מחקר חדש: החינוך החרדי יהפוך לגדול בישראל בתוך ארבע שנים

בעוד ארבע שנים בלבד עשוי החינוך החרדי להפוך לזרם הגדול ביותר בישראל בקרב תלמידי כיתה א', ולעקוף את החינוך הממלכתי-עברי. כך עולה ממחקר של אלי מורגנשטרן, לשעבר בכיר באגף התקציבים במשרד האוצר, שפורסם ב-ynet ומתבסס על נתונים רשמיים של משרד החינוך.

המספרים שמציג המחקר ממחישים את קצב השינוי: בין 2023 ל-2026 ירד מספר תלמידי כיתה א' בחינוך הממלכתי-עברי בכ-12%, בעוד שבחינוך החרדי נרשמה עלייה של כ-11%. החינוך הממלכתי-דתי והחינוך הערבי, לעומת זאת, שמרו על כוחם היחסי.

אלא שהשינוי אינו צפוי להתחיל רק ב-2030. לפי המחקר, כבר בשנת 2028 צפויים הילדים בחינוך החרדי והערבי להוות יחד רוב בגני הילדים בישראל. חלקם המשותף עלה מ-43.8% בשנת 2019 ל-48.9% בשנת 2026, ועל פי התחזית יגיע ל-50.4% בתוך שנתיים.

התחזיות שהחמיצו את השינוי.

אחד הנתונים הבולטים במחקר נוגע לפער בין התחזיות הדמוגרפיות לבין מספר התלמידים בפועל. בשנת 2017 העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי החברה החרדית תגיע לשליש מאוכלוסיית ישראל ולמחצית מכלל הילדים היהודים רק סביב שנת 2065.

אולם לדברי מורגנשטרן, השינויים בהרכב התלמידים מתרחשים כבר כעת, ובקצב מהיר מכפי שהוערך. כך למשל, תחזית הלמ"ס שנערכה ב-2023 למספר הילדים בגני החינוך הממלכתי-עברי בשנת 2025 הייתה גבוהה בכ-13% מהמספר בפועל, פער של כ-23,600 ילדים. במקביל, מספר הילדים בחינוך החרדי היה גבוה מהתחזיות.

"השינויים במערכת החינוך מהירים הרבה יותר ממה שהערכנו לאורך השנים", אמר מורגנשטרן. לדבריו, בעוד שמספר הלידות השנתי בישראל כמעט אינו משתנה בעשור האחרון, הירידה בפריון מתרכזת בעיקר בחברה היהודית הכללית, בזמן שקבוצות אוכלוסייה אחרות ממשיכות לשמור על שיעורי פריון גבוהים.

מורגנשטרן הסביר כי התחזית לשנים הקרובות נערכה על בסיס השינויים במספר תלמידי כיתה א' בכל אחד מזרמי החינוך. כדי לבחון את אמינותה, נבדקו גם נתוני גני הילדים, שבהם נמצאו מגמות דומות.

מהישיבה במיר למשרד האוצר.

מאחורי המחקר עומד אדם שמכיר מקרוב את מערכת החינוך החרדית. מורגנשטרן גדל בחברה החרדית ולמד כאברך בישיבת מיר בירושלים עד גיל 28. לאחר מכן פנה ללימודים אקדמיים, השלים תואר ראשון ושני בכלכלה ובמדיניות ציבורית, ובהמשך השתלב באגף התקציבים במשרד האוצר, שם שימש בין היתר רכז חינוך.

"כבוגר החינוך החרדי, אני מכיר ומעריך את עולם הערכים ואת אורח החיים שמערכת החינוך הזו מקנה", אמר. עם זאת, הוא טוען כי בוגרי החינוך החרדי המבקשים להשתלב באקדמיה ובמקצועות הדורשים השכלה כללית נאלצים להתמודד עם פערים משמעותיים.

"הסיכויים של בוגר חיידר וישיבה להשלים את הפערים ולהוציא תעודת בגרות, ועל אחת כמה וכמה להשלים תואר ראשון במקצועות נדרשים ומפרנסים, נמוכים מאוד", אמר.

ההצעה: שינוי בתקצוב מוסדות החינוך.

לצד הנתונים, מורגנשטרן מציג גם עמדה ברורה באשר לעתיד מערכת החינוך. הוא קורא להרחיב באופן משמעותי את החינוך הממלכתי-חרדי, להעביר לידי המדינה את האחריות למיון התלמידים, לתוכניות הלימודים ולהעסקת המורים, ולצמצם למינימום את התקצוב הציבורי למוסדות שאינם ממלכתיים.

לדבריו, השינוי צריך לכלול הקמת מאות בתי ספר ממלכתיים-חרדיים, בין היתר באמצעות הסבת מוסדות קיימים, תוך התאמת תוכני הלימוד לאמונה ולתרבות של הציבור החרדי.

מורגנשטרן אף מציע ללמוד מחוק החינוך הממלכתי שהוביל דוד בן-גוריון בשנת 1953, ואשר איחד זרמי חינוך שהתקיימו בנפרד.

הצעות אלה הן עמדותיו של עורך המחקר, ולא מסקנות מחייבות מהנתונים הדמוגרפיים. עם זאת, המחקר מצביע על שינוי משמעותי שכבר מתרחש במספר התלמידים בישראל, ועל האפשרות שבתוך שנים ספורות ישתנה סדר הגודל של זרמי החינוך בכיתות א'.