יום הכיפורים מתקרב: כך תקיימו בהידור את מנהג הכפרות

במשך דורות נהגו רבים לקיים את הכפרות באמצעות תרנגול, אולם בקהילות ובמשפחות רבות מקיימים כיום את המנהג באמצעות כסף המיועד לאחר מכן לצדקה. לצד השינוי המעשי בדרך עריכת הכפרות, נשמרו הנוסח המסורתי והמנהגים המלווים את הכפרות.

מתי נכון לערוך כפרות? כיצד עושים כפרות בכסף? מה אומרים בזמן סיבוב הכסף, וכמה נהוג לתת לצדקה? לקראת יום הכיפורים, הנה מדריך מסודר למנהג העתיק.

מהו מנהג הכפרות?

מנהג הכפרות מוכר בקהילות ישראל זה מאות שנים. על פי המנהג, לוקחים תרנגול או סכום כסף, מסובבים אותו מעל ראשו של האדם ואומרים את נוסח הכפרות. כאשר משתמשים בכסף, בתום עריכת המנהג הכסף ניתן לצדקה.

חשוב להדגיש כי אין מדובר בכפרה במקום תשובה. יום הכיפורים עצמו עומד במרכזה של עבודת התשובה, הכוללת חרטה, וידוי וקבלה לעתיד. מנהג הכפרות הוא אחד ממנהגי ההכנה ליום הקדוש, והוא מבטא גם את ההתעוררות לתשובה וגם את ההוספה בצדקה בימים שבהם מרבים בזכויות ובמעשים טובים.

למנהג היו במהלך הדורות דרכי קיום שונות. בעוד בקהילות רבות נשמר המנהג לערוך כפרות בתרנגול, רבים אחרים עורכים כיום פדיון כפרות בכסף, שאותו מייעדים לצדקה לאחר אמירת הנוסח.

מתי עורכים את הכפרות?

הזמן המזוהה ביותר עם מנהג הכפרות הוא ערב יום הכיפורים. יש הנוהגים לערוך את הכפרות בשעות הבוקר המוקדמות, ויש המקיימים את המנהג בשעה נוחה יותר במהלך היום. כאשר הדבר אינו מתאפשר בערב יום הכיפורים, נהוג בקהילות רבות להקדים את הכפרות לאחד הימים של עשרת ימי תשובה.

בפועל, בשנים האחרונות ניתן לראות כי משפחות רבות אינן ממתינות דווקא לשעות האחרונות של ערב הצום. העומס, העבודה וההכנות לחג גורמים לרבים להקדים את קיום המנהג, ובפרט כאשר מדובר בכפרות בכסף שאפשר לערוך בבית ללא צורך להגיע למקום שבו מתקיימות כפרות בתרנגולים.

כך או כך, הכפרות משתלבות בתקופה מיוחדת בלוח השנה היהודי: הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבהם נוהגים להרבות בתפילה, בצדקה, בלימוד תורה ובחשבון נפש.

איך עושים כפרות בכסף?

עריכת כפרות בכסף היא פשוטה יחסית. מייעדים סכום לצדקה, מחזיקים את הכסף ביד ומסובבים אותו מעל הראש תוך כדי אמירת נוסח הכפרות. לאחר השלמת המנהג מעבירים את הסכום לצדקה.

כאשר עורכים כפרות עבור כמה מבני המשפחה, ניתן לייחד סכום עבור כל אחד מהם בהתאם למנהג. במשפחות רבות ההורים עורכים כפרות גם עבור הילדים, וכך הופך המנהג לחלק מההכנה המשפחתית ליום הכיפורים.

מי שאינו זוכר את הנוסח בעל פה יכול לפתוח את סדר כפרות ולקרוא ממנו בשעת קיום המנהג. בנוסח מופיעים הפסוקים הנאמרים לפני הכפרות ולאחריהם הנוסח המוכר "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי".

כמה כסף צריך לתת?

אחת השאלות הנפוצות בקרב מי שעורכים כפרות בכסף נוגעת לסכום שאותו יש להפריש. אין סכום אחיד שנוהג בכל קהילות ישראל, וקיימים מנהגים שונים בעניין.

יש הנוהגים לתת סכום המקביל בקירוב לשוויו של עוף, ויש הנוהגים לתת סכומים אחרים. משפחות מסוימות מקפידות להפריש סכום נפרד עבור כל אחד מבני הבית, בעוד אחרים מוסיפים על הסכום בהתאם ליכולתם ולרצונם להרבות בצדקה לקראת היום הקדוש.

