התפוצצו המגעים שהתקיימו בין עיריית תל אביב למשרד הפנים בעניין החוף הנפרד החדש. בוטל המהלך של העתקת החוף הנפרד למיקום חדש בצפון העיר (גלצ)
יועצה של האריס לשעבר מזהיר: "התמיכה בישראל בארה"ב קרסה, הנזק בלתי הפיך"
פיל גורדון, היועץ לביטחון לאומי לשעבר של קמלה האריס, מזהיר מפני נזק עמוק ובין דורי ליחסים עם וושינגטון. בריאיון הוא חושף כיצד נתניהו דחה את בקשת ביידן לעסקת חטופים ב-4 ביולי 2024, ומבקר גם את ממשל טראמפ שאפשר השנה מצור על עזה ופעל להסכם רק לאחר התקיפה הישראלית בדוחא
"התמיכה בישראל בארצות הברית באמת קרסה, אין דרך לייפות את זה", מתריע פיל גורדון, מי ששימש עד לאחרונה כיועץ לביטחון לאומי של סגנית הנשיא קמלה האריס. בריאיון ל"וואלה" חושף גורדון כי הנזק ליחסים בין המדינות עשוי להיות בלתי הפיך, ויורגש זמן רב לאחר שנתניהו וטראמפ יעזבו את השלטון. לדבריו, אהדת הציבור האמריקני לישראל צנחה בקרב דור שלם, ורעיונות כמו התניית סיוע צבאי, שנחשבו לשוליים, הפכו לעמדת מרכז במפלגה הדמוקרטית.
גורדון מספק הצצה דרמטית למגעים לעסקת חטופים בקיץ 2024, ומצביע על נקודת השבר. לדבריו, בתחילת יולי הסכים חמאס לוותר על דרישתו להפסקת אש קבועה מראש. בעקבות זאת, ב-4 ביולי התקשר הנשיא ג'ו ביידן לראש הממשלה בנימין נתניהו ודחק בו לקבל את העסקה. "היינו די מבואסים לשמוע את נתניהו מתחיל למנות בטלפון תנאים", משחזר גורדון, ומציין את הדרישות לנוכחות ישראלית בציר פילדלפי ומנגנון בידוק בצפון הרצועה, אותן פירש האמריקנים כסירוב מעשי.
התעקשות זו, טוען גורדון, עיכבה את ההסכם בשישה חודשים ועלה בחייהם של קרוב ל-9,000 פלסטינים ושל ששת החטופים שהוצאו להורג באוגוסט. בסופו של דבר, הוא מדגיש, שני התנאים של נתניהו הוסרו מההסכם שנחתם בינואר 2025. גורדון רומז כי ייתכן שנתניהו פעל משיקולים פוליטיים כדי לשמור על קואליציית "הניצחון המוחלט" שלו.
לצד הביקורת על ההנהגה הישראלית, גורדון אינו חוסך בביקורת כלפי הממשל שבו שירת. הוא חושף כי רוב עמיתיו לשעבר סבורים שביידן היה צריך להפעיל לחץ כבד יותר על ישראל כדי לסיים את המלחמה מוקדם יותר, כולל צעדים באו"ם והתניית אספקת נשק. הוא מביא כדוגמה את איומו של ביידן לשנות מדיניות לאחר הרג עובדי ארגון WCK, שהוביל מיד לפתיחת מעברים הומניטריים, כהוכחה לכך שלחץ אמריקני עובד.
את חיציו הוא מפנה גם לממשל טראמפ הנוכחי והתנהלותו בשנת 2025. לטענתו, טראמפ לא נקט צעדים כשישראל הפרה את הפסקת האש בחודש מרץ, והעלים עין ממצור מוחלט על עזה במשך חודשיים. גורדון קובע כי רק לאחר התקיפה הישראלית בדוחא, החל טראמפ להפעיל לחץ ממשי שהוביל לתוכנית 20 הנקודות ולהפסקת האש.
בנוגע למתיחות מול איראן, גורדון מתריע מפני "קיפאון מסוכן ותנודתי". בעוד שארצות הברית מאמינה שמדיניות הלחץ המקסימלי תכריע את הכלכלה האיראנית, בטהרן מעריכים שיוכלו להחזיק מעמד לפחות עד בחירות האמצע בארה"ב. החשש המרכזי של גורדון הוא שאיראן תיזום הסלמה אזורית מתוך ייאוש, בטרם תקרוס לחלוטין. עם זאת, הוא מציין כי בכל פעם שטראמפ שקל לאחרונה פעולה צבאית, הוא נסוג מחשש להשלכות הרסניות ובלתי צפויות.
