"ש״ס וג׳ צריכות צבע שחור חזק": הרב יעקב חיים מילר מציג את תוכנית הקרב של 'צבע שחור'

ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, וכאשר שאלת אחוז החסימה ממשיכה לעמוד במרכז הוויכוח הפנים-חרדי, הרב יעקב חיים מילר, ממקימי מפלגת ״צבע שחור״ ומי שעומד מאחורי הקמתה, מתייצב מול השאלות הקשות ומציג את התזה הפוליטית שעליה נשענת ההתמודדות כולה: המפלגה החדשה, לדבריו, אינה מבקשת לקחת קולות מן המפלגות החרדיות, אלא להחזיר לקלפי ציבור חרדי גדול שכבר איבד את אמונו במערכת ומתכוון להישאר בבית.

בריאיון לעיתונאי יהודה הלר ב״זירת החדשות״ דחה מילר את האפשרות שמפלגתו תפרוש מן המרוץ, והבהיר כי עצם השאלה מפספסת, לדבריו, את מטרת הקמתה. ״לא פתחנו מפלגה כיוון שיש לנו איזשהו ציבור שאנחנו רוצים לייצג, ולא כדי לחסל חשבונות עם מישהו כזה או אחר״, אמר. ״הקמנו מפלגה כדי שחברי הכנסת החרדים יראו כמה אנשים לא מוכנים שימכרו חמישים אחוז מבני הישיבות״.

לדבריו, ״צבע שחור״ אינה מפלגת מחאה שנולדה על רקע חלוקת תפקידים, מאבקי כבוד או אכזבה אישית מנציג כזה או אחר. היא הוקמה סביב יעד אחד: מניעת מכסות הגיוס והסדרת מעמדם של כלל בני הישיבות. מילר חזר לאורך השיחה שוב ושוב על המסר שלפיו אין להסכים להוצאתו של בחור ישיבה מן המסגרת התורנית גם אם עבר תקופה של חולשה או אינו יושב ברציפות על ספסל הלימודים.

״אם יש בחורים שקצת חלשים, ובאמצע יש להם שנה שהם מטיילים בעולם ולא בדיוק יושבים על ספסל הלימודים — אסור שבגלל השנה הזאת יבואו וישלחו אותם לצבא״, אמר. מבחינתו, המאבק אינו עוסק רק בבחורי הישיבות המצטיינים והמסודרים, אלא גם באותם צעירים המצויים בתקופת מעבר, חולשה או משבר. לדבריו, דווקא הם עלולים להיות הראשונים שישלמו את מחיר המכסות.

*מילר: לא למכור את עולם הישיבות תמורת הישגים אחרים*

אחת הטענות החריפות שהעלה מילר נוגעת לסדר העדיפויות של הנציגות החרדית. הוא הזהיר מפני מצב שבו סוגיית מעמדם של בני הישיבות תיכנס לחדר המשא ומתן לצד נושאי הדיור, המעונות והתקציבים, ותהפוך לעוד סעיף בתוך סל דרישות קואליציוני.

לדבריו, נציגי ״צבע שחור״ יגיעו לכנסת כשהם מחויבים לדרישה אחת בלבד: ״תורתו אומנותו״. ״יהיו שם ארבע או חמש אצבעות שלא יהיה להן שום שיקול מעבר לתורתו אומנותו״, הצהיר. ״אי אפשר יהיה לקנות אותן בהוזלה בדיור, אי אפשר לקנות אותן במעונות ואי אפשר לקנות אותן בשום דבר. אפשר לקנות אותן בדבר אחד — תורתו אומנותו״.

מילר הזכיר בהקשר זה את דבריו של יו״ר ש״ס אריה דרעי, שלפיהם אין בידיו כיום פתרון לחוק הגיוס. לטענתו, אמירה כזו מחזקת את הצורך בכוח פוליטי ממוקד, אשר כל קיומו נועד לפתרון הסוגיה. מבחינתו, אם ראשי המפלגות הקיימות מודים שאינם מחזיקים בפתרון, אין הצדקה לדרוש מן הציבור הסובל מהמצב להמשיך להצביע כאילו דבר לא אירע.

