מיכאל שמש: השופט סולברג קובע כי ב־5 מתוך 6 אירועים רשמיים שהתנהלו במשרד ראש הממשלה בחודשים האחרונים, ושאמורים היו להיות נקיים מתעמולת בחירות, נתניהו השתמש בהם לצורכי תעמולת בחירות אסורה. בעקבות זאת, הוא מחייב את נתניהו בהוצאות אישיות בסך 29 אלף שקל. בין האירועים הרשמיים שנוצלו לתעמולה: מסיבת עיתונאים שעסקה באיראן, הערכת מצב עם הפורום הבכיר של צה״ל, ביקור בדרום לבנון ועוד..
הבטיח, איים וחזר בו: מה באמת עשה סמוטריץ' - והאם קיים את מה שהבטיח?
הוא קיבל אחריות אחרי 7 באוקטובר, הציב שוב ושוב קווים אדומים להמשך הישיבה בממשלה והבטיח להיאבק ביוקר המחיה. מנגד, ביהודה ושומרון הוא יכול להציג שורה של מהלכים שקידם בפועל. רגע לפני הבחירות, חזרנו להצהרות הגדולות של בצלאל סמוטריץ' ובדקנו מה קרה אחריהן - ואיפה נותר פער בין המילים למעשים
בצלאל סמוטריץ' צילום: Ben Hakoon/Flash90
שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מגיע לבחירות הקרובות אחרי קדנציה שבה החזיק בשניים ממוקדי הכוח המשמעותיים בממשלה: משרד האוצר ותפקיד שר במשרד הביטחון, שבמסגרתו קיבל סמכויות הנוגעות להתיישבות ביהודה ושומרון.
לאורך הקדנציה הוא לא חסך בהצהרות חדות. הוא קיבל אחריות לאחר 7 באוקטובר, הציב קווים אדומים סביב ניהול המלחמה והעסקאות עם חמאס, איים במשברים קואליציוניים והבטיח שינויים כלכליים. בחלק מהמקרים המדיניות אכן השתנתה בהתאם לעמדתו, באחרים המציאות התקדמה בכיוון שאליו התנגד - והוא נשאר בממשלה.
רק השבוע, במסגרת סדרת "בואו נעשה סדר", בחנו ב"בחדרי חרדים" את הציונות הדתית-זהות, את האנשים שמרכיבים את הרשימה ואת החיבור עם משה פייגלין. הפעם השאלה אחרת: לא מה מציעה המפלגה, אלא מה אפשר ללמוד מהקדנציה של האיש שעומד בראשה.
גם מערכת הבחירות הנוכחית סיפקה דוגמה לשינוי פוליטי. אחרי שנים של חילופי ביקורת חריפים בין סמוטריץ' למשה פייגלין, השניים התאחדו לריצה משותפת ופייגלין שובץ במקום השני ברשימת הציונות הדתית-זהות. אלא שהחיבור עם פייגלין הוא רק הדוגמה האחרונה. לאורך השנים סמוטריץ' ידע להשמיע אמירות נחרצות - ולעיתים גם לחזור מהן.
אחת הבולטות שבהן הגיעה לאחר הפיגוע בחווארה ב-2023. סמוטריץ' אמר כי "את הכפר חווארה צריך למחוק" וכי לדעתו המדינה היא שצריכה לעשות זאת. ימים לאחר מכן התנצל והבהיר כי לא התכוון לפגיעה בחפים מפשע.
אחרי מתקפת 7 באוקטובר היה סמוטריץ' בין השרים שקיבלו בפומבי אחריות לכישלון. הוא אמר כי הנהגת המדינה ומערכת הביטחון כשלו במשימה החשובה ביותר שלהן - שמירה על ביטחון האזרחים. קבלת האחריות, עם זאת, לא הובילה להתפטרותו והוא המשיך לכהן כשר האוצר.
בהמשך הגיעו הקווים האדומים סביב המלחמה בעזה. סמוטריץ' התנגד לעסקאות חטופים שאותן הגדיר כמסוכנות והבהיר במספר הזדמנויות כי לא יתמוך במתווים שהונחו על השולחן. בשלב מסוים אף הזהיר את נתניהו כי אם תבוטל הפקודה לכיבוש רפיח, "לממשלה בראשותך לא תהיה זכות קיום".
