משפחת יהלומי: "דורשים לבדוק את כל התרחישים, כולל אפשרות לפח"ע"
כך מכפילה המדינה את היישובים הערביים בגליל - ומייצרת רצף טריטוריאלי
מדינה אוכלת יושביה? תוכניות נרחבות להרחבת יישובים ערביים חורגות לפי הנתונים מצורכי האוכלוסייה הצפויים. במקביל נוצר רצף בין יישובים ובסמוך לצירים מרכזיים, בעוד התחלות הבנייה ביישובים היהודיים באזור צנחו | קריאות לבדיקת התוכניות רטרואקטיבית: "סכנה בטחונית חמורה"
תוכניות בנייה בהיקפים נרחבים שאושרו לאורך השנים ביישובים ערביים בגליל חורגות בהרבה, לפי הנתונים שפורסמו, מצורכי הגידול הצפויים של האוכלוסייה בהם. במקביל, הרחבת היישובים יוצרת רצפים טריטוריאליים בסמוך לצירי תנועה מרכזיים, בעוד ביישובים היהודיים באזור נרשמה צניחה בהתחלות הבנייה. כך עולה מתחקיר של קלמן ליבסקינד המתפרסם ב"מקור ראשון" ומתבסס גם על עבודתם של אנשי אתר "הקול היהודי".
התחקיר מתמקד בין היתר באזור המכונה "לב הגליל", המשתרע על פני כ־420 קמ"ר ובו 56 יישובים – 34 יהודיים ו־22 ערביים. בשנת 2023 התגוררו באזור כ־281 אלף ערבים וכ־71 אלף יהודים, יחס של כ־80% מול 20%. לפי התחקיר, לאורך השנים נוצרו באזור רצפים של קילומטרים שבהם שטחי שיפוט של רשויות ערביות מתחברים זה לזה, ובחלק מהמקרים מקיפים אוכלוסייה יהודית.
בתחקיר נטען כי להתפתחות הזו עלולות להיות גם השלכות ביטחוניות, בשל הקרבה לצירי תנועה מרכזיים. חסימת מספר כבישים מרכזיים, לפי הדברים שהובאו בתחקיר, עלולה להביא לביתורה של המדינה ולמנוע מכוחות הביטחון לנוע בהם בדרכם לגבול הצפון ובכלל. בהקשר זה מוזכרים אירועי אוקטובר 2000 ומבצע שומר החומות, שבמהלכם נחסמו כבישים ונפגעה התנועה ליישובים יהודיים.
אחת הדוגמאות הבולטות שמובאות בתחקיר היא כפר־כנא. כיום מתגוררים ביישוב כ־24 אלף תושבים, ולפי תחזית הגידול המצוטטת בתחקיר, בשנת 2065 צפויים להתגורר בו כ־45 אלף. אלא שתוכניות הבנייה המאושרות מותאמות לכ־76 אלף תושבים. התוכניות מרחיבות את הכפר מזרחה לכיוון עין מאהל וצפונה לכיוון כביש 77 ובית רימון, תוך יצירת זיקה לטורען.
פערים בין היקף התכנון לבין המימוש בפועל מוצגים גם ביישובים נוספים. בטורען אושרה בשנת 2016 תוכנית ל־771 יחידות דיור, 85% מהן על שטחי מדינה, אולם נכון לסוף 2025 הוצא מכוחה היתר בנייה אחד בלבד. בביר אל־מכסור אושרו 703 יחידות דיור וכעבור עשור הונפקו 64 היתרים בלבד; בטמרה אושרו 1,837 יחידות ורק חמישה היתרים הופקו; ובשפרעם אושרו 1,625 יחידות דיור, אך לפי הבדיקה שהובאה בתחקיר לא הופק מהן אף היתר.
אישור התוכניות מקפיא את אכיפת הבנייה
לפי מסמך של משרד ההתיישבות שמובא בתחקיר, לאישור התוכניות עשויה להיות משמעות גם כאשר הבנייה המתוכננת אינה מתממשת. על פי המסמך, לאחר אישור הרחבה רשות האכיפה אינה אוכפת בשטח נגד בנייה בלתי חוקית, ובשטח ניתן לפרוס גם תשתיות חשמל.
