גולן הצטרף לקריאתו של איזנקוט ליועמ"שית בדרישה להורות על חקירה פלילית מקיפה של החשדות
נתוני האשראי נחשפים: הישראלים מגהצים יותר - אבל לא על מה שחשבתם
נתוני הלמ"ס חושפים פער גדול בהרגלי הקנייה: רכישות הביגוד וההנעלה עלו בקצב שנתי של 17.1%, בעוד שבמזון ומשקאות נרשמה עלייה של 1.4% בלבד. במקביל, קצב הגידול הכולל ברכישות בכרטיסי אשראי ירד, אף שהישראלים ממשיכים להגדיל את היקף הקניות
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי ממשיך לגדול, אבל הנתונים החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים פער משמעותי בין סוגי הרכישות. בעוד שקניית בגדים ונעליים נמצאת בעלייה חדה, קצב הגידול ברכישות המזון והמשקאות נמוך בהרבה.
לפי הנתונים שפרסמה היום (חמישי) הלמ"ס, בחודשים יוני-אוגוסט 2026 עלה סך הרכישות בכרטיסי אשראי בקצב שנתי של 5.4%, לעומת 6.5% בחודשים מרץ-מאי. מדובר בנתוני מגמה במחירים קבועים, כלומר לאחר ניכוי השפעת שינויי המחירים והתנודות העונתיות.
הפער הבולט ביותר נרשם בין ענף ההלבשה וההנעלה לענף המזון. רכישות הבגדים והנעליים גדלו בקצב שנתי של 17.1%, בעוד שרכישות המזון והמשקאות, הכוללות גם שירותי אוכל, עלו ב-1.4% בלבד.
גם בענף המזון עצמו נרשמה האטה: בחודשים מרץ-מאי עמד קצב הגידול השנתי על 4.8%, ואילו בחודשים יוני-אוגוסט הוא ירד ל-1.4%. חשוב להדגיש כי הנתונים אינם מלמדים שהישראלים הוציאו פחות כסף על מזון, אלא שקצב הגידול בהיקף הרכישות הואט.
לצד הבגדים והנעליים, נרשמו עליות חדות גם בתחומים אחרים. רכישות ציוד ושירותי תחבורה גדלו בקצב שנתי של 14.8%, ובתחום הטיסות, התיירות והאירוח נרשמה עלייה של 11%. רכישות מחשבים ותוכנה עלו ב-6.9%.
מנגד, לא בכל הענפים נרשמה עלייה. רכישות הרהיטים ירדו ב-2%, רכישות מוצרי החשמל והאלקטרוניקה ירדו ב-0.3%, ובענף הדלק, החשמל והגז נרשמה ירידה של 3.5%.
תמונה רחבה יותר מתקבלת מהשוואת שמונת החודשים הראשונים של השנה לתקופה המקבילה אשתקד. בין ינואר לאוגוסט 2026 גדל סך הרכישות בכרטיסי אשראי ב-8.5%. רכישות מוצרי התעשייה, הכוללים בין היתר הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל ורהיטים, עלו ב-15.1%, ורכישות המזון והמשקאות גדלו ב-7.5%.
כלומר, אף שקצב הגידול ברכישות המזון בחודשים האחרונים נחלש, בהסתכלות על השנה כולה עד כה עדיין נרשמת עלייה בהיקף הרכישות לעומת השנה שעברה.
נתון נוסף נוגע להרכב ההוצאות בכרטיסי האשראי. לפי התפלגות הרכישות בשנת 2025, כ-45% מהן היו בקבוצת המוצרים והשירותים האחרים, הכוללת בין היתר דלק, חשמל, גז, מחשבים, תחבורה, תקשורת ושירותי רפואה. רכישות המזון והמשקאות היוו כ-15% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי, ואילו מוצרי התעשייה והשירותים היוו כ-20% כל אחד.
בלמ"ס מציינים כי הנתונים מבוססים על דיווחי כלל חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל ומתייחסים לרכישות של ישראלים בארץ בלבד. הנתונים אינם כוללים רכישות שבוצעו באמצעי תשלום אחרים, ולכן אינם משקפים את כלל ההוצאה של משקי הבית.