כאשר אושרה בהמשך עסקת חטופים שלה התנגד, סמוטריץ' לא פרש. בינואר 2025 הוא אף הקדיש לכך הסבר ארוך תחת השאלה "אז למה לא פרשתי מהממשלה?", וטען כי הישארותו נובעת מ"אחריות לאומית לניצחון ולביטחון". לדבריו, בשלב שאליו הגיע המשא ומתן כבר לא ניתן היה לעצור את העסקה גם באמצעות איום בהפלת הממשלה.
אבל אם מחפשים תחום שבו הפער בין ההצהרות למעשים קטן בהרבה, מגיעים ליהודה ושומרון.
ההתיישבות עמדה בראש סדר העדיפויות של סמוטריץ' עוד לפני הקמת הממשלה, ובמהלך הקדנציה הוא ניצל את סמכויותיו במשרד הביטחון כדי לקדם בנייה, הסדרה ופיתוח ביהודה ושומרון. בפברואר האחרון אישר הקבינט שורת שינויים משמעותיים בתחום הקרקעות וההתיישבות, ובמאי חתם אלוף פיקוד המרכז על כ-30 תחומי שיפוט חדשים, שהעלו לכ-140 את מספר האישורים מאז הקמת הממשלה.
בהמשך השנה הגיע גם מהלך סמלי במיוחד מבחינת המחנה שממנו מגיע סמוטריץ': משפחות חזרו להתגורר ביישוב כדים בצפון השומרון, יותר משני עשורים לאחר שפונה במסגרת ההתנתקות. סמוטריץ', שהיה בין מקדמי המהלך, הגדיר אותו אז כ"מוחקים את חרפת הגירוש".
וזה אולי המפתח להבנת הקדנציה שלו: במקום שבו סמוטריץ' הציב את ההתיישבות בראש סדר העדיפויות, הוא השקיע כוח פוליטי, סמכויות ותקציבים כדי לקדם אותה. השאלה היא מה קרה לנושאים האחרים שהבטיח לקדם.
אחד המרכזיים שבהם הוא יוקר המחיה. סמוטריץ' נכנס למשרד האוצר כשהמחירים כבר היו נושא מרכזי בשיח הציבורי, ובהמשך נאלץ לנהל את הכלכלה בזמן מלחמה ממושכת. לזכותו ניתן לזקוף את המשך תפקוד המשק בתנאי חירום ואת קידומם של צעדים כלכליים שונים, ובהם הגדלת המיסוי על רווחי הבנקים.
מנגד, הקדנציה התאפיינה בגירעון גבוה ובהורדות בדירוג האשראי של ישראל. חברות הדירוג קשרו את החלטותיהן לשילוב של המלחמה, העלייה בהוצאות הביטחון, אי-הוודאות הפוליטית והחששות בנוגע להתנהלות הפיסקלית. לכן אי אפשר לייחס את הורדות הדירוג לסמוטריץ' לבדו, אך כשר האוצר הוא עמד במרכז ההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות.
גם יוקר המחיה נותר נקודת חולשה מבחינת מי שציפה לשינוי משמעותי. מחירי מוצרים ושירותים רבים עלו במהלך הקדנציה, והבטחות למאבק בעלויות המחיה התחרו לאורך המלחמה בסדרי עדיפויות ביטחוניים ובהוצאות ממשלתיות חריגות.
ויש גם את סוגיית הגיוס. הציונות הדתית נשענת על ציבור ששיעורי השירות והמילואים בו גבוהים, ובמהלך המלחמה ספגו משפחות רבות בציבור הדתי-לאומי מחיר כבד. למרות זאת, המפלגה נשארה בקואליציה בזמן שהממשלה קידמה הסדרים בסוגיית גיוס בני הישיבות - סוגיה שעוררה התנגדות גם בקרב חלקים מהמחנה שממנו מגיעים מצביעיה.
התמונה שמתקבלת אינה חד-צדדית. סמוטריץ' יכול להצביע על תחומים שבהם הפעיל את כוחו הפוליטי והשיג שינויים ממשיים, ובראשם ההתיישבות ביהודה ושומרון. מנגד, לאורך הקדנציה הצטברו גם אמירות שמהן נסוג, קווים אדומים שהוזזו והבטחות שהיישום שלהן היה חלקי או לא הושלם.
רגע לפני שהבוחרים חוזרים לקלפיות, המבחן של סמוטריץ' נמצא בדיוק בפער הזה: לא רק מה הוא הבטיח, אלא מה מתוך ההבטחות, האיומים והקווים האדומים שלו הפך בסופו של דבר למדיניות בפועל.