*״אנחנו עובדים לעבור את אחוז החסימה״*

השאלה המרכזית שהציב הלר הייתה שאלת אחוז החסימה. האם במפלגה אכן מאמינים שיוכלו להיכנס לכנסת, או שהריצה נועדה בעיקר לרשום מחאה ולהעביר מסר למפלגות הוותיקות?

מילר השיב ללא היסוס: ״קודם כול, אנחנו עובדים לעבור את אחוז החסימה״. לדבריו, בידי המפלגה סקרים פנימיים שלפיהם היא עוברת את הרף הנדרש. כאשר נשאל כמה מנדטים הוא מאמין שמפלגתו עשויה לקבל, השיב כי הוא מצפה לתוצאה של כארבעה וחצי מנדטים.

אלא שהנתון המשמעותי יותר מבחינתו אינו רק שיעור התמיכה הישיר במפלגה, אלא התשובה לשאלה מה יעשו תומכיה אם ״צבע שחור״ תפרוש. לפי הנתונים שהציג בריאיון, יותר מ־60 אחוז מהם השיבו כי במקרה כזה יישארו בבית ולא יצביעו למפלגה חרדית אחרת.

מכאן גוזר מילר את הטיעון המרכזי שלו: המפלגה אינה גורעת מן הכוח החרדי, אלא מונעת אובדן של קולות חרדיים. לדבריו, מדובר בציבור שכבר התרחק מש״ס ומיהדות התורה, וכעת עומדות בפניו שתי אפשרויות בלבד — להצביע ל״צבע שחור״ או לא להצביע כלל.

*לאן נעלמו המנדטים של הגידול הטבעי?*

כדי לחזק את דבריו, הצביע מילר על הפער בין הגידול הטבעי העצום של הציבור החרדי לבין תחזיות המנדטים של המפלגות החרדיות. לדבריו, כאשר יהדות התורה מקווה לשמור על שבעת המנדטים שלה, אף שבמהלך השנים נוספו עשרות אלפי בעלי זכות בחירה חרדים, ברור שקיים ציבור גדול שאינו מגיע אליה. כך גם בש״ס, שלדבריו הייתה אמורה לצמוח משמעותית לאחר ארבע שנים של גידול טבעי, אך בסקרים היא נעה סביב מספר חד־ספרתי או עשרה מנדטים.

״יש פה חמישה מנדטים שמטיילים״, טען. ״ההפך הוא הנכון: צריך לתמוך בצבע שחור כדי להגדיל את הכוח החרדי״.

מילר הדגיש כי אינו פונה אל הגרעין הקשה של ש״ס או של יהדות התורה ואינו מבקש לשכנע מצביעים נאמנים להחליף את פתק ההצבעה שלהם. קהל היעד של מפלגתו, לדבריו, הוא ציבור שנמצא כבר מחוץ למחנה המצביעים הקבוע: הורים לבחורים עריקים, בני משפחותיהם, אברכים ובני ישיבות שחשים כי המפלגות הקיימות לא הצליחו לספק להם הגנה מול גזירת הגיוס.

״אני לא נוגס, אני בא לתת גב״, אמר. בהמשך אף טבע את המסר הפוליטי החריף: ״כמו שאריה דרעי אמר שביבי צריך אריה חזק - ש״ס וג׳ צריכות צבע שחור חזק״.

*הקריאה המפתיעה: תסייעו לנו לעבור*

מן הטיעון הזה עבר מילר למסקנה מרחיקת לכת: ש״ס ויהדות התורה עצמן צריכות, לשיטתו, לסייע ל״צבע שחור״ לעבור את אחוז החסימה. הוא השווה זאת למצב שבו מפלגת שלטון מזהה כוח פוליטי קטן המחזיק בקולות שאינם נמצאים ברשותה, ומסייעת לו לעבור כדי לחזק את הגוש כולו.

