפעילות הצבאית הישראלית ברצועת עזה בתגובה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שבה נרצחו כמעט 1,200 בני אדם.
בני המשפחה טענו כי מניעת כניסתם פוגעת בזכותם לחיי משפחה, המעוגנת באמנה האירופית לזכויות אדם. בית הדין קיבל את הטענה וקבע כי דחיית בקשתם נוגדת את חוק זכויות האדם הבריטי משנת 1998.
השופטת ג'מה לוגראן מבית הדין להגירה העליון קבעה כי פסיקת הערכאה הקודמת, שקיבלה את עתירת המשפחה, תישאר בתוקף. לדבריה, ההשלכות על האישה המתגוררת בבריטניה ועל ילדיה היו חמורות מכדי שהאינטרס הציבורי יגבר על זכותם לחיי משפחה.
בפסק הדין צוין כי רוב המבוגרים במשפחה אינם דוברי אנגלית, וכי האישה המתגוררת בבריטניה תוכל לספק מקום מגורים להוריה בלבד. עוד צוין כי בני המשפחה עשויים להזדקק לתמיכה מכספי ציבור. השופטת התייחסה גם למצבה של האישה המתגוררת בבריטניה ושל ילדיה, וציינה כי הם סבלו מבעיות בריאות נפשית בעקבות מצב קרוביהם בעזה.
הפסיקה עוררה ביקורת מצד המפלגה השמרנית. שר הפנים בממשלת הצללים, כריס פילפ, הזהיר כי ההחלטה עלולה "לפתוח את הסכר" בפני אלפי פלסטינים שיבקשו להגיע לבריטניה תוך שימוש בחוקי זכויות האדם. כך דווח בדיילי מייל.
"מדוע יש לאפשר למהגרים להביא את כל משפחתם המורחבת לבריטניה?", תהה פילפ, וקרא לשרת הפנים לערער על ההחלטה בפני ערכאה גבוהה יותר. לדבריו, מדובר בראיה נוספת לצורך בשינוי מערכת ההגירה ובבחינה מחדש של מחויבותה של בריטניה לאמנה האירופית לזכויות אדם.
המקרה הנוכחי אינו הראשון מסוגו. בשנה שעברה נחשף מקרה דומה שבו משפחה מעזה קיבלה אישור כניסה לבריטניה בעקבות הליך משפטי. ראש הממשלה קיר סטארמר הביע אז את התנגדותו למהלך וטען כי על הפרלמנט הוא שיקבע את כללי ההגירה.
משרד הפנים הבריטי סירב להגיב לפרשה.
