יונתן אוריך בנה כלי AI שמנטר בזמן אמת כל אזכור של נתניהו ורעייתו

יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנה עבור נתניהו ורעייתו שרה כלי מבוסס בינה מלאכותית שמנטר בזמן אמת את התקשורת בישראל ומתריע על אזכורים הנוגעים אליהם. כך נחשף היום (חמישי) ב"הארץ".

לפי החשיפה, המערכת, שנבנתה באמצעות מנוע הבינה המלאכותית קלוד ולשימוש קמפיין הליכוד, סורקת מדי 90 שניות כ-50 מקורות חדשותיים המדורגים לפי מידת חשיבותם. היא נועדה לזהות בין היתר "ידיעה מתפשטת" שעשויה לדרוש תגובה, ומפיקה עבור ראש הממשלה פעמיים ביום סיכום תקשורתי.

המערכת שולחת התראות לשתי קבוצות וואטסאפ ייעודיות. אחת מהן מוקדשת לאזכורים הנוגעים לשרה נתניהו, והשנייה משמשת להפקת דו"חות הניטור על ראש הממשלה והליכוד.

על פי "הארץ", הכלי פועל ברציפות בגרסתו הנוכחית מאז 1 בספטמבר וביצע מאז יותר מ-19 אלף סריקות. בבדיקת 18 דו"חות יומיים שיצרה המערכת נמצאו כ-5,500 מקרים הקשורים למטרות שהוגדרו למעקב. ביום העמוס ביותר, 8 בספטמבר, נאספו 689 אזכורים. בתוך 14 ימים בלבד נשלחו לקבוצת הוואטסאפ המיועדת לשרה נתניהו 226 אירועים שנגעו לרעיית ראש הממשלה.

אוריך הגדיר למערכת שורה של "מטרות" שאחריהן עליה לעקוב, ובהן נתניהו, הליכוד, ראש הממשלה בצורות ניסוח שונות, שרה נתניהו ורעיית ראש הממשלה. גם יאיר גולן, גדי איזנקוט, יאיר לפיד, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן הוגדרו למעקב.

לעומת זאת, בצלאל סמוטריץ', עופר וינטר, בני גנץ ואיתמר בן גביר לא הוגדרו אישית כמטרות, אולם מפלגותיהם מנוטרות לצד יתר המפלגות. המערכת עוקבת גם אחרי פרסום סקרים פוליטיים באמצעות שמות מכוני הסקרים, אך שמו של שלמה פילבר וחברת נקסט דאטה של ערוץ 14 אינם מופיעים ברשימה.

לפי "הארץ", רשימת המטרות אינה קבועה: ניתן לעדכן אותה באמצעות הודעה פשוטה מתוך קבוצת הוואטסאפ של המערכת.

הקוד שנחשף מלמד גם אילו מקורות מקבלים משקל גבוה יותר. המערכת מנטרת 38 ערוצי טלגרם חדשותיים ואת העדכונים מ-12 אתרי חדשות מרכזיים בישראל. בין ערוצי הטלגרם נמצאים "אבו עלי אקספרס", ישראל ימין, ינון ניוז של ינון מגל, חדשות מהשטח, מבזקים IL והערוץ של אלמוג כהן.

למערכת הוגדר גם מעקב אחר ערוצי הטלגרם של כתבים ופרשנים פוליטיים, ובהם עמית סגל, דפנה ליאל, מיכאל שמש, אמיר אטינגר, יובל שגב, ירון אברהם ויניר קוזין. בהנחיות שהוזנו לכלי נכתב על הכתבים שנבחרו: "הניסוח שלהם הוא הידיעה, לכן כל אזכור מהם נשלח בנפרד גם אם הסיפור כבר דווח במקום אחר".

בדירוג החשיבות שהוגדר למערכת נמצאים בראש עמית סגל, חדשות 12, ynet, מאקו וכאן 11. אחריהם דורגו דפנה ליאל, "הארץ", חדשות 13 ומיכאל שמש. ערוץ 14, "המוקד" וינון ניוז דורגו נמוך יותר, ולפי החשיפה, דיווחיהם הפוליטיים של מוטי קסטל, יעקב ברדוגו ואחרים בערוץ 14 לא הוגדרו לניטור פרטני.

אלא שהמערכת לא הסתפקה באיסוף אזכורים. אוריך הגדיר לקלוד לפעול כ"יועץ תקשורת בכיר בלשכת ראש הממשלה בישראל" ולבחון את הידיעות המרכזיות. הכלי התבקש להסביר מדוע כל ידיעה חשובה ולהמליץ אם להגיב מיד, בהמשך היום, להימנע מתגובה או רק להמשיך לעקוב.

המערכת התבקשה גם לייצר "הערכת מצב תקשורתית", לזהות סיכון או הזדמנות בפרסום ולהציע קו מסר של משפט או שניים בשם נתניהו או הליכוד. בהוראות נכתב: "אם ידיעה עוינת ואין לה מענה טוב, אמור זאת במפורש והמלץ להימנע. אל תמליץ להגיב על כל דבר".

עם זאת, בדיקת "הארץ" העלתה כי דווקא רכיב הניתוח באמצעות AI סבל מתקלות רבות, וכי קריאות הבינה המלאכותית נכשלו יותר פעמים משהצליחו.

המערכת נחשפה לאחר שהקוד שלה הועלה לחשבון GitHub שהיה פתוח לציבור. "הארץ", יחד עם חוקרי רשת, אימת כי מדובר בחשבון של אוריך. בין התיקיות בחשבון נמצאה תיקייה שנפתחה בשבועות האחרונים בשם "נתניהו מדיה מוניטור", ובה הקוד המפעיל את מערכת הניטור.

לפי "הארץ", זו הפעם השנייה שפרויקט של אוריך נחשף לאחר שהותיר אותו פומבי ברשת. לפני כשנתיים נחשפו באופן דומה מסמכים הנוגעים לקמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר לקראת אירוע ספורט בינלאומי, שאותו בנה יחד עם ישראל איינהורן.

לצד אופן פעולת המערכת נחשף בקוד גם מידע רגיש. לפי בדיקת "הארץ", הקוד כלל את המזהים הייחודיים של קבוצות הוואטסאפ שאליהן נשלחו ההתראות וכן מפתח גישה. שילוב הפרטים יכול היה, לפי העיתון, לאפשר למי שמחזיק בהם להתחבר לקבוצות, לצפות בחברים ובמספרי הטלפון שלהם, לשאוב את תוכן הקבוצות ואף לשלוח מסרים בשמן.

לאחר פניית "הארץ" לתגובה הוגבלה הגישה לחשבון ה-GitHub של אוריך, ופרצת האבטחה הוסרה.