מעבר לשאלת הסכום המדויק, אחד המרכיבים המרכזיים בכפרות בכסף הוא עצם נתינת הכסף לצדקה. הכסף אינו נשאר בידי מי שערך את הכפרות אלא מיועד למטרת צדקה, ובכך מתחבר המנהג למצווה מרכזית נוספת של הימים הנוראים.

מדוע הצדקה תופסת מקום מרכזי לפני יום הכיפורים?

החיבור שבין הימים הנוראים לצדקה אינו מקרי. בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים חוזר הפסוק המוכר "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה". שלושת המרכיבים הללו – תשובה, תפילה וצדקה – מלווים את עבודת הימים הנוראים ומבטאים את ההכנה הרוחנית לקראת השנה החדשה.

לכן רבים מקפידים בתקופה זו לא רק להתפלל יותר או לקבל החלטות טובות, אלא גם לפתוח את היד ולסייע לאחרים. ערב יום הכיפורים הפך במשך הדורות לזמן שבו קהילות וארגוני חסד מגבירים את חלוקת המזון והתמיכה במשפחות הזקוקות לכך, כאשר כספי הכפרות הם אחת הדרכים המקובלות להשתתף במעשי הצדקה הללו.

עבור משפחות רבות יש בכך גם משמעות מעשית: מנהג עתיק שמתקיים בבית הופך בסופו של דבר לעזרה ממשית לאדם אחר. במקום שהכסף יהיה חלק סמלי בלבד מהטקס, הוא ממשיך משם לקיום מצוות צדקה.

כפרות הן רק חלק מההכנות ליום הקדוש

ערב יום הכיפורים עמוס במנהגים ובהכנות. לצד הכפרות מרבים בצדקה, מבקשים סליחה מאנשים שאולי נפגעו במהלך השנה, מתכוננים לצום ואוכלים את הסעודה המפסקת. משפחות רבות נוהגות גם בברכת הבנים והבנות לפני היציאה לבית הכנסת.

עם התקדש היום מתכנסים בבתי הכנסת לתפילת כל נדרי, הפותחת את תפילות היום הקדוש. במהלך יום הכיפורים מתקיימות חמש תפילות – ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה – ובסיומו נשמעת תקיעת השופר המסמנת את צאת הצום.

לצד מנהג הכפרות, מומלץ להכיר מראש את זמני הצום ואת ההלכות והמנהגים המרכזיים של יום כיפור, במיוחד כאשר בבית יש ילדים או בני משפחה שאינם מכירים את סדר היום וההכנות הנדרשות.

מנהג עתיק שממשיך גם כיום

למרות השינויים הרבים שעברו על החיים היהודיים לאורך הדורות, מנהג הכפרות ממשיך להיות חלק מההכנות ליום הכיפורים אצל משפחות רבות בארץ ובעולם. יש המקיימים אותו בדרך המסורתית באמצעות תרנגול, אחרים מעדיפים כסף, וישנם הבדלים נוספים בין הקהילות השונות.

אבל מעבר לפרטים המעשיים, הכפרות משתלבות ברעיון רחב הרבה יותר שמלווה את הימים הנוראים: לעצור לרגע את שגרת השנה, לערוך חשבון נפש, לבקש סליחה, להתפלל ולהוסיף במעשים טובים.

כאשר הכסף שנלקח לכפרות מועבר בסיום המנהג לצדקה, מקבל המנהג גם ביטוי מעשי. ההכנה האישית ליום הכיפורים מתחברת לעזרה לזולת – וכך נכנסים ליום הקדוש עם תפילה לשנה טובה ומתוקה ועם מצווה נוספת שנעשתה בדרך.

מידע והדרכה לקראת יום הכיפורים

לקראת יום הכיפורים ניתן למצוא באתר Kaparot.org.il מידע מרוכז על מנהג הכפרות וההכנות ליום הקדוש, החל מהסבר על עריכת כפרות בכסף ונוסח הכפרות ועד למדריכים, הלכות ומנהגים הקשורים ליום הכיפורים. האתר מרכז את המידע בצורה נגישה עבור מי שמבקש להכיר את המנהג, לקרוא את הנוסח או לקיים את הכפרות לקראת היום הקדוש.