לטענתו, אם המפלגות החרדיות הקיימות צפויות להגיע יחד לכ־17 מנדטים, הרי שגם אם יאבדו מנדט אחד בשל הימנעותן ממאבק ב״צבע שחור״, כניסה של ארבעה או חמישה נציגים מטעמה עשויה להעמיד את הייצוג החרדי הכולל על 20 או 21 מנדטים.

״ש״ס וג׳ היו צריכות לתת את התמיכה שלהן מבחוץ ולעזור שצבע שחור תעבור את אחוז החסימה״, אמר. ״בסוף אנחנו מביאים שלושה מנדטים שלכל הדעות לא מתכננים להצביע״.

מילר אף פנה ישירות לדרעי וקרא לו לומר לבני התורה הספרדים כי אם אין לש״ס פתרון עבורם, עליהם להצביע ל״צבע שחור״. לדבריו, אחריות אמיתית כלפי אותו ציבור מחייבת להשאירו בתוך המחנה החרדי, גם אם באמצעות פתק אחר.

מסר דומה הפנה לאגודת ישראל: ״אל תשאירו את המאוכזבים האלה בבית״. לדבריו, קמפיין שנועד לשכנע את הציבור כי ״צבע שחור״ אינה עוברת את אחוז החסימה עלול להשיג תוצאה הפוכה מזו שמבקשות המפלגות הוותיקות — אותם מצביעים לא יחזרו אליהן, אלא פשוט יישארו בבית.

*״לא מאוכזבים בגלל ג׳וב״*

בחלק אחר של השיחה ביקש מילר להסביר את עומק האכזבה בשטח. לדבריו, אין מדובר בעסקנים שלא קיבלו תפקיד או באנשים הכועסים על חלוקת הג׳ובים. ״הפעם אלה מאוכזבים כי אנשים מתמודדים בבית״, אמר.

הוא הזכיר את עשרות אלפי העריקים וטען כי מאחורי כל בחור נמצאת משפחה שלמה: אבא ואימא, אחים ואחיות, שחיים במתח מתמיד וחשים את המשבר על בשרם. ״זה לא מאוכזבים בגלל שלזה יש ג׳וב ולי אין ג׳וב״, הדגיש. ״אלה אנשים שמתמודדים בבית״.

מבחינתו, ארבע השנים האחרונות הסתיימו בכישלון של הנציגות החרדית בסוגיה המרכזית ביותר של עולם התורה. אותו ציבור, כך טען, אינו זקוק לעוד הסברים או הבטחות, אלא לכתובת פוליטית חדשה שתעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות ולא תאפשר לדחוק אותו הצדה.

*שאלת התמיכה של גדולי ישראל*

הלר לא הניח גם לשאלה הרגישה ביותר: מי הם גדולי ישראל שמעניקים גיבוי להתמודדות? בעוד ש״ס ויהדות התורה נשענות על מועצות גדולי וחכמי התורה, המפלגה החדשה טרם הציגה בפומבי הנהגה רוחנית התומכת בריצה.

מילר השיב כי למפלגה יש תמיכה רבנית וכי גם בכירי המפלגות הקיימות יודעים מי הרבנים התומכים בה. לדבריו, ההחלטה שלא לפרסם בשלב מוקדם את החתימות והשמות נובעת מן הרצון להגן על אותם רבנים מפני מסע לחצים שיופעל עליהם ועל סביבתם.

״במקום להוציא מהם חתימה שבועיים לפני, ושהם יעברו לחצים ויאיימו על הילדים שלהם ועל אנשים שיש להם עבודה — אנחנו עובדים הפוך״, אמר. הוא הבטיח כי עד הבחירות תוצג תמיכה רבנית משמעותית והוסיף: ״בעזרת השם נפתיע בגדול״.

עם זאת, מילר הקפיד להבהיר כי התמיכה ברבנים המגבים את ״צבע שחור״ אינה כוללת פגיעה בגדולי ישראל המנהיגים את המפלגות האחרות. ״זה שיש לי רבנים לא אומר, חס ושלום, שהרבנים שלהם טועים״, אמר. לדבריו, מדובר במחלוקת על הדרך הנכונה להשיב אל הקלפי את הציבור המאוכזב ולהגן על בני הישיבות.

