דובר משרד החוץ האיראני אמר כי "מספר מדינות מפרץ היו מעורבות במלחמה של ארה"ב נגד איראן", אך לא מסר פרטים נוספים
סירבו לשרת בעזה - וזה מה שקרה כשהגיעו לבית המשפט באוסטרליה
בית דין לענייני הגירה באוסטרליה פסק כי שלושה אחים אזרחי ישראל, שהגיעו לגיל גיוס ומסרבים לשרת בצה"ל בשל חששם מהשתתפות בלחימה הכרוכה ב"רצח עם" ברצועת עזה, זכאים להגיש מחדש בקשות לוויזת הגנה. בפסיקתו קבע הבית דין כי העונשים הצפויים לסרבני מצפון בישראל מהווים "רדיפה", וכי קיימות טענות מהימנות על הפרות הדין ההומניטרי הבין-לאומי
כוחות צה"ל צילום: דובר צה"ל
משפחה ישראלית, הורים ושלושת ילדיהם שהגיעו לגיל 18 מתגוררת באוסטרליה במשך כעשור בעקבות ויזת עבודה של האב, שפגה לפני מספר שנים. בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, הגישה המשפחה בקשות לוויזות הגנה, בטענה כי אינם בטוחים בישראל בשל האיומים הביטחוניים ומתקפות הטרור. בקשתם הראשונית נדחתה על ידי ממשלת אוסטרליה, והם ערערו.
המשפחה טענה כי הגיעה לאוסטרליה בשנת 2016 כדי שיהיה לילדיהם עתיד טוב יותר עקב הסכנה בישראל, "לרבות הצורך לחפש מחסה מפני פיגועי טרור". האבא טען גם כי נוכחות ילדיו באוסטרליה תמנע את גיוסם לצה"ל.
הוא טען כי חווה נזק בישראל, והיה עד למספר פיגועי טרור בשנים 1994, 1996 ו-1997. הוא טען כי הזעקות עושות לו "צלצולים בראש". הוא טען כי בשנת 2014 ילדיו נאלצו לבלות חודש וחצי במקלט עקב מתקפות טילים (צוק איתן).
עכשיו הוא חושש לחזור בגלל אירועי ה-7 באוקטובר 2023. הוא טוען כי איבד אמון ביכולתה של מדינת ישראל להגן עליו. הוא טוען כי אם ישוב לישראל הוא יהיה בסיכון לאבד בן משפחה עקב מתקפת טרור.
במסגרת הדיונים דחה בית הדין את טענת המשפחה לפיה אינם מוגנים מפני מתקפות טילים, וקבע כי פגיעה שכזו אינה מהווה אפליה מכוונת נגד הם אישית, אלא תוצאה של סכסוך מזוין רחב.
עם זאת, בית הדין קיבל במלואן את טענותיהם של שלושת האחים הבוגרים, שהצהירו כי נשבעו ביניהם לסרב לשרת כדי להימנע מהשתתפות בלחימה בעזה.
בית הדין קיבל את העדויות לפיהן השלושה, אחות ושני אחים, חוששים כי יאלצו לקחת חלק בפעולות המנוגדות למשפט ההומניטרי הבין-לאומי, וכי סירובם יוביל למאסר בפועל של עד שנתיים בישראל.
בהחלטתו ציין בית הדין את צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט לצד דוחות של ועדות חקירה של האו"ם, וקבע כי מדובר ב"טענות מהימנות" בנוגע לפעילות לא חוקיות של צה"ל ברצועה.
בית הדין פסק כי אכיפת חוקי שירות החובה בישראל והענישה בגין סירוב להשתתף בלחימה מהוות במקרה זה "רדיפה" על רקע דעה פוליטית. משכך, קבע הבית דין כי אוסטרליה מחויבת להעניק להם הגנה לפי אמנת הפליטים והורה לבחון מחדש את בקשת ההגנה של המשפחה כולה.
