גולן הצטרף לקריאתו של איזנקוט ליועמ"שית בדרישה להורות על חקירה פלילית מקיפה של החשדות
לאחר שיקום במיליונים: פורסם קול קורא לגיבוש קהילה קבועה בביהכנ"ס 'תפארת ישראל'
בית הכנסת ההיסטורי ברובע היהודי שנחרב בתש"ח ונבנה מחדש נערך לחידוש התפילות | הקול הקורא פונה לתושבי הרובע ולקהילות בעלות זיקה למסורת בית רוז'ין | הגשת המועמדות פתוחה עד י"ח חשוון
בית הכנסת תפארת ישראל צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
צעד לקראת חידוש הפעילות בבית הכנסת תפארת ישראל בירושלים: ל'בחדרי חרדים' נודע כי פורסם קול קורא להגשת מועמדות לשמש כציבור המתפללים הקבוע בבית הכנסת ההיסטורי ברובע היהודי. ההליך, שפורסם בשני עיתונים, פונה לתושבי הרובע ולקהילות בעלות זיקה לבית הכנסת ולמסורותיו.
בית הכנסת תפארת ישראל, המכונה גם "ניסן ב"ק", נחנך בשנת 1872 והיה אחד מבתי הכנסת המרכזיים של היישוב היהודי בירושלים ומוקד לחיי הקהילה החסידית בעיר העתיקה. הוא נקרא על שמו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין ונחרב בידי הירדנים במלחמת העצמאות בשנת 1948.
לאחר עשרות שנים שבהן נותר בחורבנו, עבר בית הכנסת תהליך מקיף של שיקום ובנייה מחדש, בהשקעה ממשלתית של עשרות מיליוני שקלים. העבודות כללו שחזור של המבנה ההיסטורי, כיפתו ועיטורי הפנים, לצד שילוב מערכות מודרניות והנגשה. כעת מקודם ההליך לגיבוש קהילה קבועה שתחדש בו את חיי התפילה והלימוד.
לפי הקול הקורא, בית הכנסת מיועד לשמש בית תפילה ובית מדרש פעיל, תוך שמירה על מסורת בית רוז'ין ועל צביון ממלכתי ומכובד. ציבור המתפללים שייבחר יידרש לקיים שלוש תפילות ביום במניין, שיעורי תורה וסדרי לימוד, ולהבטיח פעילות רציפה לאורך השנה. לצד הפעילות התורנית יתקיימו ביקורים וסיורים לציבור, בהסדרים שישמרו על סדרי התפילה.
תנאי הסף כוללים זיקה ממשית ומשמעותית לבית הכנסת ולמנהגיו, תפילה בנוסח ספרד, ניסיון ארגוני, קהילתי ותפעולי בהפעלת בית כנסת ויכולת להעמיד ועד מתפללים קבוע. הזיקה יכולה להיות היסטורית, מסורתית, תרבותית, גאוגרפית או זיקה משמעותית אחרת.
את ההצעות תבחן ועדת היגוי משותפת לחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי ולקרן למורשת הכותל המערבי. הבחירה תתבסס, בין היתר, על הזיקה לבית הכנסת, גודלו ויציבותו של ציבור המתפללים, הניסיון הקודם ואיכות התוכנית המוצעת. סמכויות הניהול, קביעת הנהלים ומינוי רב בית הכנסת ובעלי התפקידים יהיו בידי ועדת ההיגוי.
