האדמו"ר מדז'ירקא זצ"ל שהיה מכניס אורחים גדול הסתלק לבית עולמו

ברוך דיין האמת: מארצות הברית מגיעה הבשורה המעציבה והמכאיבה על הסתלקותו לשמי מרום של האדמו"ר מדז'ירקא, הגאון הצדיק רבי אהרן בריזל זצ"ל, שהלך לעולמו בגיל 73 לאחר שסבל מאירוע רפואי מורכב ונחלש בתקופה האחרונה, כשהוא מוקף בבני משפחתו ומקורביו.

בשבועות האחרונים נחלש האדמו"ר זצ"ל ומצבו הרפואי ידע עליות ומורדות. בימים האחרונים חלה הרעה חמורה במצבו והוא אושפז בבית החולים בניו יורק כשהוא זקוק לרחמי שמים מרובים. כלל ישראל, ובפרט חסידיו ומעריציו, העתירו בתפילה ובתחנונים לרפואת רבי אהרן בן חנה יוטא. עצרת תפילה וזעקה מרכזית נערכה בבית מדרשו בשכונת בורו פארק בברוקלין, אך נגזרה הגזירה ועלתה נשמתו הטהורה לשמי מרומים לדאבון לב כל בית ישראל.

עם פטירתו של האדמו"ר זצ"ל נגדע דמות נדירה של חסיד ועושה חסד, מושלם בשלושת עמודי העולם ובפרט בעמוד החסד, שהיה כולו מקשה אחת של נתינה, אהבת ישראל והכנסת אורחים שלא מן העולם הזה.

תולדות ימיו וייחוסו הרם

האדמו"ר זצ"ל נולד בירושלים בכ"ז ניסן תשי"ג לאביו הרה"צ רבי פנחס בריזל זצ"ל, מחשובי חסידי קרלין וממשפחת בריזל המפורסמת מבוני וצדיקי ירושלים של מעלה, ולאמו מרת חנה יוטא ע"ה, בת הגאון רבי חיים ליפשיץ הי"ד שהיה דיין בקליינווארדיין. האדמו"ר זצ"ל החזיק ביחוס מפואר לשורת צדיקים וקדושי עליון, ובהם ה'ישמח משה', ה'אריה דבי עילאי', ה'בני יששכר', הרבי רבי מיילעך מליז'ענסק זי"ע, רבי שלמה זלמן מויעליאפולי זי"ע ועוד גדולי וגאוני דורות.

בצעירותו התחנך במוסדות קרלין בירושלים וינק תורה ויראת שמים טהורה בין חומות ירושלים. בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת סאטמאר, שם נחשב מאריות שבחבורה ונודע בהתמדתו ובשקידתו העצומה. בתקופה זו קשר קשר אמיץ והדוק עם ראש הישיבה, גאב"ד ירושלים הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד זצ"ל, שהפליג בשבחיו ומסר לו סמיכה להוראה. כמו כן נהיה מקושר בלב ונפש לבעל ה'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע, שאליו היה נוהג לנסוע ולהסתופף בצלו, וכל ימיו דבק בדרכיו בקודש.

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית תבלחט"א, בת הרה"ח רבי אליעזר רוטשילד ז"ל מחשובי חסידי סאטמאר בירושלים, ולאחר נישואיו המשיך לשקוד על התורה והעבודה בעיר הקודש במדרגה גבוהה.

ההתקשרות לבעל ה'סולם' והקמת הקהילה

לאחר הסתלקותו של בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זי"ע, נהיה מקורב בכל לב למורו ורבו הגדול רבי ברוך שלום אשלג זצ"ל, בנו הגדול של מרן ה'סולם' זי"ע. ממנו קיבל את דרכו הייחודית בעבודת ה', בלימוד פנימיות התורה והחסידות ובדביקות במידות הרחמים והאהבה לכל יהודי. בעודו סמוך על שולחן רבו נחשב מחשובי העדה ומראשי החבורות.

לאחר הסתלקות רבו בשנת תשנ"ב, התקבצה סביבו קבוצה גדולה של תלמידים אשר נפשם נקשרה בנפשו, והוא יסד את חצרו בדרך בית אשלג. האדמו"ר קרא לשם הקהילה ובית המדרש 'עטרת מיכאל - דז'ירקא', על שם זקנו הגאון הקדוש רבי מיכאל רוטמאן זצ"ל אב"ד דז'ירקא, שהיה מפורסם במידת הכנסת האורחים שלו.