*התקדים של מרן הרב שך*

מילר ביקש להעניק למהלך גם מסגרת היסטורית, והזכיר את תמיכתו של מרן הגרא״מ שך זצ״ל בש״ס בבחירות תשמ״ד. לדבריו, מרן הרב שך זיהה אז ציבור שלא היה מוכן להצביע לאגודת ישראל, והפנה אותו לש״ס כדי שקולותיו לא יאבדו מן המחנה החרדי.

לטענת מילר, זהו בדיוק האתגר העומד כעת בפני ההנהגה החרדית: להכיר בכך שקיים ציבור שאינו מוכן עוד להצביע למפלגות הקיימות, ולתת לו אפשרות לבטא את כאבו ואת עמדתו בתוך מסגרת חרדית שמחויבת כל כולה לעולם התורה.

*״נפתור את הגיוס ונחזיר את המנדט״*

אולי ההצהרה החריגה ביותר בריאיון הגיעה כאשר מילר התייחס לעתידה של המפלגה לאחר פתרון המשבר. לדבריו, ״צבע שחור״ אינה מבקשת להפוך למפלגה חרדית שלישית קבועה ואינה מתכננת להיאבק לאורך שנים על כוח, תקציבים ותפקידים.

״ברגע שפתרנו את נושא הגיוס * אנחנו מחזירים את המנדט״, הצהיר. ״לא קמה פה עכשיו מפלגה שלישית שבאה להילחם״.
ההבטחה הזאת נועדה להדגיש את אופייה של המפלגה כרשימה למשימה אחת. אם תיכנס לכנסת, היא מבקשת להיות לשון המאזניים ולדרוש מכל מועמד לראשות הממשלה להסדיר את מעמדם של בני הישיבות כתנאי לקבלת תמיכתה. רק לאחר השלמת המשימה, לטענת מילר, תסתיים גם הצדקת קיומה הפוליטי העצמאי.

*גם הקולות עצמם הם מסר*

מילר אמנם הצהיר כי מפלגתו מכוונת למעבר בטוח של אחוז החסימה, אך התייחס גם לאפשרות שלא תיכנס לכנסת. לדבריו, גם במקרה כזה, כל קול שיונח בקלפי יהיה הצהרה ברורה נגד המכסות ונגד כל פשרה שתכלול הוצאה של בני ישיבות מעולמה של תורה.

הוא הזהיר כי תוצאה נמוכה עלולה להתפרש בידי המערכת כהסכמה חרדית שבשתיקה למתווים הקיימים. מנגד, הצבעה רחבה ל״צבע שחור״ תבהיר, לדבריו, כי הציבור אינו מוכן לקבל חוק המבוסס על יעדי גיוס ומכסות.

״אסור שיהיה מצב שיגידו: הנה, למרות המכסות, כל החרדים הצביעו והם מוכנים למכסות״, אמר. ״החוק גרוע מאוד. אנחנו צועקים דבר אחד - תשאירו אותנו בעולם התורה״.

הריאיון של מילר חידד את קו הקמפיין בישורת האחרונה: ״צבע שחור״ מבקשת להפוך את הבחירות למשאל עם פנים־חרדי על חוק הגיוס, להציב מול המפלגות הקיימות ציבור שנשאר עד עתה ללא כתובת, ולשכנע שגם מי שחושש מאחוז החסימה צריך לראות בפתק ״נר״ כלי להצלת עולם הישיבות.

השאלה הגדולה שתוכרע בקלפי היא האם אותו ציבור שמילר מדבר בשמו אכן ייצא מן הבית ויעניק למפלגה החדשה את הכוח להפוך את ההבטחה הדרמטית - ארבע או חמש אצבעות שמחויבות רק ל״תורתו אומנותו״ - למציאות פוליטית.