מתוך החזית: סיפורו של המרגל שהביא למותם של מאות מחבריו לנשק

בבוקר קפוא של חודש פברואר 2024, העמיד סגן לב סטופניקוב את המשאית שלו בשולי שדה במזרח אוקראינה. מאחוריו נסעה שיירה של קצינים רוסים בכירים שהגיעו לצפות באימון חי"ר לקראת מתקפה על העיר ווהלדר. סטופניקוב ניגש לקבוצת חיילים, צילם אותם בסתר ומיהר לשלוח את התמונה ואת המיקום המדויק לאיש הקשר שלו במודיעין האוקראיני. שניות לאחר שהתרחק מהמקום בתרוץ בריאותי כלשהו, השטח הומטר בטילים אוקראיניים.

התוצאה הייתה מהקשות שספג הצבא הרוסי ממתקפה בודדת: 68 חיילים נהרגו ו-60 נפצעו. בין ההרוגים היו 10 קצינים, בהם אל"מ גוסיין מוסאייב, מפקד חטיבת החי"ר ה-36. האירוע הזה היה רק תחילתו של מסע חבלה ממושך. לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, המודיעין שהעביר סטופניקוב לאוקראינים הוביל לחיסולם של למעלה מ-300 חיילים רוסים.

סיפורו של הקצין בן ה-26 מציע הצצה נדירה למלחמת צללים שמנהל המודיעין הצבאי האוקראיני. סוכנים אוקראינים מתקשרים דרך פלטפורמות מוצפנות עם אלפי רוסים, החל מעקרות בית המתגוררות ליד מפעלים צבאיים ועד חיילים בחזית.

סטופניקוב, כיום בן 26, גדל בקזחסטן ועבר עם משפחתו לרוסיה. הוא סיים בהצטיינות את האקדמיה הצבאית היוקרתית בסט פטרסבורג, אך תחושת המיאוס שלו מהמערכת הצבאית הרוסית הלכה והעמיקה בשל השחיתות והריקבון שראה מסביבו. עם פרוץ הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022, נחרד מהפגיעה באזרחים והבין כי אינו רוצה לקחת חלק במלחמה.

מי שדחפה אותו לפעול הייתה אימו, טטיאנה יאנסן – מתנגדת משטר שביצעה בעצמה פעולות מחאה ברוסיה. כשהבינה שבנה נשלח לחזית באזור ווהלדר, פנתה בדלת אחורית לדמיטרו קרפנקו, מפעיל ערוץ יוטיוב העובד בשיתוף פעולה הדוק עם המודיעין הצבאי האוקראיני. קרפנקו גייס את סטופניקוב, והשניים סיכמו על קודים מוצפנים, תדרים מוכמנים ונוהלי אבטחה מחמירים. סטופניקוב סירב לקבל תשלום כספי על המידע והתעקש לפעול מתוך מצפון בלבד.

כקצין קשר גדודי, הייתה לסטופניקוב גישה ישירה למערכות התקשורת, למצלמות האבטחה ולעדכוני הרחפנים של החטיבה. במשך חודשים הוא העביר לאוקראינים תדרי רדיו, מיקומי כוחות, מועדי יציאה של טנקים ותוכניות תקיפה. במקביל, שובש ציוד צבאי מבפנים – הוא חיבל ברחפנים, ניתק מצלמות מעקב והביא לתקיפות מדויקות על מפקדות ומבנים שבהם שהו כוחות תקיפה.

האבדות הכבדות של החטיבה עוררו חשד גובר בקרב המפקדים הרוסים. באחד המקרים הביע מפקדו חשש כי בקרבם פועל מרגל, אך סטופניקוב הצליח להסתיר את מעשיו. במקרה אחר, עקב טעות בשיגור קואורדינטות, נפגע המבנה שבו שהה בעצמו, והוא ניצל בנס מהפצצה אוקראינית. באחת הפעמים הוא קבר מכשיר פלאפון שלו באדמה מחשש שהוא יידרש לתת אותו לבדיקה אצל המודיעין הצבאי הרוסי.

ביולי 2024 החליט המודיעין האוקראיני שהסיכון גדול מדי והוציא לפועל את חילוצו. בלילה בהיר צעד סטופניקוב לבדו לעבר שטח ההפקר, כשהוא מונחה על ידי רחפן אוקראיני ונמנע ממוקשים ומסיורים רוסיים. כשהגיע לעמדות הקדמיות של חטיבה 72 האוקראינית, סיפק את סיסמת הזיהוי שניתנה לו: "חנות בוטנים".

לאחר חציית הקו, הסגיר לידי האוקראינים מכשירים מוצפנים שאפשרו להם גישה מתמשכת לעשרות רחפנים ומצלמות רוסיות. בהמשך בחר להצטרף ל"חיל המתנדבים הרוסי" יחידה של אזרחים רוסים הנלחמים לצד צבא אוקראינה נגד משטרו של פוטין.

למהלך היה מחיר אישי כבד: אשתו, ליזה, סירבה להצטרף אליו, הוקיעה אותו בתקשורת הרוסית והאשימה אותו בבגידה. מנגד, אימו טטיאנה ואחותו הצעירה אליסה הצליחו להילץ מרוסיה בראשית 2025 דרך מולדובה והגיעו למקום מבטחים.

כיום נלחם סטופניקוב בחזית מול החטיבה שבה שירת בעבר. כשהוא נשאל על השבועה הצבאית שהפר, הוא משיב: "נשבעתי להגן על החירות, העצמאות והסדר החוקתי אך פוטין הרס את שלושתם. השבועה ההיא איבדה את תוקפה מזמן".