אזרח תובע 380,000 שקלים מבנק לאומי, בטענה כי רשלנות חמורה מצד פקידיו הובילה לפסילתו ממכרז ציבורי. הלקוח טוען כי הבנק הנפיק עבורו ערבות פגומה שבה הושמט שמו, מה שמנע ממנו לזכות בהפעלת קפיטריה בשטח בית ספר.
חיילים שצולמו מצדיעים לקברי חללי יום הכיפורים נפלו בעזה
תמונה שצולמה ערב מלחמת חרבות ברזל מקבלת משמעות מצמררת: סמ"ר איתי סעדון וסמ"ר אופיר ברקוביץ', שתועדו חולקים כבוד לנופלי 1973, נהרגו בקרבות ברצועה. גבריאל, הלוחם השלישי והיחיד שנותר בחיים, מספר על האובדן
סמל-ראשון איתי סעדון הי"ד, (מימין). סמל-ראשון אופיר ברקוביץ' הי"ד (באמצע). הלוחם השלישי בתמונה (משמאל), סמל-ראשון גבריאל, הוא היחיד שנותר בחיים צילום: דובר צה"ל
תמונה מצמררת שצולמה בערב יום הכיפורים 2023, שבועיים בלבד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מתעדת שלושה לוחמי שריון מחטיבה 401 מצדיעים מול קבריהם של חללי החטיבה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. מתוך השלושה שניצבו באותו יום מול המצבות, כחלק מפרויקט הנצחה צה"לי, שניים נפלו בקרבות בצפון רצועת עזה.
סמל-ראשון איתי סעדון הי"ד, בן 21 מהר חלוץ ומי ששימש מפקד טנק בגדוד 52, נפל בנובמבר 2023. כמעט שנה לאחר מכן, באוקטובר 2024, נפל באותו אזור לוחם בגדוד וחברו לתמונה - סמל-ראשון אופיר ברקוביץ' הי"ד, בן 20 ממודיעין-מכבים-רעות. הלוחם השלישי בתמונה, סמ"ר גבריאל, הוא היחיד שנותר בחיים.
"זה צירוף מקרים מצמרר", שיתף גבריאל בראיון ל-ynet ולידיעות אחרונות. "הבשורה המרה על הנפילה של איתי בשבועות הראשונים הייתה בלתי נתפסת. הרגשתי כאילו עולמי חרב עליי. כשגם אופיר נפל, התחושה הפכה לקשה עוד יותר". גבריאל הוסיף מסר לחבריו הלוחמים: "לא משנה איפה אתה נמצא, תישאר פתוח ותשתף בתחושות גם כשקשה. זה מה שעוזר לעבור את זה".
הוריו של אופיר נחשפו לתמונה רק במהלך ימי השבעה על בנם. ברוך, אביו של אופיר, סיפר כי בנו התכונן נפשית למשימה והרגיש כבוד לפקוד קבר של חלל צה"ל. האם סימונה הוסיפה: "בהתחלה לא הייתי מסוגלת להביט בתמונה. החיבור הזה בין עבר, הווה ועתיד משקף את הגורל שלנו - כנראה נגזר עלינו לחיות על חרבנו".
גם בבית משפחת סעדון התמונה עוררה תחושות קשות. ליאת, אמו של איתי, סיפרה כיצד חששה לגורלו של גבריאל כשראתה שהוא היחיד שנותר. על הקשר המיוחד בין בנה לאופיר שעליו פיקד, סיפרה כי בפלוגה היו צוחקים על האופן שבו תקשרו לעיתים באמצעות פתקים. האם התייחסה גם ליחס החברה לשכול וציינה שלמרות העטיפה הצבאית, היא חשה לעיתים ירידה בקשב הציבורי מתוך רצון טבעי לחזור לשגרה, אך הביעה ביטחון שחיילי החטיבה ימשיכו לשמור על הקשר ולפקוד את קבר בנה.
