רוכב אופנוע בן 36 נפצע בינוני מפגיעת רכב ברחוב מצדה בבני ברק. חובשים ופרמדיקים של מד"א העניקו לו טיפול רפואי ופינו אותו לבית החולים בילינסון עם חבלות בחזה ובגפיים
בג"ץ מבטל את מינוי יפעת בן חי שגב וכנרת בראשי למועצת הרשות השנייה
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי יש לבטל את החלטות הממשלה למנות את ד”ר יפעת בן חי־שגב ליו”ר מועצת הרשות השנייה ואת עו”ד כנרת בראשי וד”ר חיים שיין לחברי המועצה
דיון בבג"ץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי החלטות הממשלה למנות את ד”ר יפעת בן חי-שגב ליושבת ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ואת עו”ד כנרת בראשי וד”ר חיים שיין לחברי המועצה – בטלות.
ההרכב, בראשות הנשיא יצחק עמית ובהשתתפות השופטת רות רונן והשופט אלכס שטיין, קבע כי המינויים נפלו בפגמים מנהליים, ובפרט בשל תשתית עובדתית חסרה שעמדה בפני הוועדה לבדיקת מינויים. בעניינה של בן חי־שגב נקבע בנוסף כי ראש הממשלה הפר את הסדר ניגוד העניינים שבו הוא מחויב.
הממשלה החליטה ב-24 במרץ 2026 על מינוי 15 חברים למועצת הרשות השנייה, ובהם בן חי־שגב, שמונתה לתפקיד יו”ר המועצה, בראשי ושיין. לאחר שהועלו טענות לניגוד עניינים בעניינו של ראש הממשלה, בין היתר בשל העובדה שבן חי־שגב הייתה עדה במשפטו הפלילי, התקבלה ב-31 במרץ החלטה נוספת לאישור המינויים, הפעם ללא השתתפות ראש הממשלה.
העתירות שהוגשו נגד המינויים טענו, בין היתר, כי ההחלטות התקבלו בהליך חפוז וללא תשתית עובדתית ומשפטית מלאה, וכן הועלו טענות פרטניות נגד שלושת המועמדים. בין היתר נטען כי בראשי, שיין ובן חי־שגב התבטאו בעבר באופן בוטה וחוזר נגד כלי תקשורת מרכזיים שעליהם אמורה המועצה לפקח.
היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לחלק מהטענות וקבעה כי הוועדה לבדיקת מינויים בחנה את המועמדויות על בסיס תשתית עובדתית חסרה. לדבריה, נתונים מהותיים הנוגעים לניגוד עניינים, למשוא פנים ולעוינות של חלק מהמועמדים כלל לא הובאו בפני הוועדה.
מנגד, הממשלה ורוב חברי המועצה טענו כי המינויים נעשו כדין, לאחר שהמועמדויות נבחנו ואושרו בוועדה. לשיטתם, ההתבטאויות של המועמדים הן בגדר ביקורת ציבורית לגיטימית ואינן מבססות משוא פנים. עוד נטען כי עדותה של בן חי־שגב במשפט נתניהו הסתיימה כבר ב-2022, וכי ההצבעה החוזרת בממשלה ללא השתתפות ראש הממשלה ריפאה כל פגם אפשרי.
אלא שבית המשפט דחה את הטענה.
הנשיא עמית קבע כי הוועדה לבדיקת מינויים חייבת לבסס את החלטותיה על כלל הנתונים הרלוונטיים. לדבריו, התבטאויות של מועמד עשויות להיות נתון משמעותי בבחינת התאמתו לתפקיד ציבורי, במיוחד כאשר מדובר בהתבטאויות שעלולות לעורר חשש למשוא פנים.
בעניינם של בראשי ושיין נקבע כי רבים מהנתונים הרלוונטיים כלל לא הונחו בפני הוועדה. מאחר שהחלטות הממשלה נסמכו על המלצת הוועדה, נקבע כי גם החלטות הממשלה לוקות בחוסר בתשתית עובדתית מספקת.
באשר לבן חי־שגב, קבע עמית כי ראש הממשלה הפר את הסדר ניגוד העניינים שבו הוא מחויב. העובדה שעדותה במשפט הסתיימה ב-2022 אינה משנה זאת, שכן הסדר ניגוד העניינים נועד למנוע גם מראית עין של מתן הטבה לעד בעקבות עדותו.
בית המשפט דחה גם את הטענה כי ההצבעה החוזרת בממשלה, ללא נתניהו, ריפאה את הפגם. הנשיא ציין כי ההחלטה השנייה התקבלה ימים ספורים לאחר הראשונה, ללא שינוי בתשתית העובדתית או המשפטית, וכי הממשלה עצמה קבעה שההצבעה החוזרת נעשתה רק כדי למנוע “לזות שפתיים”.
לדברי עמית, בנסיבות אלה לא ניתן לראות בהחלטה השנייה בחינה מחודשת, עצמאית ומלאה של המינוי.
בסופו של דבר הורה בית המשפט על בטלות החלטות הממשלה והחזיר את עניינם של כלל חברי המועצה לבחינה מחודשת של הוועדה, ככל שהשר ירצה לקדם את מועמדותם.
הנשיא הסביר כי מועצת הרשות השנייה היא גוף קולגיאלי, וכי יש לבחון את הרכבה הכולל. בנוסף, המלצות הוועדה היו תקפות לשלושה חודשים בלבד – תקופה שכבר חלפה. במהלך ההליך אף התפטרו שתי חברות מועצה שמונו במסגרת החלטות הממשלה, כך שבפועל נותרו בהרכב שעליו הצביעה הממשלה עשרה חברי מועצה בלבד.
השופטת רונן הצטרפה לפסק הדין. השופט שטיין הצטרף לקביעות בעניין בן חי־שגב, בראשי ושיין, אך הסתייג מהסעד של החזרת עניינם של יתר חברי המועצה לוועדה. הוא ציין גם כי אין מניעה לבחור מחדש בראשי ובשיין, בכפוף לעריכת הסדרי ניגוד עניינים מתאימים.