המתכנן שבמרכז התחקיר
חלק מרכזי בתחקיר מוקדש לפרופ' ראסם חמאיסי, איש תכנון ואקדמיה שהיה שותף לאורך השנים לתוכניות רבות במגזר הערבי ואף השתתף בכתיבת הפרק העוסק בפיתוח היישובים הערביים בתמ"א 35. לפי התחקיר, לצד עבודתו המקצועית הציג חמאיסי לאורך השנים בערבית תפיסה שלפיה ניתן להשתמש בכלי התכנון ובמוסדות המדינה כדי לקדם גם יעדים לאומיים פלסטיניים.
במסמך שפרסם לאחר דיון של ועדת המעקב בשנת 2017 כתב חמאיסי כי "אין להפקיד את גורל התכנון בידי מוסדות המדינה בלבד", וקרא לעבור ממחאה ל"יוזמה, עשייה והשתתפות מודעת". עוד כתב כי קיימות אפשרויות "לקדם את זכויותינו האזרחיות – בלי לוותר על הזכויות הלאומיות", והתייחס לערבים כאל בעלי הבית ולא כ"שוכרים בלתי מוגנים".
לפי התחקיר, חמאיסי היה שותף בין היתר לתוכנית כפר־כנא ולתוכניות בדיר אל־אסד ובעראבה. בתוכנית עראבה נוצר רצף של דיר־חנא, סכנין ועראבה לכיוון היישובים היהודיים הררית ואבטליון, כאשר קו המגורים מגיע בסמיכות לכביש 7955 – דרך הגישה היחידה ליישובים הללו.
63 אלף דונם מעבר לצורך
עבודת מיפוי של ארגון "לב בגליל", המובאת בתחקיר, מצאה מלאי תכנוני של כ־63 אלף דונם מעבר לצורך ביישובים הערביים. לפי הארגון, יחד עם הבנייה הבלתי חוקית מדובר בכ־70 אלף דונם המוחזקים מעבר לצורכי האוכלוסייה.
במקביל, לפי הנתונים שהוצגו, קצב גידול האוכלוסייה היהודית בלב הגליל נבלם, ובכ־11 יישובים אף נרשמה צמיחה שלילית. בשנים 2014–2019 עמד ממוצע התחלות הבנייה ביישובים היהודיים הכפריים באזור על 51 עד 81 בשנה, לעומת 220–250 ביישובים הלא־יהודיים הגדולים. בשנים 2019–2023 ירד הנתון ביישובים היהודיים ל־4–5 התחלות בנייה בשנה, בעוד ביישובים הערביים הגדולים נרשמו כ־180 התחלות בשנה.
שרת ההתיישבות אורית סטרוק אמרה כי בעקבות הנתונים פעלה לשינוי המדיניות. לדבריה, לאחר שנחשפה ל"שיטה התכנונית המוזרה" שהביאה, לטענתה, לבזבוז קרקעות ללא צורך, הוכנס להחלטת ממשלה סעיף המחייב להביא בחשבון את צפי גידול האוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס עד שנת 2065. לדבריה, המהלך הביא לעצירת "שטף העברת הקרקעות" ולהחלת כללי תכנון אחידים יותר.
יו"ר "לב בגליל", אופיר שיק, טען כי ישראל אפשרה למעשה את קידומה של "תוכנית פיאד־צפון", וקרא לבדיקה רטרואקטיבית של התוכניות שכבר אושרו ולחוות דעת ביטחונית בנוגע לתוכניות המשפיעות על צירים אסטרטגיים. מנכ"ל ארגון "ארצנו", יונתן אחיה, קרא אף הוא לעצור את התוכניות עד לבדיקת הנתונים שעל בסיסם הן מקודמות.
לפי "מקור ראשון", פרופ' ראסם חמאיסי לא השיב לשאלות שנשלחו אליו.
