דובר צה"ל: בהמשך להתרעות שהופעלו במהלך הלילה (ד') על חדירת כלי טיס עוין במספר מרחבים בצפון הארץ, לאחר תחקור ראשוני, עולה שככל הנראה שוגרו מספר מיירטים לעבר מטרת שווא.
בשורה היסטורית בבני ברק: אושרה תב"ע להרחבת מוסדות ובתי כנסת
סוף למסע הייסורים הבירוקרטי בבני ברק | ועדות התכנון אישרו תוכנית מהפכנית אותה הוביל מ"מ רה"ע ויו"ר ועדת תכנון ובנייה מנחם שפירא, המעניקה זכויות אוטומטיות לכלל "השטחים החומים" בעיר | המשמעות: ישיבות, מוסדות ובתי כנסת יוכלו לבנות עד 12 קומות וב"קווי בנייה מקילים" בהליך רישוי מהיר של כ-45 יום בלבד
מנחם שפירא יו"ר הוועדה צילום: באדיבות המצלם
העיר בני ברק רושמת היסטוריה תכנונית ברמה הארצית, עם כניסתה לתוקף של תב"ע חדשה ומהפכנית לכלל "השטחים החומים" (מבני ציבור ובתי כנסת) בעיר. המהלך התקדימי, אותו הוביל סגן ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, מנחם שפירא, יאפשר לאלפי בתי כנסת, ישיבות ומוסדות ציבור להכפיל את שטחם ללא הצורך בהמתנה של שנים לאישורים מורכבים.
מצוקת השטחים הציבוריים בעיר התורה והחסידות מוכרת היטב לכל תושב, ובעיקר לגבאי בתי הכנסת ומנהלי המוסדות. עד היום, מוסד שביקש להתרחב, להוסיף קומה או לנצל זכויות בנייה, נאלץ לצאת למסע חתחתים בירוקרטי של שינוי תב"ע (תוכנית בניין עיר). התהליך ארך במקרה הטוב בין שנה וחצי לשלוש שנים והגביל משמעותית את התפתחות המוסדות. בנוסף, קווי הבניין הנוקשים דרשו נסיגה של 5 מטרים מגבול המגרש, מה שצמצם דרמטית את שטח הבנייה בפועל ואף אילץ מוסדות רבים לבנות בחריגה, ללא יכולת הסדרה.
כעת, במהלך שאין לו אח ורע באף רשות מקומית בישראל, אישרה הוועדה המקומית מהלך רוחבי המשנה את כללי המשחק מן היסוד. התב"ע החדשה, שנכנסה לתוקף לפני כשלושה שבועות, מייצרת מעטפת זכויות אוטומטית לכל החלקות הציבוריות בעיר ומייתרת לחלוטין את הצורך בהכנת תב"ע נקודתית לכל מוסד בנפרד. מעבר להקלה הבירוקרטית, מדובר בחיסכון כלכלי אדיר של מאות אלפי שקלים לכל קהילה ומוסד, שכן מנהלי המוסדות פטורים כעת מהצורך לשכור באופן פרטי אדריכלים, יועצים ומתכננים יקרים כדי לקדם תוכניות עצמאיות.
אחת הבשורות המרכזיות בתוכנית היא החלת "קו בניין 0". מעתה, מבני ציבור הגובלים בכביש, בשטח ירוק או בשטח חום אחר, יוכלו למתוח את קווי הבנייה ממש עד לקצה גבול המגרש. במקרים בהם המגרש גובל בחלקת מגורים, צומצם קו הבניין ל-3.5 מטרים בלבד. שינוי זה מאפשר ניצול מקסימלי של השטח הקיים ומאפשר להכשיר בדיעבד חריגות בנייה ישנות.
לצד ההרחבה האופקית, התב"ע החדשה מעניקה זכויות בנייה דרמטיות גם לגובה. המתווה החדש מתיר בנייה של 8 עד 12 קומות למוסדות ציבור (בהתאם לאזור הספציפי בעיר). המשמעות בפועל היא יצירת אלפי מטרים רבועים של זכויות בנייה חדשות וזמינות לכל מגרש, מבלי שהנהלת המוסד תצטרך לבקש תוספת זכויות.
את המהפכה התכנונית הוביל יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, מנחם שפירא, מתוך מטרה לתת פתרון שורשי ואסטרטגי למצוקת הצפיפות בעיר. מהלך תכנוני זה מצטרף להסדרה היסטורית נוספת שהוביל שפירא יחד עם ראש העיר זייברט בשנה החולפת מול הרשויות, במסגרתה בוצע הליך מורכב של "החלפת שטחים" שהציל כ-100 בתי כנסת מסכנת פינוי, הריסה וקנסות עתק אליהם נקלעו בעקבות בנייה על שטחים ירוקים.
ראש העיר חנוך זייברט בירך על אישור התוכנית ואמר: "מדובר ביום של בשורה של ממש לעיר התורה והחסידות. התוכנית החדשה מסירה אחת ולתמיד את החסמים הבירוקרטיים ההיסטוריים, ופותחת דלת להתרחבותם המהירה של מקומות התורה, התפילה ומוסדות הציבור בעירנו".
מעתה, לאחר הסדרת איומי העבר ועם כניסתה של התב"ע החדשה לתוקף, גבאים ומנהלי מוסדות אינם נדרשים עוד להמתין למסלול הארוך והיקר. כל שנדרש מהם הוא להגיש תוכניות במסלול "רשות רישוי" - הליך מהיר ופשוט האורך כחודש וחצי עד חודשיים בלבד (כ-45 יום).
מדובר בבשורה אדירה שתספק מענה חוקי, בטוח ומהיר לצרכי הציבור המתרחבים בבני ברק בקצב חסר תקדים.
