אברהם פריינד: נתון רשמי על ההצעה השניה: 1679 בעד, 1673 נגד, 23 נמנעים.
היועמ"שית מזהירה: מח"ש החדשה תטיל מורא על שוטרים ועיתונאים
היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מבג"ץ לעצור את יישום החוק ואת ההיערכות למינוי ראש מח"ש החדש. מנגד, יועמ"שית הכנסת טוענת כי מדובר בצעדי הכנה בלבד וכי הקפאתם עלולה לפגוע בהקמת המחלקה אם העתירות יידחו
שר המשפטים יריב לוין ושוטרי משטרת ישראל צילום: al Gal, Yonatan Sindel/Flash90
המאבק על הוצאת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות הגיע היום (שני) לפתחו של בג"ץ. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ביקשה מבית המשפט להוציא צו ביניים שימנע את כניסתו של חוק מח"ש לתוקף ויקפיא את הצעדים שכבר החלו לקראת יישומו, עד להכרעה בעתירות נגד החוק.
הבקשה נוגעת בעיקר להליכים שכבר ניתן לקדם מכוח החוק, ובהם הקמת הוועדה שתבחר את מנהל מח"ש החדש ואת הממונה על התיאום בענייני חקירות שוטרים. בשבוע שעבר כבר פורסם הליך לאיתור מועמדים לתפקיד מנהל המחלקה, אף שעיקר החוק צפוי להיכנס לתוקף רק בתום תקופת מעבר.
מנגד, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ביקשה מבג"ץ לדחות את הדרישה לצו ביניים. לטענתה, במהלך תקופת המעבר יבוצעו רק פעולות היערכות, ובהן בחירת בעלי התפקידים והסדרת תקציב המחלקה, ולכן לא צפוי בשלב זה נזק בלתי הפיך.
אפיק הדגישה כי אינה מביעה עדיין עמדה בנוגע לעתירות עצמן, אלא רק בשאלת הקפאת החוק. לדבריה, אם העתירות יתקבלו יהיה אפשר לעצור את המהלכים שנעשו מכוח החוק, בעוד שהקפאת ההיערכות כעת עלולה להקשות על הפעלת מח"ש במתכונתה החדשה אם העתירות יידחו.
החוק, שיזם ח"כ משה סעדה מהליכוד וקודם בתמיכת שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, אושר בחודש שעבר בקריאה שנייה ושלישית. 43 חברי כנסת תמכו בו ו-39 התנגדו.
לפי החוק, מח"ש תוצא מפרקליטות המדינה ותוקם כיחידה עצמאית במשרד המשפטים, בעלת תקציב נפרד. סמכויות פליליות הנתונות כיום ליועצת המשפטית לממשלה ולגורמים בפרקליטות בתיקים שמנהלת מח"ש יועברו למנהל המחלקה. עררים על החלטות לסגור תיקים יועברו לממונה החדש על התיאום בענייני חקירות שוטרים.
מנהל מח"ש ימונה לתקופת כהונה אחת של שש שנים בידי ועדה בת חמישה חברים, שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו. הוועדה תמנה גם שופט בדימוס לתפקיד הממונה על התיאום, שיוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ואף להעביר תיקים מגוף אחד לאחר.
עיקר הוראות החוק ייכנסו לתוקף שמונה חודשים לאחר פרסומו, ושר המשפטים יוכל, באישור ועדת החוקה, לדחות את המועד בארבעה חודשים נוספים. עם זאת, הסעיפים העוסקים בהקמת ועדת המינויים ובבחירת מנהל המחלקה והממונה נכנסו לתוקף מיד. החוק מחייב למנות את חברי הוועדה בתוך חודש ולפעול בהקדם לבחירת בעלי התפקידים.
תומכי החוק טוענים כי כפיפות מח"ש לפרקליטות יוצרת ניגוד עניינים מובנה, בשל העבודה ההדוקה בין הפרקליטות למשטרה, וכי הקמת מחלקה עצמאית תחזק את החקירות ותשיב את אמון הציבור. סעדה אמר לאחר אישור החוק כי "אין מחלוקת כיום שמח"ש אינה מתפקדת וחייבת לעבור שינוי".
בהרב-מיארה, פרקליט המדינה עמית איסמן ומתנגדי החוק טוענים מנגד כי הרכב הוועדה והמעמד שניתן למנהל מח"ש יעניקו לדרג הפוליטי השפעה על גוף חקירה ותביעה. נגד החוק עתרו גם מפכ"לים וניצבים לשעבר, שטענו כי הוא עלול להרתיע שוטרים מעיסוק בחקירות הנוגעות לאנשי שלטון ולמקורביהם.
כעת יידרש בג"ץ להכריע אם לאפשר את המשך ההיערכות להקמת מח"ש החדשה, או לעצור את המינויים והצעדים הארגוניים עד לבירור העתירות נגד החוק.
