רוכב אופנוע כבן 20 נפצע קשה במהלך רכיבה בשדרות בן-גוריון שבנתניה. צוותי מד"א העניקו לו טיפול רפואי ופינו אותו לבית החולים לניאדו עם חבלת ראש
פרשת עקב תשפ"ו, שאנין בלאן, יקב תניא
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: שאנין בלאן 2025, יקב תניא
יקב תניא צילום: שרגא גבהרד
פרשת עקב תשפ"ו, שאנין בלאן 2025, יקב תניא
הפרשה פותחת והיה עקב תשמעון, ועל כך ישנה רשימה מרשימה של ברכות. רש"י מתמקד במילה עקב, ומביא את דברי חז"ל, שהכוונה למצוות שאדם דש בעקביו. אם נהיה זהירים בזאת, ממתינה לנו רשימת ברכות.
המושג דש בעקביו הוא רחב. באופן כללי הכוונה אינה למה שלא עושים, אלא למה שעושים בשטחיות, ונראה לנו לפעמים שגם חצי מספיק, או לקצץ מההתחלה ומהסוף. בנוסח ספרד עלינו לשבח זו התפילה האחרונה, ובעדות המזרח אין אחריה קדיש. יש שיוצאים תוך כדי שאומרים תפילה זו, ממשיכים וגומרים אותה מחוץ לבית הכנסת. זה לא מצא חן בעיני הרב, והוא אמר לציבור שעלינו זו אינה תפילת הדרך.
אני רוצה להציג את הזמן כדוגמא של דש בעקביו. בישיבת קלם היה לפני תפילת מוסף של שבת סדר לימוד של חמש דקות. לא בגלל שאת חדר האוכל פתחו רק חמש דקות אחר התפילה, אלא הסבא מקלם רצה להחדיר בתלמידים את החשיבות של זמן קצר. חמש דקות כאן, שלוש דקות שם, זה נראה שום דבר, אבל לא. קובעים סדר למשך חמש דקות. חמש דקות אינם שום דבר, הם חפצא בפני עצמו.
הרב ברנפלד זצ"ל מחוג חתם סופר היה מקפיד להגיע לכל מקום בזמן שקבעו לו, אך ידע שהציבור מאחר. על כן הייתה לו גמרא קטנה בכיס, ולכל מקום שהזמינוהו, כגון לסדר קידושין או להיות סנדק, הוא הגיע בזמן, התיישב בצד, פתח את הגמרא, והמשיך מהיכן שהפסיק בפעם הקודמת שהמתין.
כעבור כמה שנים הוא הזמין את בני משפחתו לסיום הש"ס מיוחד. הסיום של הש"ס מהגמרות הקטנות שהיו בכיסו. אמנם לפעמים הוא המתין גם שעה ויותר, אבל כל שתים שלוש דקות שהיו לו נכנסו לחשבון. באמת זה פסוק מפורש קובץ על יד ירבה (משלי יג/יא, מורחב בערובין נד/ב). יש לי שתי דוגמאות, השנייה היא משטח היין.
א בעוד חודש וחצי תהיה לנו שנת תשפ"ז. היא שנה מעוברת, ונשים לב שבתפילת מוסף של ראש חודש בשנה מעוברת מוסיפים את צמד המילים כפרת פשע. כדי להבין מה הוא הפשע הגדול שאנו צריכים להזכיר בשנה מעוברת, עלינו לדעת תחילה מה זה פשע. הנה קטע ממה שכתבתי לפני פסח תשפ"ב.
מאז גן הילדים נדמה לנו שפושע זה מישהו או משהו מפחיד, מקועקע, עם צלקות, מעין שודד ים כולל התלבושת המסורתית שלהם. זו היא שפת הילדים. בתורה פושע הוא מי שהתרשל בתפקיד. כשחבר מפקיד ביד רעהו דבר מה, והשומר שכח לנעול את הדלת, התורה מכנה אותו פושע שחייב לשלם, אפילו אם הוא שומר חינם. זאת אומרת שגם מחדלים קטנים הם פשיעה. אבל יש לשאול למה. האם זה לא קטנוני לתפוס אותנו על זוטות.
חודש אדר ב' מוכיח שאין כזה דבר זוטות. ההבדל בין שנת חמה לשנת לבנה הוא סך הכל אחד עשר ימים, פחות מיום אחד לכל חודש. בחודש יש שבע מאות עשרים שעות. עשרים וארבע שעות היממה אינם אלא אחד חלקי שלושים. זה מאד קצת, דקות בודדות ביום, ועוד כמות כזו בלילה. מי מתייחס לרגעים קטנים אלה, מבזבזים אותם כאילו שיש לנו מהם מיליונים. אבל כשזה מצטבר, לפתע מגיע אדר שני. חודש שלם נבנה מחצאי הדקות הנשכחות של סך הכל שלוש שנים. אדם בן תשעים יש לו שלוש שנים תמימות כאלה.
