איתי בלומנטל: מעצר הקצין הבכיר במנגנונים הפלסטינים בכפר קליל: מסתערבי מג״ב איו״ש עצרו הלילה בהכוונת שב״כ בכפר קליל מבוקש פעיל בארגון הטרור פת״ח, שעל פי החשד פעל לקידום פעילות טרור נגד כוחות הביטחון. בהודעה נכתב: "המסתערבים נכנסו לכפר בצורה מסוערבת והגיעו למתחם שבו שהה המבוקש. הכוחות סגרו על המבנה והפעילו נוהל ״סיר לחץ״, שבסיומו יצא המבוקש והסגיר את עצמו לידי הלוחמים. המבוקש נעצר והועבר להמשך טיפול וחקירה בשירות הביטחון הכללי".
32 שנה אחרי הפיגוע בארגנטינה: בכירים איראנים יועמדו לדין
שופט פדרלי קבע כי שמונה חשודים, בהם שרים לשעבר בטהראן שנגדם הוצאו צווי מעצר של האינטרפול, יישפטו על פשעים נגד האנושות. המשפט בגין הפיגוע שבו נרצחו 85 בני אדם ייפתח ברקע הטיוח שהוביל למותו המסתורי של התובע, וייבחן קשר אפשרי לפיגוע בשגרירות ישראל
למעלה משלושה עשורים לאחר פיגוע מכונית התופת במרכז הקהילה היהודית AMIA בבואנוס איירס, שבו נרצחו 85 בני אדם, הודיע שר המשפטים הארגנטינאי חואן באוטיסטה מחיקס כי שמונה חשודים יועמדו לדין. המשפט יתנהל שלא בפניהם, הודות לחוק חדש המאפשר הליכים פליליים נגד נאשמים נמלטים. רוב שמות הנאשמים נכללו כבר ברשימת המבוקשים של האינטרפול בשנת 2007 לבקשת ארגנטינה.
בפסק דין בן 600 עמודים סיווג השופט הפדרלי דניאל רפקאס את הפיגוע מיולי 1994 כפשע נגד האנושות, וקבע כי קיים חשד מספק נגד שבעה איראנים ואזרח לבנוני אחד. על פי מערכת המשפט המקומית, חיזבאללה ביצע את המתקפה בהוראת ממשלת איראן. רשימת הנאשמים כוללת בכירים במשטר בטהראן, ובהם מפקד משמרות המהפכה הנוכחי אחמד וחידי, מתאם הביטחון הנוכחי מוחסן רזאיי, שר המודיעין לשעבר עלי פלאחיאן ושר החוץ לשעבר עלי אכבר ולאיאטי. השופט הורה גם על החרמת נכסים בשווי 435 מיליון אירו מכל אחד מהמעורבים.
פתיחת המשפט מציפה מחדש את הטראומה העמוקה בארגנטינה ואת שרשרת האירועים סביב החקירה. בשנת 2004 מונה התובע היהודי אלברטו ניסמן להוביל את התיק. בינואר 2015 הוא נמצא מת בדירתו, שעות ספורות לפני שהיה אמור להציג בפני הקונגרס ראיות לפיהן הנשיאה דאז כריסטינה פרננדס דה קירשנר ובכירים נוספים ניסו לטייח את מעורבות איראן בפיגוע. נסיבות מותו נותרו שנויות במחלוקת ונתונות לחקירה עד היום.
במקביל, בית המשפט העליון במדינה התבקש לאחרונה להכריע בדבר קשר אפשרי בין הפיגוע בבניין הקהילה היהודית לבין הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס שאירע שנתיים קודם לכן, ב-1992, שבו נרצחו 29 בני אדם, עקב חשד למעורבות חיזבאללה בשני המקרים.
ההחלטה ההיסטורית לפתוח במשפט זכתה לגיבוי מלא בצמרת הממשל בארגנטינה. שר המשפטים הגדיר את פסיקת השופט ברשת X כ"אבן דרך במאבק נגד חסינות מעונש". נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, בירך על המהלך והגיב לשר המשפטים כי ההחלטה מממשת הלכה למעשה את המוסר כדוקטרינה ממלכתית.
