אסף רוזנצוייג: נשיא איראן מסעוד פזשכיאן נפגש הערב עם פוטין בשולי פסגה אזורית בטורקמניסטן
פרשת בראשית תשפ"ז, שאריות מחג הסוכות
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: שבת בראשית: כוחה של ההתחלה
שבת בראשית: כוחה של ההתחלה צילום: שרגא גבהרד
פרשת בראשית תשפ"ז, שאריות מחג הסוכות
הרב אליהו גוטמכר זצ"ל, מכונה "הצדיק מגריידיץ", תלמידו של רבי עקיבא איגר. בין ספריו בהלכה יש גם ספר אחד של השקפה ומוסר. בו מאריך הרב לבאר את הנושא "התחלות" ומחבר אותו לנושאים רבים. הוא היה מפורסם כפועל ישועות, והמשחרים לפתחו קיבלו הצעות לפתוח באיזושהי התחלה חיובית, שממנה עשויה להימשך הברכה המבוקשת.
הדוגמה שכולנו מכירים היא לאכול תפוח בדבש בראש השנה. זו התחלה ברגל ימין. כדי שלא נחשוב שאולי זה מועיל רק קצת, לא ולא! כך ציווה ירמיהו הנביא את ברוך בן נריה: "וְהָיָה כְכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה, תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת, וְאָמַרְתָּ: כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל" (ירמיהו נא/סד).
כדי שנבין איזו תועלת עצומה יש בכך, הבה נשמע סיפור בנידון: מלך ישראל פחד מארם. בא אל אלישע לבקש ברכה ועצה. אלישע לקח את המלך אל חלון הבית, הראה לו את ההרים השוממים ממול, וציווה אותו: "יְרֵה! וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ תְּשׁוּעָה לַה', וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם" (מ"ב יג/יז).
המלך עשה כן שלוש פעמים, כדי לנחול חזקת ניצחון על אויביו, ואלישע הנביא כעס! מה זה שלוש פעמים? האם זה בכאילו? אלישע הבין שהמלך חושב שזו סתם הצגה, הוא לא רואה שעם היריות באוויר הוא באמת מפיל את ארם. הנביא ציווה את המלך לעשות זאת בכוח רב יותר, לפחות חמש או שש פעמים, "אָז הִכִּיתָ אֲרָם עַד כַּלֵּה". זאת אומרת שאלישע, בחזון הרוח, ראה את ה"התחלה" הזו, שהיא ממש מפילה אויבים.
מהטעם הזה ציווה הקב"ה את אברהם להתהלך בארץ ישראל, לארכה ולרחבה, כדי שבניו יירשו אותה (בראשית יג/יז). כך עשה לו דמיונות בכל העתיד להיעשות עם זרעו (רמב"ן בראשית יב/ו). כך כבש יעקב אבינו בפני בניו את כל הדברים הטובים, וסלל בפנינו דרך להתמודד עם כל הקשיים.
"זו חכמה נפלאה, לעשות לגזרה עליונה דמיון וסימן למטה, כדי שתצא לפועל הטוב ותהי מקיימת הגזרה לטוב. לכך ראוי לעשות סימן ודמיון כמו שעשו הנביאים, וזהו ענין הדמיון, לאכול בראש השנה דברים שיש בהם סימן טוב, כדי שתצא לפועל גזרה טובה, ואין בזה ניחוש אלא הכנת הגזרה לטובה" (באר הגולה למהר"ל עמ' ל"ג).
ביאר הרמב"ן: מעשים אלה אינם ניחוש, אלא אות וסימן לגמר הדבר. כאשר תצא מהשמים גזרה, היא עדיין איננה מקוימת באופן מוחלט, אלא פועלת על פי דמיון כלשהו, ורק אחר כך תהיה הגזרה מקוימת. לכן עשו הנביאים מעשה. מהטעם הזה ציווה הקב"ה את אברהם להתהלך בארץ ישראל, לארכה ולרחבה, כדי שבניו יירשו אותה (בראשית יג/יז). כך עשה לו דמיונות בכל העתיד להיעשות עם זרעו (פירושו לבראשית יב/ו).
כיוון שגזרה היוצאת מהשמים עשויה להתמהמה זמן מה, הן גזרה לטובה והן לרעה, חלילה, לכן יעקב אבינו, שקיבל הבטחת עזרה מפורשת מהקב"ה, בכל זאת הוא פחד שמא יגרום החטא, והגזרה הטובה לא תצא אל הפועל (ברכות ד/א; סנהדרין צח/ב).
אבל אחר שהגזרה כבר מתחילה להתבצע, הרבה יותר קשה להחזיר אחורנית את גלגלי הזמן ולבטל אותה.
מהטעם הזה בחרו האבות והנביאים לתפוס גזרה טובה ולהתחיל אותה מיד, כדי שבבוא היום שבניהם יוכלו לקבל את כולה, הם ייחשבו כהמשך להתחלה הטובה, שכבר הספיקה לתפוס את הגזרה בעוד מועד, ומעתה לא בנקל היא תתבטל.
אין טעם להאריך בהוכחות ובעובדות. המפרשים מדמים את הנושא הזה לממציא שיש לו רעיון מוצלח, מועיל ומניב תשואה. הוא חיפש משקיע. הלך לכמה עשירים והתאכזב, מפני שכולם היו קצרי רוח. עמדו ליד דלת חצי פתוחה, לא הקשיבו מה בפיו, אלא הציעו תרומה כלשהי, שהוא כמובן לא רצה לקחת.
הפתרון שמצא הוגה הרעיון היה לפנות אל עשיר ולבקש ממנו כוס תה או קפה. זה הכול. איש לא יסרב לכזו בקשה קטנה. מתוך חמש כוסות הקפה שהוא שתה בבתי עשירים, היה אחד שגם ישב לידו, ולוגם הקפה בנחת, החל לגלגל שיחה מעניינת ואף הצליח להלהיב את בעל הבית.
השיטה עבדה! מה הוא עשה? חיפש דרך כיצד להכניס רק את הרגל, כיצד להתחיל את הפסיעה הראשונה. כל השאר כבר ילך לבד.
אם הרעיון ברור לנו, הרי שהשבוע אנו אמנם כבר בשבת החמישית של שנת תשפ"ז, אבל השבוע אנו זוכים לעשות את הפסיעה הראשונה בתורה. ביום שישי בלילה אנו נכנסים ל"שבת בראשית". הפעולה המעשית הראשונה שנעשה בה היא הקידוש.
הבה ניקח את הגביע, לא רק בגלל שיש בו יין טעים, אלא קודם כול כי יש בו יין שכמותו היו מנסכים יחד עם הקרבנות. הלוואי שהייתי יודע את כל הכוונות העמוקות של המקובלים, אבל הכוונה הבסיסית: "לעשות את רצון השם". זו ודאי פסיעה גדולה וחשובה שתעניק משמעות לכל השבת ולכל שבתות השנה.
בדרך כלל אחר החגים איני נוהג להציע יין, כי ההצעה החשובה ביותר היא לגמור את כל מה שנותר מהחג. יין בחבית מתיישן ומשתבח, אך יין פתוח מאבד חיש מהר את ערכו. (יין מתוק פחות, אך היבשים יכולים להיות מצוינים עד שבוע אחר הפתיחה. בשבוע שאחר כך הם כבר בטוח בירידת ערך).
לחיים, שבת שלום וחורף בריא
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201
http://kosher-wine.co.il