קרן בצלאל: הבחירות לכנסת ה-26 יצאו לדרך עם פתיחת קלפיות בוולינגטון שגרירות ישראל בניו זילנד בשעה 23:00 שעון ישראל. אח"כ יצביעו בשגרירות פיג'י ואז קנברה באוסטרליה - ומשם ינועו מערבה עם השמש
מי בלם את הסיכולים נגד בכירי חמאס? השאלות שעולות מתביעת רונן בר
ראש השב"כ לשעבר טוען כי המליץ שוב ושוב לחסל בכירי חמאס והזהיר מפני הסלמה, אך ההמלצות לא מומשו. הפרטים מהדיונים שקדמו לטבח, וחשש שהביע לטענתו ראש הממשלה מפעולות נקם נגדו
יחיא סינוואר מוקף באנשיו צילום: Atia Mohammed/Flash90
שישה ימים לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, התכנס הדרג המדיני והביטחוני לדיון שבו עלתה פעם נוספת האפשרות לפגוע בבכירי ארגון הטרור ברצועת עזה. לפי כתב התביעה שהגיש היום (רביעי) ראש השב"כ לשעבר רונן בר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה אישר באותו דיון לקדם את ההיערכות לסיכולים ממוקדים. אלא שבר טוען כי ההנחיה נותרה על הנייר, לא זומן דיון המשך והפעולות לא קודמו.
הטענה הזאת היא אחת המרכזיות בתביעה בסך שלושה מיליון שקלים שהגיש בר נגד נתניהו, בעקבות התבטאויות של ראש הממשלה שבהן ייחס לו אחריות חמורה למחדל המודיעיני של 7 באוקטובר. לצד המחלוקת על השעות שקדמו למתקפה, בר פורש בכתב התביעה רצף של התרעות והמלצות מבצעיות שהציג במהלך השנה שקדמה לטבח, בניסיון להראות כי הזהיר מפני התחזקות חמאס והציע לשנות את המדיניות כלפיו.
מי מנע את חיסול סינוואר?
אחת ההמלצות המוקדמות ביותר המתוארות בתביעה נוגעת ליחיא סינוואר. ב-7 בנובמבר 2022, עוד לפני שנתניהו שב לתפקיד ראש הממשלה, נערכה בין השניים פגישה שבה עדכן בר כי השב"כ הכין קודם לכן תוכנית לסיכול מנהיג חמאס ברצועה. לדבריו, המלצה שהעלה להוציא את התוכנית לפועל במהלך 2022 לא קודמה.
בר הסביר בפגישה כי סינוואר מנצל את יכולתו להכווין פעילות טרור מרצועת עזה ליהודה ושומרון, מבלי שהארגון נדרש לשלם מחיר משמעותי בתוך הרצועה. לטענתו, התפיסה הזאת חייבה את ישראל לשנות את דרך פעולתה ולחזק את ההרתעה.
ב-8 בינואר 2023, לאחר פעילות טרור נוספת שהוכוונה מעזה ליהודה ושומרון, שב בר והמליץ, לדבריו, להגיב נגד חמאס. גם הפעם, לפי כתב התביעה, ההמלצה לא קודמה.
בחודשים שלאחר מכן הלכו ההתרעות והתרחבו. ב-19 באפריל הציג בר הערכת מצב שלפיה ארגוני הטרור מזהים הזדמנות לנצל את חולשת ההרתעה הישראלית ואת המתיחות הפנימית במדינה. הוא המליץ לפגוע בגורמים המכוונים טרור מרצועת עזה, שלדבריו פעלו מתוך תחושת חסינות.
נקודת ציון נוספת הגיעה ב-21 במאי 2023, לאחר סבב הלחימה מול הג'יהאד האיסלאמי. בפגישה עם נתניהו הציג בר את לקחי המבצע והציע להרחיב משמעותית את השימוש בסיכולים ממוקדים, לא רק נגד הג'יהאד האיסלאמי אלא גם בזירות נוספות.
לפי התביעה, בר הציג מידע מודיעיני שהצביע על הקצנה בתפיסת עולמו של סינוואר. הוא הסביר כי פעולה התקפית מדויקת בתחילתו של עימות עשויה לקצר את משך הלחימה ולצמצם את מספר הנפגעים.
אלא שבתגובה, כך נטען בכתב התביעה, העלה נתניהו חשש מפני פעולות נקם שיכוונו נגדו באופן אישי בעקבות הרחבת מדיניות הסיכולים.
מכתב אזהרה חריג
הטענה הזאת מצטרפת לתיאור אחר של בר, הנוגע למכתב אזהרה חריג ששלח לראש הממשלה ב-13 בפברואר 2023. במכתב התריע ראש השב"כ מפני שילוב מסוכן של שחיקת ההרתעה, חוסר יציבות בזירה הפלסטינית והקרע הפנימי בישראל. בתגובה, לפי כתב התביעה, הדגיש נתניהו את אחריות השב"כ לביטחון נבחרי הציבור, ובכללם ראש הממשלה ובני משפחתו.
בחזרה לסוגיית הסיכולים, בר טוען כי גם במהלך הקיץ לא חל שינוי מהותי במדיניות. ב-20 באוגוסט הציג הערכת מצב רב-זירתית שהזהירה מפני הסלמה אפשרית בתקופת חגי תשרי, וביום שלאחר מכן התריע בפני נתניהו על החמרה בפעילות הטרור המוכוונת מעזה.
