האמריקנים לא ביקשו מישראל לתקוף את איראן - אלא בחנו עם הרמטכ"ל זמיר אם צה"ל יוכל לתקוף את החות'ים. הוא הזהיר: זה עלול לגרום להסלמה - ולדחיית הבחירות (ווינט)
הטרגדיה המטלטלת של הכלה שאיבדה את אביה רגע לפני החתונה
תקופת האירוסין שאמורה הייתה להיות המאושרת בחייה של הכלה, הפכה באחת לסיוט הקשה מכל. הרה"ח רבי אברהם שמואל פקטה ז"ל הלך לבית עולמו בעיצומו של חול המועד סוכות, והותיר בבית שתי יתומות שבורות • כעת, במקום לצעוד לחופה כשאביה לצידה, נותרה הכלה בוכה ומתחננת לעזרתנו
-
בשיתוף ועד הרבנים | חרדים | כתבה שיווקית
חג הסוכות, זמן שמחתנו, הפך בבית משפחת פקטה לזמן של אבל יגון וקדרות. הרה"ח רבי אברהם שמואל פקטה ז"ל, דמות אהובה ומוכרת, השיב את נשמתו ליוצרה בעיצומו של חול המועד. פטירתו הגיעה לאחר שנה תמימה וקשה של חולאים, ייסורים ומאבקים רפואיים מתישים. לאורך כל התקופה, המשפחה נאחזה בתקווה, התפללה וקיוותה לישועה, אך נגזרה הגזירה, והאב האהוב נלקח לבית עולמו. בבית שנותר מיותם ושותת דמעות, נשארו כעת שתי יתומות כאובות, אשר עולמן חרב עליהן בבת אחת.
בתוך השבר העצום של המשפחה כולה, זועק לשמיים כאבה הבלתי נתפס של אחת היתומות – כלה צעירה שעומדת רגע לפני חופתה. רק לפני זמן קצר היא חגגה את אירוסיה, והבית התמלא באור של התחלה חדשה. לאורך כל תקופת ההכנות, היא דמיינה כיצד אביה ילווה אותה ביומה הגדול. היא ציפתה לרגע המרומם והמרגש ביותר בחייה של כל כלה, הרגע שבו תצעד אל החופה כששני הוריה אוחזים בידיה ומברכים אותה להקמת בית נאמן בישראל.
תורמים עכשיו ומחתנים את הכלה היתומה >>>
אבל ברגע אחד, התרסק החלום. במקום להתעסק בהכנות משמחות, בשמלת כלה ובהזמנות לחתונה, היא מצאה את עצמה עומדת מעל מיטת אביה, נפרדת ממנו לנצח. הזעקה שפרצה מגרונה בבכי תמרורים קורעת כל לב אנושי: "אָבִי, אָבִי... מִי יוֹבִילֵנִי לַחֻפָּה?". המחשבה על יום החתונה, שאמור היה להיות יום של שמחה טהורה וכעת יהיה מהול בדמעות של יתמות וגעגוע, היא בלתי נסבלת עבור הכלה הצעירה.
את החלל העצום שהותיר אחריו רבי אברהם שמואל ז"ל, איש לא יוכל למלא. שום דבר בעולם לא יוכל להשיב לכלה את אביה, והיא תיגש אל החופה כשדמותו וזכרו מלווים אותה רק מן השמיים. אך המציאות הקשה והכואבת דורשת מאיתנו לא לעמוד מנגד. הכלה הזו, שאיבדה את המשענת והעוגן של חייה, נותרה ללא יכולת בסיסית להתמודד עם ההוצאות וההכנות הנדרשות לחתונה ולהקמת ביתה.
אנחנו לא יכולים להחזיר לה את אבא, אבל אנחנו בהחלט יכולים להיות שם בשבילה ברגע הקריטי הזה, שבו היא זקוקה לנו יותר מתמיד. זוהי חובתנו האנושית והיהודית לעטוף אותה באהבה, לתמוך בה כלכלית ונפשית, ולדאוג שהיא תוכל לצעוד לחופה מתוך כבוד, רוגע וידיעה שעם ישראל כולו ניצב מאחוריה ומלווה אותה ביומה הגדול. בואו נפתח את הלבבות, נתרום בעין יפה, ונכניס מעט אור ושמחה לליבה של כלה יתומה שבורת לב.
