מי בראש טבלת ארגוני הביון באירופה - ומה חושבים שם על המוסד?

מי הם ארגוני הביון המוערכים ביותר באירופה, ואילו שירותי מודיעין זוכים לפחות הערכה מצד עמיתיהם? השבועון פרסם בגיליונו האחרון דירוג שנבנה על סמך ציונים שהעניקו אנשי מודיעין מארגונים שונים זה לזה.

במסגרת התחקיר השתתפו 60 סוכנים מ-25 ארגוני ביון, חלקם לשעבר וחלקם עדיין משרתים. הם התבקשו להצביע על השירותים המקבילים שאותם הם מעריכים במיוחד, לצד הארגונים שאיתם היו מעדיפים שלא לשתף פעולה. 16 מתוך המרואיינים כיהנו או מכהנים כיום בראש ארגוני ביון.

ישראל לא נכללה בסקר, אך בכל זאת קיבלה התייחסות באמצעות ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שהסכים להיחשף בשמו.

את המקום הראשון בדירוג האירופי תופס שירות הביון הבריטי MI6, ואחריו שירות הביון הצרפתי DGSE. הבריטים נחשבים לצמרת עולם הריגול ביבשת, ובראש סוכנות הביון הבריטית עומדת בלייז מטרוולי.

במשך שלושה חודשים בחן אטיין ז’יראר, סגן עורך השבועון, את פעילותם של ארגוני הביון האירופיים, בשיחה עם אתר ynet הוא סיפר על העבודה שנעשתה ועל הדרך שבה מעריכים בשירותי המודיעין באירופה את ישראל.

הדירוג התבסס על שלושה תחומים עיקריים: הפעלת "חפרפרות" וחדירה למוקדי כוח, מבצעי חיסול וחבלה - בהם מבצע הביפרים ו"קורי העכביש" האוקראיני - וכן איסוף מידע, פעילות סייבר ושליטה בתקשורת מוצפנת.

בכיר שוויצרי מעולם הדיפלומטיה סיפר לשבועון על הקשרים בין השירותים השונים: "לא שיערתי שהקשרים בין הארגונים הם הרבה יותר אינטנסיביים מהיחסים הרשמיים בין המדינות", והוסיף: "סוכנות ביון יעילה מעניקה למדינה כוח לא פחוּת מנשק גרעיני".

לדברי ז’יראר, לא תמיד הגודל של גוף הביון הוא שקובע. "עדיף להתמחות בטכניקה אחת של ביון או באזור אחד בעולם שלאחרים אין בו דריסת רגל, מאשר להיות בינוני". הוא הביא כדוגמאות את פורטוגל, שמחזיקה בשליטה במידע באפריקה הדרומית, ואת שווייץ, לוקסמבורג ואירלנד, שהתמחו בריגול כלכלי.

השירותים שנמצאים בראש הרשימה הם אלה שמחזיקים ביכולת להפעיל חפרפרות. בריטניה, למשל, זוכה להערכה על החדירה שלה לרוסיה, לסין, לאיראן וגם לטורקיה.

"זו הטכניקה המוערכת ביותר, שמאפשרת גם ללקט מידע יקר בזמן אמת וגם להשפיע על החלטות", הסביר ז’יראר.

בכיר בשירות הביון הצרפתי הסביר מדוע הבריטים זוכים להערכה: "הבריטים מתמחים במקורות מידע שבנו לאורך זמן. הם מגייסים בוגרי אוניברסיטאות עילית עשר שנים לפני שמפעילים אותם". לדבריו, הבריטים הם שהפעילו את סגן שר הביטחון האיראני עלי רזה אכברי.

צרפת מדורגת במקום השני, כאשר אחד היתרונות הבולטים שלה הוא הפריסה ברחבי העולם והיכולת לשלב את שלוש היכולות שנבדקו בצורה יעילה. סוכן פולני אמר כי “הם אחד משירותי הביון היחידים היכולים ‘לנטרל’ מטרה באופן דיסקרטי”.

חמישה מהמשתתפים אף הציבו את הצרפתים במקום הראשון. ג’ינה בנט האמריקנית, שהייתה "ציידת ג’יהדיסטים", הגדירה אותם "השותפים הטובים ביותר במידע אנושי".