לטענתו, נתניהו הכיר בצורך לטפל במפקדת הטרור שפעלה מתוך הרצועה, אך בפועל לא קידם את הצעדים שעליהם דובר.
ב-12 בספטמבר הציג בר לקבינט הערכת מצב נוספת. לפי התביעה, הוא הזהיר כי ישראל מתמודדת עם מספר חריג של ניסיונות פיגוע וכי המשך ההסתמכות על סיכולים הגנתיים בלבד אינו יכול לשנות את המציאות הביטחונית.
נתניהו, כך מתואר בכתב התביעה, הדגיש את הצורך לעבור את תקופת החגים בשקט ביטחוני ככל האפשר.
תשעה ימים לאחר מכן, ב-21 בספטמבר, הועבר לראש הממשלה מסמך מקצועי של השב"כ שהמליץ על אפשרות למהלך התקפי מקדים. אלא שלפי בר, ההמלצה הייתה לקדם את המהלך לאחר החגים, בהתאם למדיניות שביקשה להימנע מהסלמה בתקופה הזאת.
ב-27 בספטמבר נערך דיון נוסף, שבו הבהיר נתניהו כי אינו מעוניין בהסלמה עם רצועת עזה והנחה על הפעלת כוח באופן מדוד.
ארבעה ימים לאחר מכן, ב-1 באוקטובר, התקיים הדיון שהפך כעת לאחד ממוקדי המחלוקת. לפי כתב התביעה, בר הציג הערכה שלפיה פעילות הטרור המוכוונת מעזה הגיעה לרמה חריגה, והזהיר מפני אפשרות שישראל תיגרר לעימות אפילו לפני סיום החגים.
בר המליץ להאיץ את ההכנות לפגיעה בבכירים המעורבים בהכוונת הטרור. לפי גרסתו, נתניהו אישר את קידום ההיערכות, אך לא התקיים לאחר מכן דיון מעשי שיביא למימוש ההחלטה.
בפרסומים קודמים על הדיונים הביטחוניים שקדמו למתקפה נחשף גם כי בשב"כ ביקשו להכין מחדש תוכנית לסיכול במקביל של יחיא סינוואר ומוחמד דף, ולאחר מכן לפגוע בשדרת הפיקוד הכפופה להם. מנגד, סיכומי דיונים שפורסמו מטעם לשכת ראש הממשלה כללו גם הנחיות לקידום מוכנות מבצעית לסיכולים. המחלוקת, אם כן, אינה רק בשאלה אם הוצעו סיכולים, אלא גם מה בדיוק אושר, מה הייתה מידת הבשלות המבצעית ומדוע הפעולות לא יצאו לפועל.
חשוב להבחין בין אישור להכין תוכנית מבצעית לבין החלטה לצאת לתקיפה. סיכול ממוקד של בכיר בארגון טרור מחייב, בין היתר, מודיעין עדכני, היערכות מבצעית והערכת השלכות של פעולה שעלולה להוביל לעימות רחב. גם החלטה לקדם היערכות אינה מלמדת בהכרח שהתנאים לביצוע הפעולה כבר הבשילו.
הטענות של בר מעוררות שאלות משמעותיות, אך הן אינן מוכיחות כי חיסול מוקדם של בכירי חמאס היה מונע את מתקפת 7 באוקטובר. גם לא ניתן לקבוע על בסיס כתב התביעה בלבד שהדרג המדיני דחה תוכנית שהייתה מוכנה לביצוע מיידי.
מה קרה בליל הטבח?
מנגד, נתניהו טוען כי בליל המתקפה עצמו לא פעל בר כפי שהיה מצופה מראש שירות ביטחון שמזהה סימנים לפעילות חריגה. בעקבות הגשת התביעה שב ראש הממשלה וטען כי בר יכול היה ליצור עמו קשר ישיר באמצעות אמצעי התקשורת המאובטחים או באמצעות אנשי השב"כ המאבטחים אותו.
בר דוחה את הטענה שהסתיר מידע בכוונה. הוא טוען כי כבר בשעה 03:03 בליל 7 באוקטובר הופצה התרעה על סימנים לפעילות התקפית וכי הועברה הנחיה לעדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
לצד טענותיו כלפי נתניהו, בר מודה באחריותו לכישלון השב"כ בזיהוי היקף המתקפה ועיתויה, ומזכיר כי בשל האחריות הזאת התפטר מתפקידו.
התביעה הנוכחית אינה עוסקת במישרין בהכרעה מי אחראי למחדל 7 באוקטובר, אלא בטענתו של בר כי נתניהו פרסם נגדו דברים המהווים לשון הרע. אלא שכדי להכריע בחלק מהמחלוקות, עשוי בית המשפט להידרש למסמכים ולגרסאות הנוגעים לקבלת ההחלטות בתקופה שקדמה למתקפה.
ראש הממשלה מסר בתגובה: "רונן בר, שראה את הסימנים המעידים בליל ה-7 באוקטובר ולא התקשר אליי, אומר היום שלא היה לו את מספר הטלפון שלי. רונן, אתה רציני?
הרי היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מייד להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון. מאבטחי השב"כ, פקודיך, שנמצאים איתי 24/7, היו יכולים להשיג אותי תוך דקות. כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן".
