במשטרה מאיימים על מאי גולן: אם לא תתייצב ביוזמתה לחקירה - השרה תיעצר לאחר הבחירות
בג"ץ אסר על המפלגות לקבל מהקלפיות מידע ביום הבחירות
העליון ביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית שהתירה לנציגי המפלגות להעביר בזמן אמת מידע על מצביעים שהגיעו לקלפי, וקבע כי הפרקטיקה אינה חוקית | שר המשפטים יריב לוין תקף: "מנסים להטות את תוצאות הבחירות"
קלפי צילום: שאטרסטוק
בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי נציגי המפלגות בקלפיות אינם רשאים להעביר למפלגותיהם מידע על אזרחים שהגיעו להצביע, וביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית שאפשרה להמשיך בפרקטיקה בבחירות הקרובות.
ההכרעה צפויה להשפיע באופן ישיר על פעילות מטות המפלגות ביום הבחירות. עד כה שימש המידע שהועבר מהקלפיות כדי להעריך מי מבין המצביעים הפוטנציאליים של המפלגה כבר הגיע להצביע ומי טרם עשה זאת, ובהתאם להפעיל מערכי המרצה ולהביא מצביעים נוספים לקלפיות.
פסק הדין מגיע בתום השתלשלות משפטית שנמשכת כבר יותר מחודש. בתחילת אוגוסט קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, כי נציגי המפלגות לא יוכלו להעביר בזמן אמת מידע על זהות המצביעים שהגיעו לקלפיות.
הליכוד יצא נגד ההחלטה ועתר לבג"ץ. במהלך הדיון הצביעו השופטים על קושי בסמכותו של סולברג לקבל את ההחלטה לבדו, והסוגיה הוחזרה להכרעת מליאת ועדת הבחירות המרכזית כולה.
אלא שאז הגיעה התפנית: ב-6 בספטמבר התכנסה מליאת ועדת הבחירות לדון מחדש בסוגיה והחליטה לאפשר לנציגי המפלגות להמשיך להעביר את המידע, בכפוף לתנאים - ובכך הפכה למעשה את עמדתו של סולברג.
נגד החלטת המליאה הוגשו עתירות חדשות, וכעת הגיעה התפנית הנוספת: בג"ץ ביטל את החלטת ועדת הבחירות וקבע כי גם המליאה אינה מוסמכת להתיר את הפרקטיקה בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק.
הרכב השופטים - יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב - קבע פה אחד כי הפרקטיקה אינה חוקית. את חוות הדעת המרכזית כתבה השופטת וילנר, שקבעה כי אין בחוק הסמכה המאפשרת את העברת המידע וכי היא כרוכה בפגיעה בזכות לפרטיות ובהפרת האיסור הקבוע בחוק הגנת הפרטיות.
בית המשפט קבע עוד כי ועדת הבחירות המרכזית אינה מוסמכת לאשר לנציגי המפלגות לפעול בדרך זו ללא הסמכה חוקית "ברורה ומפורשת".
בעקבות זאת התקבלו העתירות והחלטת ועדת הבחירות מ-6 בספטמבר בוטלה. בפסק הדין הובהר כי כל עוד לא תיקבע הסמכה מפורשת בחוק, נציגי המפלגות בקלפיות אינם רשאים לדווח למפלגות אם אדם מסוים מימש או לא מימש את זכות ההצבעה.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הגיב להחלטה: "שופטי בג״ץ יודעים שהבחירות הן על השאלה מי ימנה עשרה שופטי עליון בממשלה הבאה - אני כשר המשפטים בממשלת נתניהו או שר המשפטים בממשלת יאיר גולן - עבאס - טיבי. הם מנסים לעצור את גלגלי השינוי שהחל, ולמנוע מאיתנו להשלים את הרפורמה. מבחינתם, כל האמצעים כשרים כדי להטות את תוצאות הבחירות.
בצעד נואש, הם משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק, בניגוד לכל קביעותיהם במקרים אחרים. הם פוגעים בטוהר הבחירות וממציאים כללים חדשים שלא היו מעולם, במטרה לדכא הצבעה וכדי לנסות לחזור לשלוט במדינה. אסור לתת להם להצליח. הימין ייצא בהמוניו. אנחנו נצביע וננצח. נשלים את הרפורמה ונשים סוף להשתלטות של קומץ שופטים על חיינו".
סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ח"כ ארז מלול, מתח ביקורת על הפסיקה ואמר: "פסיקת בג"ץ משנה את כללי המשחק תוך כדי משחק ופוגעת בהליך הדמוקרטי. מניעת המידע מהמפלגות תפגע ביכולתן להניע מצביעים למימוש זכותם ועלולה להוריד את שיעורי ההצבעה. מדובר בהחלטה המנותקת מהמציאות בשטח ומצמצמת את חופש הפעולה הלגיטימי של הסיעות ביום הבחירות".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף אף הוא את הפסיקה וטען כי היא עשויה דווקא להמריץ את מצביעי הימין. "היום הזה עוד עשוי להתברר כיום שבו בג״ץ נתן לימין את זריקת המרץ הגדולה ביותר של מערכת הבחירות", אמר. "הם ביטלו כלי ששימש להמרצת מצביעים וחשבו שיפגעו במנגנון. אבל הם לא מבינים דבר אחד: אין אפליקציה חזקה יותר מציבור שמרגיש שמנסים לגנוב לו את הבחירות".
קרעי הוסיף: "התשובה שלנו תהיה בקלפי: כל אחד ממריץ את עצמו, את משפחתו, את חבריו ואת שכניו. בלי אלקטור ובלי תירוצים".