החפץ חיים זצ"ל היה נועל נעלי סירה, כי בשרוכים צריך עשרים שניות בבוקר ועשרים שניות בערב לשרוך ולהתיר. כלומר שלושת רבעי דקה ביום. זה באמת קצת, אבל שלושים שלושת רבעי דקה זה כבר כמעט שלושת רבעי שעה בחודש. כפול שנים עשר חודשים זה כבר ארבע וחצי שעות. זה הזמן שאנו קושרים נעלים בשנה. אפשר להמשיך עם הרבה דוגמאות שאורכות קצת יותר זמן, ובקלות אפשר לעבור את מאה ועשרים השנים שלנו מבלי להשגיח על הרגעים הללו. בדיוק לשם כך מגיע צמד המילים כפרת פשע, להכיר לנו שיש הרבה פשעים קטנים ומצטברים.
הדוגמא השנייה היא מהיין. בגמרא מסופר על חכם בשם אבא שאול, שהיה לו חנות לממכר יין. בזמנם היין היה בחבית, וכל לקוח הביא מביתו קנקן או כד או בקבוק, ומילאו לו בחנות. החנות של אבא שאול הייתה במקום מרכזי, אולי ליד בית המקדש. אנשים רבים עמדו בתור, ולא היה להם סבלנות להמתין שהקצף ישקע בכד של הקונה והמוכר ימשיך למזוג. על כן הם שילמו על לוג או ליטר, ובפועל קיבלו קצת פחות. אבא שאול החמיר על עצמו, ועשה חשבון תמיד כמה נשאר לו שהקונה שילם ולא לקח. כשהוא הגיע לכמות של שלוש מאות גרבי יין שאינם שלו, כנראה שגרב זה כד, ולפי התמונות הארכיאולוגיות בכדי יין ממוצעים היה בערך ליטר, כדי מים היו עשרה ליטר, נשאו על השכם, אבא שאול הלך אל החכמים לשאול אותם מה עושים עם חבית יין שלמה שאינה שלו. החכמים אמרו לו שהוא אינו צריך להחזיר ללקוח שוויתר מרצון, אבל אם לא נעים לך למכור יין שכבר מכרת פעם, תתרום את הסכום הזה לצרכי רבים. צרכי רבים זו ההצעה המועדפת לכאלה מקרים, כי על פי הסטטיסטיקה זה ששילם ולא קיבל גם הוא יהנה מדבר שנעשה לטובת הציבור. על כל פנים בנוגע לנושא שלנו, הנה דוגמא של אדם דש בעקביו. לא מתייחס לקצת קצף של יין. לבירה יש הרבה קצף, ליין יש קצת. וכשעושים חשבון במשך הזמן מצטברת כמות גדולה. יש יקבים שמייצרים חצי מיליון בקבוקי יין. אם נקח מכל בקבוק רק כפית אחת חמישה גרם, הרי שמאתיים כפיות זה ליטר. חצי מיליון בקבוקים זה חמשת אלפים ליטר.
מה שותים? מזג אויר חם, בין הזמנים, יוצאים החוצה, במרפסת, בחצר, בגינה או בפארק. זה הזמן ליין לבן קר, כזה שמרענן את הגוף ואת הנפש. רק לזכור כלל אחד: חייב להיות מי שמחזיר אתכם הביתה, והוא כמובן מוחרג לחלוטין מהשתיה.
השבוע נפגשתי עם יין שממש שווה את תשומת הלב: שנין בלאן 2025 של יקב תניא.
היין מיוצר מענבי שאנין בלאן92% וגוורצטרמינר8%, הגדלים בהרי בנימין בגובה של 850 מטר, בכרם הסמוך ליקב, תוך הקפדה על יבול נמוך. הבציר נערך בסוף אוגוסט.
ומה בטעם? היין מצטיין בעומק של טעמים מובהקים של פירות קיץ טריים כגון משמש, אפרסק ופסיפלורה. ממש ממתק לבן, קריר, נקי ומענג.
אלכוהול: 12.8% כשרות: רבנות מקומית, O.U והרב גרובער-מונסי. המחיר: כ 120 ש"ח.
לחיים ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201
http://kosher-wine.co.il