הולנד נמצאת במקום השלישי, במה שמוגדר כהפתעה בדירוג. שירות הביון ההולנדי מכונה "אחותה הקטנה של ארה"ב", בין היתר משום שהסוכנים שלו עברו הכשרה אצל האמריקנים ומשתמשים בטכנולוגיות דומות.

ל"ל׳אקספרס" נמסר כי ההולנדים לוקחים חלק בכל מבצע סייבר באירופה, כולל בהחדרת התוכנה הזדונית "סטוקסנט" לאיראן בשנת 2007.

גרמניה, לעומת זאת, מדורגת במקום החמישי ומספקת הפתעה מסוג אחר. גורם אמריקני אמר עליה: "הם דומים יותר למכון מחקר עם פקידים מאשר לסוכנות ביון".

עם זאת, בתקשורת הגרמנית פורסם כי שירות הביטחון הגרמני BND הצליח, באמצעות פרצת סייבר, לעקוב אחר כל מה שהתרחש במטוס ה"אייר פורס 1" האמריקני עד שנת 2014.

גם אוקראינה זוכה להערכה גבוהה מצד אנשי המודיעין האירופיים, ובדירוג היא התקדמה על רקע המציאות שבה היא פועלת. סוכני הביון ביבשת העניקו לשירות האוקראיני ציונים גבוהים ושיבחו, בין היתר, את תהליך ה"מוסדיזציה" שעבר - מונח המתייחס לרמת התחכום ולפעולות החשאיות רבות הדמיון שהוא מבצע.

אחרי אוקראינה מופיע הגוש הסקנדינבי-בלטי, שגם מדינותיו נדרשות להתמודד עם “הדוב הרוסי” ממזרח. בחלק מהמדינות, לפי הכתבה, עדיין פועלים בסתר סוכנים רוסיים רבים.

גם השירות הפולני זוכה להערכה רבה, אך סוכן בכיר בארגון כלל-אירופי הצביע על נקודת חולשה: "בגלל השליטה הפוליטית על הארגון" הם מאבדים נקודות.

המצב בהונגריה חמור יותר, לפי הדירוג. על הסוכנות ההונגרית נטען: “ראש הממשלה לשעבר ויקטור אורבן הפך את הסוכנות למכשיר פוליטי”.

למרות שהתחקיר התמקד בשירותי המודיעין האירופיים, בשיחה עם ז’יראר עלתה גם השאלה כיצד נתפסים המוסד וארגוני הביון האמריקניים.

לדבריו, אילו הדירוג היה כולל את כל העולם, ארה”ב הייתה מגיעה למקום הראשון. “אם היה זה דירוג עולמי, ארה”ב הייתה ראשונה. אין תחרות לפריסה העולמית שלהם וליכולת להשיג מידע, אם כי יש הטוענים כי עם יכולות ותקציבים כאלו הם היו צריכים להיות אפילו טובים יותר”.

ז’יראר הוסיף כי "מאז דונלד טראמפ כולם יודעים שצריך להפחית את התלות בארה"ב"

ומה לגבי ישראל? כאן הוא הבהיר שמדובר בהערכתו האישית: "דעתי האישית", הדגיש ז’יראר, "היא שהמוסד היה מתברג למקום השני או השלישי, אחרי הבריטים. לבריטים ולאמריקנים יש פריסה עולמית אבל אין תחליף למוסד במזרח התיכון, גם ביכולת החדירה בשטח. המוסד מרתק ומעורר הערצה בשירותי הביון האחרים, בעיקר ביכולות שלו בחיסולים ממוקדים כמו מבצע הביפרים ונטרול מדענים איראנים. גם בתחום הסייבר ישראל מצטיינת”.

"המוסד עדיין נחשב בן ברית. הביקורת של צרפת כלפי ישראל הופכת לפעמים את הפעולות בשטח ליותר מורכבות, אבל אני חושב שאין נתק".

האם מעמדו של המוסד נפגע בעקבות 7 באוקטובר?

"מבחינה התקפית בכלל לא. מבצע הביפרים תיקן את המוניטין. לעומת זאת, זה היה שיעור מאלף לכל ארגוני הביון בעולם. אם אין תיאום טוב בין הביון לדרג הפוליטי - עדיין תהיה פגיע".