פרמדיק במד"א מוטי גלושטיין, חובש בכיר ביחידת האופנועים של מד"א ישראל בוגרד וחובש ביחידת האופנועים של מד"א שמואל שימל סיפרו: "כשהגענו למקום ראינו את הולך הרגל שנפגע מרכב כשהוא שוכב על הרצפה וסובל מחבלה רב-מערכתית קשה. ביצענו בדיקות רפואיות אך פציעותיו היו משמעותיות ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותו במקום"
מזלג אחד - שני הידורים: גדולי הפוסקים ליוו מקרוב את השחיטה הראשונה של כשרות 'מהודר'
חברי נשיאות גוף הכשרות החדש 'מהודר' ירדו למשחטת 'עוף ירושלים' כדי לפקח מקרוב על השחיטה הראשונה | הגרא"צ הכהן, הגר"ש רבינוביץ והגרש"י שטיצברג מפרטים את שורת החומרות וההידורים: מהבירור הקפדני של צוות השוחטים, דרך בדיקת המעיים והריאות ועד למחיר המוזל המותאם לאברכים | "הבשר הזה נכנס אליי הביתה לכתחילה"
פוסקי ההלכה בשחיטה צילום: באדיבות המצלם
בשורה מרעננת ומבטיחה מציפה בימים אלו את היכלי התורה והחסידות: מיד לאחר סיומו של מעמד היסוד ההיסטורי להקמת גוף הכשרות 'מהודר', פנו חברי הנשיאות - גדולי הפוסקים ומורי ההוראה - אל שטח המשחטה עצמה במשחטת 'עוף ירושלים', כדי לעקוב מקרוב אחר השחיטה הראשונה ולהבטיח כי כל הדרישות, התקנות והחומרות ייושמו בדקדוק חסר פשרות.
בשיחה תורנית מיוחדת שנערכה ב'קו המידע' עם שלושת הרבנים העומדים בראש מערך הכשרות - הגאון רבי אברהם צבי הכהן (גאב"ד 'הוראה כהלכה'), הגאון רבי שמחה רבינוביץ (רב קהילת 'משכנות יעקב' ומחבר סדרת 'פסקי תשובות'), והגאון רבי שמואל יוסף שטיצברג (רב ומורה הוראה בבית שמש) - גוללו הרבנים את מסכת ההידורים שנקבעה ואת הרושם העז שהותירה עליהם השחיטה בפועל.
היסוד: יראת שמיים ובירור הצוות כ'סולת נקייה'
בדבריו פתח גאב"ד 'הוראה כהלכה', הגרא"צ הכהן, והדגיש כי הנדבך המרכזי בכל מערכת השחיטה מתחיל מאיכות האנשים הפועלים בה: "לפני שמדברים על הידורים וחומרות, צריך לדבר על ההידור הכי חשוב בשחיטה - וכבר כתבו הראשונים שהשוחט צריך להיות ירא שמיים מרבים. בררנו עד שיצאה סולת נקייה ממש; כל מי שעוסק בשחיטה זו - השוחטים, בודקי הסכינים, והממונים על בדיקת הריאות, הגידים והמעיים - כולם אנשים איכותיים, תלמידי חכמים ויראי שמיים. מדובר בצוות רציני ואיכותי ביותר, וזהו הבסיס שעליו אפשר לבנות את כל ההידורים".
הגרא"צ הכהן הוסיף והבהיר כי רמת ההקפדה במקום נוגעת לכל שלבי העיבוד, כולל שלב המליחה, המבוצע בידי בני ברית יראי שמיים בשימת לב מיוחדת, כך שהמלח מגיע לכל מקום כדת וכדין.
הגאון רבי שמואל יוסף שטיצברג הרחיב על ההיערכות הממושכת שקדמה לשחיטה המעשית: "היו ימים ושבועות ארוכים של הכנה שבהם חודדו הנהלים. שום הקפדה ושום חומרה הנהוגות בשחיטות המהודרות ביותר בארץ לא נעלמה מאיתנו, והכל כולו מיושם בתוך השחיטה הזו. עמדה לנגד עינינו הנהגתו של מרן בעל 'שבט הלוי' הגר"ש ואזנר זצוק"ל, אשר הדריך כי בצרכי ציבור - ובפרט עבור יראי ה' - אסור לסמוך על שום קולא, אלא הכל חייב להיות לכתחילה דלכתחילה. כך נבנתה המערכת כולה".
בדיקות קפדניות ובשורה צרכנית לבני התורה
הגאון רבי שמחה רבינוביץ, מחבר 'פסקי תשובות', שיתף מרשמיו האישיים בעת שעמד על גבי הבודקים בשחיטה הראשונה: "עמדתי דקות ארוכות ליד הבודקים של הריאות והמעיים. בעבר כבר הייתי בשחיטות ובדקתי עופות רבים; כאן ראיתי ניקיון מוחלט ושלמות באיברים הפנימיים. ביררתי את העניין, והתברר שמביאים עופות מובחרים מלולים שבהם לא מפטמים בחומרים הגורמים לטרפות או לנזקים באיברים. זהו הכשר מעולה, מהדרין מן המהדרין לפי כל הדעות והשיטות".
צד נוסף וחשוב שעליו עמדו הרבנים הוא המחיר הנגיש, המאפשר למשפחות בני תורה ליהנות מכשרות מעולה ללא הכבדה כלכלית: "אברכים כיום נאנקים על פת לחם. ההכשר החדש השכיל לרדת לסוף דעתם של אלו שקשה להם לגמור את החודש, כדי שיוכלו לתת לילדיהם עוף מושגח בהידור רב - ולא רק בשבת אלא גם בימי החול - מבלי להפקיע מחירים בגלל ההכשר הטוב".
"נכנס אליי הביתה לכתחילה"
בתשובה לשאלה האם הרבנים עצמם יאכלו מתוצרת השחיטה, השיב הגרא"צ הכהן בנחרצות: "מעולם לא נתתי את שמי למשהו שאיני מאמין בו. אם חתמתי שההכשר הזה הוא למהדרין מן המהדרין וראוי לכל יראי ה', וודאי שאני רוצה להיות בכלל יראי ה' ואוכל מההכשר הזה לכתחילה. הבשר הזה נכנס אליי הביתה".
כמו כן, התייחסו הרבנים לנושא הפיקוח לאורך שרשרת האספקה וההגנה מפני זיופים. הרבנים ציינו כי המוצרים נארזים באריזות ואקום חזקות במיוחד, לצד סימני היכר ייחודיים והולוגרמות שאינן ניתנות להסרה או לזיוף, מה שיוצר "חותם בתוך חותם" ברמה הגבוהה ביותר, המאפשרת לקנות ולצרוך את המוצרים ברוגע ובביטחון מוחלט.
