עמית סגל: לאחר תגובת נתניהו לדרישתו של לפיד, ראש האופוזיציה דורש פגישה מרובעת: נתניהו, לפיד, ראש השב"כ זיני ויו"ר ועדת הבחירות השופט סולברג. "ברגע שראש הממשלה במדינה דמוקרטית אומר בפומבי שיש איום שעלול לשבש את הבחירות, כל הגורמים המעורבים צריכים לקבל עדכון מלא אם יש בעיה ומה הצעדים שננקטים כדי לוודא שההליך הדמוקרטי מתקיים במלואו", טען לפיד
התפרק ללא אזהרה: התעלומה סביב לוויין הריגול האמריקני
לוויין הריגול USA 32, ששוגר ב-1988 למשימה מסווגת, התפרק לפתע בגובה של כ-775 קילומטרים מעל כדור הארץ. הסיבה לאירוע עדיין אינה ידועה, והשברים עלולים לסכן לוויינים נוספים באזור
אילוסטרציה צילום: Ideogram
לוויין ריגול אמריקני ששוגר בשלהי המלחמה הקרה התפרק באופן פתאומי במסלול סביב כדור הארץ, מבלי שנמסרה עד כה סיבה ברורה לאירוע. מאות ואף אלפי שברים עלולים להתפזר בעקבות ההתפרקות ולסכן לוויינים נוספים באזור עמוס במיוחד במסלול הנמוך סביב כדור הארץ (LEO), המוגדר כאזור הנמצא בגובה של עד 2,000 קילומטרים מפני כדור הארץ.
מדובר בלוויין USA 32. הלוויין שוגר ב-5 בספטמבר 1988 על ידי משרד הסיור הלאומי של ארצות הברית (NRO), ובמשך שנים משימתו נותרה מסווגת. רק מוקדם יותר השנה נחשפו פרטים מלאים יותר על ייעודו, שכלל יירוט מהחלל של אותות מכ”ם ותקשורת רדיו סובייטיים.
לפי הודעת Space-Track, הגוף של חיל החלל האמריקני האחראי על מעקב אחר עצמים במסלול, USA 32 עבר ב-13 בספטמבר אירוע התפרקות פתאומי. האירוע התרחש בגובה של כ-775 קילומטרים מעל פני כדור הארץ, באזור שבו פועלים לוויינים רבים.
אחת האפשרויות המרכזיות להתפרקות של לוויינים היא התנגשות בעצם אחר או בפיסת פסולת חלל. הצפיפות הרבה במסלול הנמוך הופכת אירועים כאלה לאפשריים, אולם במקרה הנוכחי לא ידוע על התנגשות שהתרחשה בסמוך לאירוע. נוסף לכך, מסלולים של פסולת חלל ניתנים בדרך כלל למעקב, והתנגשויות אפשריות ניתנות לחיזוי ימים ואף שבועות מראש, ולכן האפשרות הזו נחשבת פחות סבירה.
אפשרות אחרת היא שהלוויין נפגע על ידי גוף שמקורו בחלל ולא אותר מראש. פגיעה של סלע חלל במהירות גבוהה עלולה לגרום להתפרקות משמעותית של לוויין, גם ללא התראה מוקדמת.
השערה נוספת נוגעת לגילו החריג של USA 32. הלוויין נמצא במסלול מאז 1988, תקופה ארוכה בהרבה מזו שלשמה תוכנן. לאחר עשרות שנים בחלל, ייתכן שחלקים ומערכות בלוויין התיישנו ונחלשו עד לנקודה שבה התפרקו באופן פתאומי.
עם זאת, ב-Spaceweather ציינו כי לא ניתן לשלול לחלוטין גם אפשרות של פגיעה באמצעות נשק נגד לוויינים. מוקדם יותר החודש חשף מזכיר חיל האוויר האמריקני, טרוי אדוארד מינק, כי ארצות הברית שיגרה למסלול סביב כדור הארץ אמצעי לחימה שלא פורטו. לאורך השנים עלו חשדות שלפיהם גם מדינות נוספות, ובהן רוסיה וסין, מחזיקות ביכולות מסוג זה.
הדרך לקבוע מה גרם להתפרקות עשויה להיות באמצעות בחינה של השברים שנותרו לאחר האירוע. החוקרים צפויים לנסות לזהות את העצמים שנוצרו בעקבות ההתפרקות ולעקוב אחר מסלוליהם, במטרה לשחזר לאחור את תנועתם עד לנקודה שבה התרחש האירוע. מדובר בתהליך מורכב שעשוי להימשך חודשים ואף שנים.
בינתיים, עצם קיומם של השברים במסלול מעורר חשש בשל מספרם הגדול של הלוויינים הנעים באותו אזור. עד כה לא דווח על הפרעה לפעילות בחלל או על השפעה על שיגורים חדשים בעקבות ההתפרקות.
כך, ב-16 בספטמבר שיגרה רוסיה משימת אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, המקיפה את כדור הארץ בגובה של כ-400 קילומטרים, כלומר כמחצית מהגובה שבו שהה USA 32. באותו חודש ביצעה SpaceX גם שיגורים מסווגים עבור חיל החלל האמריקני, ב-16 וב-26 בספטמבר, וכן את טיסת הניסוי ה-14 של החללית סטארשיפ ב-28 בספטמבר, שהוגדרה כמוצלחת במיוחד לאחר שהחללית הענקית נכנסה למסלול סביב כדור הארץ.
נכון לעכשיו, תחנת החלל הבינלאומית ותחנת החלל הסינית טיאנגונג (“הארמון השמיימי”) אינן נמצאות באזור שבו השברים מהווים סכנה מיידית. עם זאת, מסלולי הפסולת עשויים להשתנות לאורך הזמן בהשפעת כוח הכבידה והגרר האטמוספרי, שיכולים להביא את השברים בהדרגה למסלולים נמוכים יותר.
במצב שבו השברים יתקרבו למסלולי התחנות, ייתכן שיהיה צורך לבצע תמרוני התחמקות. תחנת החלל הבינלאומית כבר נדרשה בעבר לבצע עשרות תמרונים מסוג זה כדי להימנע מפגיעות אפשריות של פסולת חלל.
מעבר לסיכון המיידי, האירוע מעלה מחדש את החשש מפני “אפקט קסלר”, הקרוי על שמו של מדען נאס”א דונלד קסלר. מדובר בתרחיש שבו הצטברות פסולת במסלול סביב כדור הארץ מביאה להתנגשויות בין עצמים, ואלה יוצרות שברים נוספים שמגבירים את הסיכוי להתנגשויות חדשות. אם התהליך יצא משליטה, אזורים מסוימים במסלול הנמוך עלולים להפוך למסוכנים במיוחד ולהקשות בעתיד על הפעלת לוויינים ועל שיגור חלליות.
