טראמפ: הכניסה הקטנה לתוך איראן הייתה מאוד חשובה. אסור שיהיה להם נשק גרעיני. זה חשוב למזה"ת ולעולם
דרך ארץ: החברה שהובילה את הקמת כביש 6
חברת דרך ארץ מזוהה יותר מכל עם הקמתו של כביש 6, כביש האגרה הראשון בישראל ואחד ממיזמי התשתית המשמעותיים שנבנו במדינה. החברה הובילה את הקמת חלקו המרכזי של הכביש וממשיכה לעסוק בפיתוחו, בתחזוקתו ובתפעולו. סיפורה משקף שינוי רחב יותר בתכנון התחבורה בישראל: מעבר מפרויקטים הממומנים ומנוהלים בידי המדינה בלבד לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.
-
שימי פרקש | שיווק ופרסום | כתבה שיווקית
הצורך בכביש שחוצה את ישראל
הרעיון להקים ציר אורך נוסף נולד מתוך הצורך לספק חלופה לכבישים 2 ו־4, להתמודד עם עומסי התנועה ולשפר את הקשר בין צפון הארץ, אזור המרכז והדרום. כדי לקדם פרויקט לאומי בהיקף גדול, נבחרה מתכונת BOT- ראשי תיבות של Build, Operate, Transfer. בשיטה זו הזכיין הפרטי מממן, מקים ומפעיל את המיזם במשך תקופה שנקבעה מראש, ובתמורה מקבל את הזכות לגבות אגרה. בתום תקופת הזיכיון אמור המיזם לעבור למדינה.
הזכייה במכרז ותחילת העבודות
בשנת 1997 זכתה חברת דרך ארץ במכרז להקמתו ולהפעלתו של החלק המרכזי בכביש חוצה ישראל. שנה לאחר מכן נחתם הסכם הזיכיון עם המדינה, ובשנת 1999, לאחר השלמת שלבי התכנון וגיוס המימון, החלו עבודות ההקמה. עבור ישראל היה זה מהלך חדשני: פרויקט תחבורה רחב היקף ששילב תכנון הנדסי, מימון פרטי, מערכות גבייה אלקטרוניות וניהול תנועה מתקדם.
פתיחת הכביש לתנועה
הקטעים הראשונים של כביש 6 נפתחו לתנועה בשנת 2002. הנהגים נחשפו לכביש מהיר ללא רמזורים ולמערכת אגרה אלקטרונית, שאפשרה נסיעה רציפה ללא עצירה בעמדות תשלום. עד שנת 2004 הושלם ונפתח לתנועה הקטע שבין מחלף שורק למחלף עירון. בהמשך, בין השנים 2007 ל־2009, הוקם קטע 18, שחיבר את מחלף עירון למחלף עין תות והאריך את תחום הפעילות צפונה.
פרויקט ששינה את תפיסת הנסיעה
החידוש בכביש 6 לא הסתכם בתוואי החדש. מערך הגבייה תוכנן לפעול באופן אלקטרוני, באמצעות זיהוי כלי הרכב, וכך נמנעה הקמתן של עמדות תשלום שהיו עלולות להאט את התנועה. לצד זאת הוקמו מערכות בקרה שאפשרו לעקוב אחר מצב הכביש ולטפל באירועים בזמן אמת. השילוב בין תשתית פיזית, טכנולוגיה ושירות הפך לחלק מרכזי במודל ההפעלה של הכביש.
לא רק סלילת אספלט
הקמת כביש 6 הייתה מורכבת הרבה יותר מסלילת נתיבי נסיעה. הפרויקט כלל בניית מחלפים וגשרים, הקמת מערכות אגרה ובקרה, טיפול בניקוז ופיתוח נופי. בשל מעברו של התוואי בשטחים פתוחים ובאזורים רגישים, נדרשו גם עבודות שיקום סביבתי, צמצום מפגעי רעש ושמירה ככל האפשר על הרציפות האקולוגית.
מהקמה לתפעול שוטף
עם השלמת שלבי ההקמה המרכזיים עברה הפעילות להתמקדות בתפעול, בתחזוקה ובהרחבת הכביש. כיום דרך ארץ מופקדת על פיתוחו ותפעולו של החלק המרכזי, המשתרע על פני כ־102 קילומטרים בין מחלף שורק למחלף עין תות. חברת ההפעלה מטעמה אחראית, בין היתר, על בקרת התנועה, תחזוקת התשתיות, מערכות האגרה, שירות הלקוחות, מערך הסיור והטיפול באירועים ובמפגעים לאורך הכביש.
חיבור בין אזורים ושיפור הנגישות
מעבר לחידוש הטכנולוגי וההנדסי, כביש 6 השפיע גם על מפת הנגישות בישראל. הציר מאפשר נסיעה ישירה יותר בין אזורים שונים בארץ, מפחית את התלות בכבישי החוף ומספק חלופה לנהגים המבקשים לעקוף מוקדי עומס במרכזי הערים. החיבור בין מחלפים, כבישים אזוריים וצירי רוחב תרם לשיפור הגישה ליישובים, לאזורי תעסוקה ולמרכזים מסחריים. בכך הפך הפרויקט מתשתית תחבורתית נקודתית למערכת המקשרת בין אזורים ותומכת בתנועה היומיומית של נוסעים, עסקים ושירותים.
אבן דרך בתשתיות בישראל
ההיסטוריה של דרך ארץ קשורה להתפתחותו של מודל חדש בתחום התשתיות בישראל. כביש 6 המחיש כיצד שיתוף פעולה בין המדינה לחברה פרטית יכול לשמש להקמה ולניהול של פרויקט תחבורה לאומי מורכב. מעבר לתפקידו כציר תנועה מרכזי, הכביש הפך לדוגמה לפרויקטים נוספים המבוססים על זכיינות, טכנולוגיה ותכנון ארוך טווח. במובן זה, סיפורה של החברה הוא גם פרק מרכזי בתולדות התחבורה הישראלית המודרנית.