טראמפ: הכניסה הקטנה לתוך איראן הייתה מאוד חשובה. אסור שיהיה להם נשק גרעיני. זה חשוב למזה"ת ולעולם
פתח עסק ללא רישיון על בסיס ייעוץ מהמדינה - והועמד לדין; השופט שטיין: "תוותרו לו"
שופט העליון מתח ביקורת חריפה על משרד העבודה והציע למחוק את ההרשעה והקנס נגד יזם שהפעיל חברת ניקיון ללא רישיון, לאחר שהסתמך על ייעוץ עסקי שקיבל מהמדינה
מנקה רחובות. אילוסטרציה צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין מתח אתמול (רביעי) ביקורת חריפה על משרד העבודה, והפעיל לחץ על המדינה לסגת מההליך הפלילי נגד צעיר שפתח חברת ניקיון לאחר שקיבל ליווי עסקי מטעם המדינה, אך לא הונחה להוציא את הרישיון הנדרש לענף. הפרשה נחשפה ב"ישראל היום".
במהלך הדיון בבקשת רשות הערעור שהגיש הצעיר, פתח השופט שטיין את דבריו לנציג משרד העבודה באמירה: "יש לי הצעה פשוטה אליכם, פשוט תוותרו לו". בהמשך הציע למדינה למחוק את ההרשעה הפלילית, לוותר על הקנס ולהביא לסיום ההליך, תוך שהבהיר: "לא מגיע לו להיות בתוך הפלילי הזה".
שטיין הוסיף כי "המדינה נותנת הדרכה לאדם והוא זכאי להסתמך על מה שהמדינה נותנת לו. לא מדובר במי ששלף ספר למשפטים ולמד משפטים שנה א', ב' ו-ג'. אין לו השכלה משפטית, הוא אדם פשוט. המדינה אומרת לו 1, 2 ו-3 זה מה שאתה צריך לעשות כדי להיות קבלן ניקיון. עשה טעות, יש את הסעיף שאם הטעות הייתה סבירה בנסיבות העניין הוא זכאי".
נציג משרד העבודה השיב בדיון כי "המהות של משרד העבודה היא הגנה על זכויות עובדים. מדיניות העמדה לדין של משרד העבודה היא ברורה, סדורה ומחמירה". עוד טען כי "עבודה של העסקת עובדים ללא רישיון בתחום הניקיון היא כתם אישי ופלילי, והחובה היא להחזיק ברישיון החל מהעובד הראשון".
על כך השיב שטיין כי אינו מקבל את ההסבר. "חד משמעית, אני אפילו לא נכנס לסיפור הזה. אנחנו בגלגול שלישי, אני מדבר על הוראה משפטית עקרונית. המדיניות היא נכונה, הכל נכון, למעט דבר אחד - המדינה נותנת הדרכה לאדם והוא זכאי להסתמך על מה שהמדינה נותנת לו", אמר.
הפרשה נחשפה לראשונה בחודש מאי על ידי אלינור שירקני קופמן ב"ישראל היום". לפי הפרסום, הצעיר, בן 26 מירושלים, השתתף בתוכנית של משרד הכלכלה לייעוץ ליזמים ולעסקים קטנים, וקיבל ליווי להקמת עסק בתחום הניקיון. במהלך ההליך התברר כי המדריכה שליוותה אותו כלל לא הייתה מודעת לכך שעסק בתחום הניקיון מחויב ברישיון, ולכן לא הנחתה אותו להוציאו.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בעבר כי הוא מאמין לצעיר שלא ידע על חובת הרישוי, ואף ציין כי מיד לאחר שנודע לו שפעל ללא רישיון הוא סגר את העסק.
למרות זאת, המדינה ניהלה נגדו הליך פלילי במשך יותר מחמש שנים. בפסק הדין שניתן בערעור מתחו השופטים ביקורת על ניהול ההליך, וציינו כי המדינה ניהלה אותו "על פי כללי הטקס", תוך השקעת משאבים רבים, לרבות ייצוג באמצעות משרד עורכי דין פרטי בבית הדין האזורי, ייצוג של הסנגוריה הציבורית לנאשם, קיום שש ישיבות בבית הדין האזורי ובהמשך ייצוג נוסף של משרד העבודה בערעור – אף שהעסק נסגר כשש שנים קודם לכן.
השופטים ציינו כי "משאבים שיפוטיים אינם מצויים כידוע בשפע", ותהו אם האינטרס הציבורי אכן מצדיק את העמדתו של הצעיר לדין נוכח חומרת המעשה שיוחס לו לעומת המשאבים הרבים שהושקעו בניהול ההליך. עוד העירו למדינה כי עליה לבחון מחדש את שיקוליה לפני נקיטת הליכים פליליים, תוך בחינת החלופות האפשריות והשלכותיהן האישיות, המוסדיות והציבוריות.