בתחילה פתח את בית מדרשו ברחוב לפידות בשכונת בית ישראל בירושלים. האדמו"ר החל את הנהגתו לא בתור אדמו"ר במובן המקובל, אלא כמקובל ומורה דרך המלמד את תורת הקבלה ופנימיות התורה על פי נוסח אשלג, והקים כוללים לאברכים לשם לימוד תורת הנסתר. כעבור עשר שנים העביר את מרכז הנהגתו לברוקלין שבניו יורק, שם הנהיג את בית מדרשו בשכונת בורו פארק במשך כעשרים וחמש שנה, לצד הגעתו מדי קיץ לבית מדרשו בירושלים.

במשך השנים התרחבה חסידות דז'ירקא והוקמו בתי מדרשות וקהילות מפוארות בבורו פארק, בירושלים, בביתר עילית, בבני ברק ובבלונדון.

מבצר של חסד והכנסת אורחים כדרך קרעסטיר

בית מדרשו בשכונת בורו פארק, כמו גם בית מדרשו בירושלים, שימשו כמבצר אדיר של חסד והכנסת אורחים מפורסמת. האדמו"ר זצ"ל נודע כמכניס אורחים עצום שפתח את דלתות ביתו ולבו לרווחה עבור כל מדוכא, נצרך ועובר אורח, והעניק לכל יהודי הרגשה של בית חם ומקבל. בפרט בבית מדרשו בירושלים שימש המקום כתובת לעשרות בחורים ואורחים שסעדו על שולחנו מדי שבת בשבתו ונהנו ממאור פניו.

מכריו ומקורביו מספרים כי על אף הגבאים והחסידים שסבבו אותו, נהג במידת הענווה והחסד במו ידיו: ממש כדרך קודשו של הרה"ק רבי ישעיה'לה מקרעסטיר זי"ע, היה האדמו"ר זצ"ל נכנס בעצמו למטבח, מבשל תבשילים ומכין את הארוחות עבור האורחים והנזקקים במו ידיו, מתוך מאור פנים, חיוך נסוך על פניו והשתתפות בצער הזולת.

לצד זאת, בית מדרשו שימש כבית ועד לחסידים, לתלמידי חכמים ולמבקשי ה'. האדמו"ר נודע בעבודת התפילה הנלהבת והלוהטת שלו, בדיבוריו החמים ובשילוב הנדיר של עמקנות בפנימיות התורה לצד פשטות, מאור פנים ועממיות חסידית שקירבה המוני יהודים לאביהם שבשמים.

הייסורים והטרגדיה המשפחתית

בשנה האחרונה חווה האדמו"ר זצ"ל צער עמוק וטרגדיה קשה במשפחתו, עם פטירתה בטרם עת של נכדתו, האישה הצעירה מרת מרים שרה בארד ע"ה, בת חתנו הרה"ח רבי משה שמואל רוטנברג שליט"א, מנהל ארגון החסד 'רב להושיע', שנפטרה בגיל 24 בלבד לאחר מחלה קשה. האדמו"ר קיבל את הדין באהבה ובדממה, והמשיך להנהיג את עדתו במסירות נפש אף בעת שסבל ייסורים קשים.

בקיץ האחרון עוד התגורר בארץ הקודש והשתתף בשמחות מעונו, אך עם שובו לארצות הברית נחלש גופו עד אשר החזיר את נשמתו הטהורה ליוצרה.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים ונכדים, מרביצי תורה, רבנים ודיינים ההולכים בדרכו וממשיכים את מורשתו הרמה:

בניו: הרב דוד מנשה בריזל, הרה"ג רבי חיים בריזל מירושלים, הרה"ג רבי יואל בריזל (ר"מ ישיבת תורת חיים באנטוורפן), הרה"ג רבי צבי יעקב בריזל (רב קהילת דז'ירקא בבלומינגרוב), הרה"ג רבי יצחק בריזל (מדייני קהילת סאטמאר בקרית יואל), הרה"ג רבי ישראל משה בריזל והרב ברוך שלום בריזל.

חתניו: הרה"ג רבי משה דוד קרויס, הרה"ג רבי משה שמואל רוטנברג (מנהל ארגון 'רב להושיע', בן הרה"ג רבי חיים שלמה רוטנברג מקאסאן), הרה"ג רבי צבי הירש וייס (בן הגאון אב"ד חאמלניק), הרה"ג רבי שמואל הורוביץ, הרה"ג רבי אפרים שטיין (בן הגאון אב"ד סאווראן), והרה"ג רבי יעקב הרש קרויז (בן הגאון אב"ד ראצפערט וויליאמסבורג).

מסע הלוויה יצא בשעה 15:30 מבית המדרש דז'ירקא, רחוב דיטמארס 5 במאנסי, לעבר בית החיים 'הר שלום' במונסי, שם ייטמן.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.