מישהו מסיר את הכפפות איזנקוט: עופר וינטר עבר בין מפקדים בצבא והפחיד אותם לפני התמרון שיהיו אלפי הרוגים. כשליברמן התפטר מתפקיד שר הביטחון אמרתי לנתניהו תוותר או על בלוט או על וינטר כי יש לך עכשיו שני מזכירים צבאיים. נתניהו אמר לי על וינטר: "עזוב עזוב, תשאיר אותו בתל אביב". אני היחידי מראשי גוש השינוי שלא ישב עם רע"ם. עבר מידע מאיחוד האמירויות והוא העביר את זה ללשכת ראש הממשלה שלא עשתה כלום. מידע כזה הגיע. נתניהו משקר
בכירת השב"כ: "אם אפול בשבי צריך להיות ברור לכולם שצריכים להרוג אותי"
מירה שושני, שהייתה ראש החטיבה המבצעית בשב"כ, חושפת את רגעי האימה שבהם ניסתה לנהל את המערכה בעודה נצורה בכפר עזה. בתה אופיר נרצחה, בעלה שי נפצע קשה בניסיון לחלצה, והיא התמודדה עם ההאשמות על "בגידה": "הרגשתי שכל מה שבניתי נחרב"
חיילים בכפר עזה צילום: אדי ישראל, פלאש 90
מירה שושני, שהייתה ב-7 באוקטובר ראש החטיבה המבצעית בשב"כ והאישה הבכירה ביותר בארגון, מתייצבת לראשונה מול המצלמות ומדברת על בוקר השבת בשמחת תורה. בריאיון לסרטו של אמנון רבי, ששודר אתמול (רביעי) בחדשות 12, חזרה שושני אל הרגעים שבהם ניסתה לנהל את הלחימה מתוך הממ"ד בכפר עזה, אל פציעתו של בעלה שניסה לחלץ את בתם, ואל אובדנה של בתה אופיר הי"ד בשכונת "דור צעיר" בקיבוץ.
שושני, תושבת כפר עזה מזה 21 שנים, הכירה היטב את תמונת המודיעין. במשך שנים ארוכות שימשה כדסקאית, ובהמשך הייתה לאישה הראשונה בשב"כ שפיקדה על חטיבה סיכולית שהתמקדה בבכירי חמאס בחו"ל. "חשבתי שאני מבינה את חמאס, הייתי חלק מהקונספציה", הודתה. בבוקר 7 באוקטובר, כשהחל הירי, טלפן אליה ראש המטה המבצעי ואמר כי מדובר בתרגיל. "אמרתי לו שזה לא תרגיל, שהם יורים לכל המדינה", שחזרה.
"חשבתי הרבה מה הייתי אומרת אם הייתי נופלת בשבי, עבר לי הרבה פעמים שאם אפול בשבי צריך להיות ברור לכולם שצריכים להרוג אותי. לא צריך לנסות להציל, צריך להרוג אותי", אמרה מירה שושני, מי שהייתה ראש החטיבה מבצעית בשב"כ שאחראית לבכירי חמאס בחו"ל.
היא שהתה בממ"ד עם בנה הצעיר עמית בן ה-12, בעוד אופיר הייתה בחדרה בשכונת "דור צעיר". בעלה, שי, יצא בניסיון לחלץ את אופיר אך נתקל באש מחבלים, נפצע קשה בכתפו ונאלץ להתבצר בנשקייה לאחר שגילה שחברי כיתת הכוננות נהרגו. מירה ניהלה את האירוע מרחוק. בשעה 10:15 דיווחה אופיר כי ירו בה. ב-11:46 שלחה אופיר הודעה אחרונה, "אמא אני אוהבת אותך", ולאחריה נותק הקשר. מירה פונתה בשעות הערב, חולצה בקושי רב על ידי כוחות שב"כ, והמשיכה לחפ"ק הארגון באשקלון כדי להמשיך לנהל את הלחימה. רק ביום שני בצהריים גילתה שאופיר נרצחה.
במהלך הלחימה הפכה שושני ליעד לחילוץ בשל המידע הרגיש שברשותה. ע', שהיה אז ראש אגף המבצעים והשתתף בחילוץ, הבהיר כי התעדוף היה קודם כל לחלץ משפחות שנלחמו על חייהן מול המחבלים. למרות הטרגדיה האישית, שושני ומשפחתה התמודדו עם האשמות על בגידה והעדפה מצד ארגון השב"כ בחילוץ. שושני תקפה בחריפות את ההאשמות: "אנחנו מואשמים במשהו כל כך חמור באותה נשימה שבה אנחנו משלמים מחיר לא אנושי. טלי גוטליב צריכה להתבייש". היא הוסיפה כי חשה כאב עמוק נוכח שתיקתם של ראש הממשלה ושר הביטחון מול ההאשמות הללו.
למרות פעולות החיסול של בכירי חמאס שבאו בעקבות 7 באוקטובר, שושני חשה שכישלונה כפול, כבכירה וכאם, ולכן פרשה מתפקידה. "הילדה שהייתה כל עולמי איננה. הרגשתי שנכשלתי, לא הצלחתי להציל אותה. נכשלתי במשימת חיי", אמרה בכאב, והוסיפה כי אינה יכולה לסלוח לעצמה. היא כעסה על התנערות האחריות של חלק מהגורמים המעורבים: "זה לא רק שב"כ כשל, הכול כשל. הצבא כשל, המדיניות כשלה. זה כישלון מקצועי כל כך גדול. לתחקר את עצמך עמוק זה להבין איפה טעינו, כי אם לא נבין, לא נוכל לתקן".
לזכרה של אופיר, הקימה שושני את "מרכז אופיר למנהיגות", המיועד לאימון מפקדים לשעת חירום על בסיס "האני מאמין" שמצאה במחברת של בתה. "ההחלטה לעסוק בחיים ולהנציח את אופיר במשהו חי, משאירה אותי בחיים. אני חושבת שעל זה היא הייתה גאה בי", סיכמה שושני. כשנשאלה איזו עצה תעניק לקבוצות הלומדות במרכז, השיבה: "להיות צנועים, זה המפתח להצלחה. כל מי שיוצא מכאן צריך לחשוב: 'זה יכול לקרות לי'".
