שר החוץ האיראני עראקצ'י: "בפעם האחרונה שרציתם 'לסיים את העבודה', איראן יצאה חזקה עוד יותר. רוצים לנסות שוב את מזלכם? אתם מוזמנים. אבל היזהרו; גם לנו יש עבודות שטרם סיימנו. נתניהו גורר את אמריקה למלחמה נוספת כדי להישאר מחוץ לכלא, יהיו ההשלכות על ישראל אשר יהיו, ועל אחת כמה וכמה על נשיא ארה"ב"
מאחורי התמיכה בנתניהו: האופוזיציה ניסתה לסכל, יועצי טראמפ התנגדו
נתניהו פעל להשיג תמיכה פומבית מטראמפ, בעוד ראשי גוש השינוי ניסו למנוע אותה באמצעות מגעים עם סביבת הנשיא ומרים אדלסון | גם בקרב יועציו של טראמפ נרשמה התנגדות, אך הנשיא החליט לבסוף לתמוך בנתניהו | הפרטים מאחורי הקלעים
נתניהו וטראמפ צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מאבק אינטנסיבי התנהל מאחורי הקלעים סביב החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביע תמיכה פומבית בראש הממשלה בנימין נתניהו. בעוד נתניהו ואנשיו פעלו להשגת הצהרת תמיכה מפורשת, מנהיגי מפלגות גוש השינוי ניסו למנוע אותה באמצעות מגעים ושיחות עם סביבת הנשיא ועם מרים אדלסון. גם בקרב יועציו הקרובים של טראמפ היו מי שהתנגדו למהלך, אך הנשיא החליט לבסוף להתייצב לצד נתניהו.
על פי הדיווח של גילי כהן בכאן חדשות, המבוסס על מקורות המעורים בנושא, ראשי מפלגות האופוזיציה פעלו בדרכים שונות כדי למנוע מטראמפ להעניק לנתניהו תמיכה פומבית לקראת הבחירות.
מנגד, נתניהו דחף להצהרה ברורה מצד הנשיא האמריקני. נוסח הודעת התמיכה של טראמפ הדהד את מסרי קמפיין הליכוד, לרבות האמירה שלפיה רק נתניהו יתקוף באיראן.
ברקע הדברים, שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, קיים בחודשים האחרונים מגעים דווקא עם מנהיגי מפלגות האופוזיציה. בשבוע שעבר דווח על פגישתו עם גדי איזנקוט, המועמד המוביל להחלפת נתניהו.
הפגישה, שהייתה מפגש ראשון של בכיר אמריקני עם איזנקוט, עוררה הדים בארצות הברית. לפי מקורות המעורים בפרטים, היא אף הובילה להגברת הלחץ מצד סביבת נתניהו להשיג את תמיכתו הפומבית של טראמפ.
אלא שההתנגדות להצהרת התמיכה לא הייתה רק בצד הישראלי. לפי דיווחו של עמיחי שטיין ב-i24NEWS, שני גורמים המעורים בפרטים סיפרו כי חלק מאנשיו ומיועציו הקרובים של הנשיא האמריקני התנגדו לכך שיביע תמיכה פומבית בנתניהו.
למרות ההתנגדויות, טראמפ הכריע בעד פרסום הצהרת התמיכה.
אחד האנשים שייתכן כי מילאו תפקיד בהחלטה הוא ג'ון מקלוקלין, המשמש כסוקר הן של טראמפ והן של נתניהו. על פי הדיווח, ייתכן שנתוני הסקרים שהיו בידיו תרמו להחלטתו של הנשיא, אם כי לא ברור מה הייתה מידת השפעתם.
