מחלקת המדינה של ארה״ב: אמריקאים הנמצאים כעת במזרח התיכון צריכים לנקוט משנה זהירות ולהגביר את הערנות ולהיות מוכנים לביטולי טיסות, סגירות תקופתיות של המרחב האווירי ושיבושים אפשריים בנסיעות. חלק מחברות התעופה באזור דחו את חידוש לוחות הזמנים הקודמים של הטיסות; אחרות ביטלו כמה קווים. אמריקאים מחוץ למזרח התיכון צריכים לשקול מחדש נסיעות לאזור ודרכו. אלו שכן נוסעים לאזור או ממנו צריכים לעקוב אחר מידע על פעילות שדות תעופה וחברות תעופה.
איראן תוקפת, ירדן משלמת: המלכוד האמריקאי של עמאן
העימות הצבאי פגע קשות בכלכלה הירדנית. ענף התיירות, המהווה כ-18% מהכנסות המדינה, ספג מכה אנושה ממש עם תחילת עונת החופשות. בעוד מדינות אחרות באזור הגבילו את יכולתה של וושינגטון לפעול משטחן, ירדן אינה נמצאת בעמדה המאפשרת לה להציב תנאים דומים
הנשיא טראמפ ומלך ירדן עבדאללה השני צילום: הבית הלבן
הברית עם ארה"ב הפכה את ירדן במשך כמעט שלושה עשורים לעוגן מרכזי של הפעילות הצבאית האמריקאית במזרח התיכון. כעת היא גם הופכת אותה למטרה. איראן הגבירה את התקיפות נגד יעדים אמריקאיים בממלכה, האזעקות נשמעות שוב ושוב, אך בעמאן נמנעים מלדרוש מוושינגטון לצמצם את נוכחותה.
לפי הניו יורק טיימס, הסיבה אינה רק ביטחונית. בניגוד למדינות המפרץ העשירות בנפט, ירדן ענייה במשאבים ותלויה במידה רבה בסיוע האמריקאי. בשנה החולפת לבדה העבירה וושינגטון לממלכה סיוע כלכלי וצבאי בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר.
"ירדן היא מדינה חלשה במזרח התיכון", הסביר שון יום, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת טמפל. "היא קטנה, מוקפת באיומים אזוריים וזקוקה להגנה של מעצמה. ארה"ב ממלאת את התפקיד הזה כבר כמה דורות, והסיוע שהיא מעניקה גדול מכדי שגורם אחר יוכל להחליפו".
התלות הזאת מצמצמת מאוד את מרחב התמרון של בית המלוכה. מדינות אחרות באזור הגבילו את יכולתה של וושינגטון לפעול משטחן, אך ירדן אינה יכולה להרשות לעצמה להציב תנאים דומים, גם כשהנוכחות האמריקאית מושכת אליה אש מאיראן.
מערכות ההגנה האווירית הירדניות יירטו לאחרונה טילים וכלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו מאיראן. באחת התקיפות על בסיס חיל האוויר נהרגו שני חיילים אמריקאים ועשרות נוספים נפצעו. בתקיפות אחרות נגרם נזק למסוקי בלאק הוק ולמערכות מכ"ם ותקשורת.
לפי גורמי מודיעין, התקיפות נועדו להפעיל לחץ על מדינות האזור המארחות כוחות אמריקאיים, ובאמצעותן על הממשל בוושינגטון. בירדן שוהים כיום כ-4,000 אנשי צבא אמריקאים, והבסיסים בממלכה, ובראשם בסיס "מואפאק סלטי", הותאמו לאורך השנים לנוכחות קבועה של צבא ארה"ב.
גרנט רומלי, עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב ויועץ לשעבר בפנטגון, הגדיר את התשתית הצבאית בירדן "נושאת מטוסים יבשתית". לדבריו, המרחק היחסי מאיראן מעניק לכוחות האמריקאיים זמן תגובה ארוך יותר מזה שעומד לרשותם בבסיסי המפרץ, ומאפשר להם לפעול הרחק מעין הציבור.
גם הכלכלה הירדנית משלמת מחיר. ענף התיירות, שאחראי לכ-18% מהכנסות המדינה, נפגע מביטולי טיסות והזמנות מלונות דווקא עם פתיחת עונת החופשות. אתרי נופש התרוקנו, בעוד החשש מפגיעות נוספות הולך וגובר.
עמאן ממשיכה להמעיט בפומבי בהיקף הנוכחות האמריקאית. שר החוץ הירדני איימן ספדי דחה לאחרונה את הטענות האיראניות ואמר: "אין בסיסים אמריקאיים בירדן. ישנם חיילים אמריקאים הנמצאים כאן כחלק משיתוף פעולה צבאי ארוך שנים, המוסדר בהסכם הגנה שמכבד לחלוטין את הריבונות שלנו".
אלא שגם מבקרי הנוכחות האמריקאית אינם מציגים חלופה מעשית. מבחינת בית המלוכה, הברירה היא בין המשך הברית שמושכת אש איראנית, לבין ויתור על המטרייה הביטחונית ועל מיליארדי הדולרים שמסייעים להחזיק את הממלכה יציבה.
