איתי גל-און: שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר: קופת החולים כללית תשקיע כ-400 מיליון שקלים במרכז לוגיסטי חדש בבאר שבע, לחיזוק העצמאות הרפואית בדרום
המחסום השקוף שחוסם את הישועה: פסק ההלכה של שר התורה שמנקה אותנו מכל גזל
חודש שלם אנו בוכים ומתחננים, אך לקראת שעת נעילה מתברר כי עוון גזל, אפילו של פרוטה או חפץ נשכח, מעכב את כל התפילות • מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל התווה את הדרך היחידה להינצל מגזל שאינו ידוע: "צורכי רבים – תנו לועד הרבנים" • כך נפתח את שערי השמיים ברגעים האחרונים של יום הדין
-
בשיתוף ועד הרבנים | חרדים | כתבה שיווקית
במחזור התפילה, דפים ספורים לפני תפילת נעילה המרטיטה, מופיעות שורות ספורות המטילות אימה על כל לב יהודי. נכתב שם כי אין עוון בעולם שמעכב את תפילתו של אדם כמו עוון הגזל, רחמנא ליצלן. עד כדי כך החמירו בזה, שאדם שגזל פרוטה מחברו ולא השיב, עלול להתגלגל שוב בעולם הזה – עונש שידוע כקשה אף יותר מדינה של גיהינום.
אנשי כנסת הגדולה, שהבינו את חומרת הדברים, תיקנו במיוחד בשיאה של תפילת נעילה את הבקשה "למען נחדל מעושק ידינו", בעוד שאר העבירות הוזכרו רק באופן כללי. חודש שלם אנו מייגעים את עצמנו, עומדים בתפילות, זועקים ומתחננים להיכנס לשנה של חיים ושלום, אך פתאום מתברר שישנו מחסום בלתי עביר. עוון הגזל עומד בראש ומשתיק את קול התחנונים שלנו, חוסם את הדרך אל כסא הכבוד.
כאשר אנו שומעים את המילה "גזל", אנו נוטים לחשוב על פשעים חמורים, על שוד וגניבה שאינם שייכים לאנשים נורמטיביים. אנו בטוחים שמעולם לא גנבנו ואין לנו יד בעושק. אך מי באמת יכול להעיד על עצמו בלב שלם שהוא נקי מכל נדנוד של גזל? מי יכול לזכור בוודאות שמעולם לא שכח להחזיר לשכן חצי שקל או שתי ביצים שלווה? מי יכול להבטיח שמעולם לא השתמש בטעות בעט שאינו שלו ושכח להשיבו לבעליו?
למען נחדל! תורמים עכשיו עבור 'צורכי רבים' כהוראת מרן שר התורה >>>
החיים שלנו מלאים ברגעים של "גזל קטן", מעידות יומיומיות שעל חלקן אנו אולי יודעים במעומעם, אך על רובן רק בורא עולם יודע. אותם חובות פעוטים ושכוחים מצטברים לכדי חומה רוחנית בצורה, אשר עומדת כמקטרג ומונעת מתפילותינו להתקבל.
למרבה החסד, הקדוש ברוך הוא לא השאיר אותנו ללא פתרון, והכין עבורנו פתח מילוט הלכתי ורוחני. חז"ל קבעו כי אדם שחושש לגזל ואינו יודע למי עליו להשיב את הכסף, הפתרון עבורו הוא "יעשה בהם צורכי רבים" – יתרום למטרה ציבורית שכולם נהנים ממנה, וממילא גם אותו אדם שנגזל ייהנה מכך בסופו של דבר. אך כיצד נדע בימינו מהם אותם "צורכי רבים" מובהקים?
התשובה לכך ניתנה בבירור על ידי מרן שר התורה, הגר"ח קניבסקי זצוק"ל. כאשר בא לפניו יהודי טרוד ודאוג, שסיפר כי בעבר נכשל פעמים רבות בגזל ואינו יודע למי עליו להשיב, פסק מרן ללא רגע של היסוס: "כתוב יעשה בהם צורכי רבים – תן צדקה לועד הרבנים!". שר התורה קבע פסיקה הלכתית חותכת, לפיה קופת 'ועד הרבנים', המגיעה לכל שכבות העם ומצילה אלפי משפחות מכל רחבי הארץ, היא ההגדרה המוחלטת של צורכי רבים. מפעל חסד בסדר גודל עצום שכזה מועיל לכלל ישראל בעצם קיומו.
למען נחדל! תורמים עכשיו עבור 'צורכי רבים' כהוראת מרן שר התורה >>>
חומרת העניין והצורך להתנקות מגזל קיבלו משנה תוקף גם ממשנתו של מרן פוסק הדור, הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. פעם אחת נשאל מרן על פשר המילים שאנו אומרים בתפילת נעילה: "ותתן לנו ה' אלוקינו את יום הכיפורים הזה... למען נחדל מעושק ידינו". השואל תמה בפניו: וכי זוהי כל מטרתו של יום הכיפורים, רק כדי שנחדל מעושק ידינו? פוסק הדור השיב לו בתמיהה נגדית חודרת המרעידה את הנפש: "וכי לשם מטרה זו בלבד לא ראוי לתת לנו את יום הכיפורים?". תשובה זו ממחישה עד כמה טהרת הכפיים מגזל היא תכליתו העמוקה של היום הקדוש, והיא התנאי ההכרחי לעמידה טהורה בדין.
אנו עומדים כעת לקראת הרגעים הגורליים ביותר של השנה. היום יפנה, השמש תבוא ותפנה, וקרניים אחרונות ישרטטו רקיע ארגמני של שעת נעילה. הלבבות רוטטים מאימה, ושערי שמיים הולכים וננעלים. זהו המפלט האחרון שלנו. לפחות פעם אחת בשנה, עלינו להתעורר ולנקות את עצמנו מכל אותם חששות גזל שכובלים אותנו.
תורמים עכשיו ל'ועד הרבנים', מקיימים את פסיקתו של שר התורה ו"לעשות בהם צורכי רבים" כדי לטהר את כפינו. רק על ידי מתן צדקה זו נחטא את התפילות שלנו מכל ספיחי הגזל ונצליח לפלס דרך לכל הדמעות וצרורות התחנונים שאספנו מראש חודש אלול – היישר אל כיסא הכבוד.
למען נחדל! תורמים עכשיו עבור 'צורכי רבים' כהוראת מרן שר התורה >>>
