טראמפ זועם על איראן: "כל מה שהם עושים זה להכעיס אותי"

"הם פשוט עושים אותי כועס. כל מה שהם עושים זה להכעיס אותי", אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשבוע שעבר על הנהגת איראן. ביום שני החריף את הטון וכינה את התנהלותה מול וושינגטון "ערמומית באופן בלתי ייאמן".

לפי גורמים בממשל, הסכם חדש לפתיחת מצר הורמוז עשוי להיות קרוב, אך איראן ממשיכה להתעקש על גביית אגרות במצר – דרישה שטראמפ הגדיר כבלתי קבילה. כישלונו להשיג הסכם, לצד המשך העימות סביב נתיב השיט החיוני, גובים ממנו מחיר פוליטי ותורמים לתנודתיות במחירי הנפט.

לדברי קנת פולק, לשעבר אנליסט ב־CIA ובמועצה לביטחון לאומי ששוחח עם הניו יורק טיימס, טראמפ הוא אולי הנשיא ש"הבין הכי פחות את הנהגת איראן". "במובנים רבים טראמפ מייצג את שיא התסכול האמריקאי מאיראן", אמר. "הוא גם רצה יותר מכולם להגיע להסכם, וגם הפעיל נגדה את מירב הכוח. הוא גילה שאף אחד מהשניים לא השיג את מבוקשו".

לאחר פתיחת המלחמה ב־28 בפברואר, שבה נהרג המנהיג העליון עלי ח'אמנאי בתקיפה אווירית, קרא טראמפ לעם האיראני להפיל את המשטר והצהיר כי יבחר את המנהיג הבא. בפועל לא פרצה התקוממות, ובמרץ מינתה איראן למנהיג העליון את בנו של ח'אמנאי, מוג'תבא ח'אמנאי. גורמים אמריקאים סבורים כי הוא נוקשה יותר מאביו ומעוניין אף יותר בהשגת נשק גרעיני.

איראן התעלמה מהצהרתו של טראמפ כי מינויו של מוג'תבא ח'אמנאי יהיה "בלתי קביל", וגם לא נענתה להצעתו לפגישה אישית. במקביל, בכירים איראנים הבהירו כי יהיו מוכנים לנהל משא ומתן על מצר הורמוז ועל תוכנית הגרעין, אך לא על רבות מדרישות היסוד של וושינגטון.

במהלך העימות שינה טראמפ שוב ושוב את תיאוריו של בכירי המשטר, וכינה אותם בין היתר "משוגעים", "סבירים", "מטורללים משוגעים", "חכמים מאוד" ו"משוגעים לגמרי".

סוזן מלוני, סגנית נשיא במכון ברוקינגס, אמרה כי במשך עשרות שנים "קובעי המדיניות האמריקאים המעיטו בעוצמת המחויבות האידאולוגית ובמבנה הכוח הממוסד של הרפובליקה האסלאמית". לדבריה, המלחמה אף חיזקה את כוחם של הממסד הדתי והצבאי ולא הותירה "מרכז כוח חלופי בעל סיכוי ממשי".

הכתבה מציינת כי טראמפ אינו הראשון שמתקשה מול איראן. מאז המהפכה האסלאמית ב־1979 ניסו כל נשיאי ארצות הברית להבין את מבנה הכוח בטהרן, ורובם נכשלו. ג'ימי קרטר לא הצליח לשחרר את בני הערובה באמצעות מגעים חשאיים; רונלד רייגן הסתבך בפרשת איראן ומשבר בני ערובה; ביל קלינטון ניסה לנצל את בחירתו של הנשיא המתון מוחמד ח'אתמי, אך המנהיג העליון עלי ח'אמנאי חסם כל התקרבות. הנשיא היחיד שהשיג הסכם משמעותי היה ברק אובמה, שחתם ב־2015 על הסכם הגרעין לאחר 20 חודשי משא ומתן. טראמפ פרש ממנו ב־2018 והחזיר סנקציות חריפות, ואיראן האיצה בתגובה את תוכנית הגרעין שלה.

דניס רוס, מבכירי הדיפלומטים האמריקאים במזרח התיכון, סיכם את הפער בין הצדדים: "נראה שהאיראנים מבינים אותנו טוב יותר מכפי שאנחנו מבינים אותם. הם מפרשים את תחושת הדחיפות שלנו כמנוף לחץ. אנחנו תמיד ממהרים לסגור דברים, והם פועלים מתוך הנחה שהזמן משחק לטובתם".