פרשת לך לך תשפ"ז, בלנד בורדו, שאטו לה קרוק

פרשת לך לך תשפ"ז, בלנד בורדו 2024, שאטו לה קרוק

בפרשת השבוע מבטיח ה' לאברהם אבינו: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ" (בראשית יב/ג). זה חידוש. אברהם אבינו אינו זקוק לברכה שלנו, ובכל זאת, מי שמברך אותו יהיה מבורך בעצמו. כל שכן כשאנו מברכים זה את זה, כי יש ערך לכל ברכה של כל אדם, כפי שאומרים חז"ל: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" (ברכות ז/א). כנראה שגם כיום, אחר מות אברהם, עדיין יש ערך למברכים אותו, וממילא זוכים גם הם בעצמם בברכה.

לכן כדאי לברך על כל צעד ושעל ובכל הזדמנות, לומר: 'בוקר טוב', 'ערב טוב' וכדומה. זו ברכה! אפשר לפזר עשרות ברכות כאלה בכל יום. אך צריך לדעת לנסח נכון את הברכה, כי בפרשת השבוע מסופר שמלכי צדק בירך את הקב"ה ואת אברהם, אך הקדים את ברכת אברהם לברכת ה', ועל כן הפסיד את הכהונה.

נושא הברכות קשור גם ליין. כך אומרים חז"ל: מי שנותנים לו כוס (יין) של ברכה (ברכת המזון), ואינו מברך, מתקצרים ימיו, שנאמר: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (בראשית יב/ג. ברכות נה/א). הכוונה לאורח שמתכבד לזַמֵּן בברכת המזון, כי הַמְּזַמֵּן מוסיף גם 'ברכת האורח', והוא מברך את אחד מבני בניו של אברהם אבינו, וזה מביא גם ברכה עליו בעצמו.

מכלל הן אתה שומע לאו. כלומר, מי שלא פוגש כזו הזדמנות, אין לו את הזכות והברכה, אלא נשאר בערכת הברכה הבסיסית שיש לו. מי שנותנים לו לברך ומברך, זוכה בברכה נוספת, ומי שדוחה את הברכה, לא רק שלא יקבל אותה, אלא "מקצרים את ימיו", מקזזים במערכת החיים הבסיסית שהוא קיבל בשעת לידתו.

כאן רואים אנו את להט חרב המתהפכת משני צדדיה, גם את הברכה למברכים וגם את הקללה לנמנעים מלברך. אמנם הפסוק מבטיח את הקללה למקללים ולא לנמנעים מלברך, אבל ההגדרה של 'נמנעים מלברך' היא גמישה. יש אחד היושב באפס מעשה. איש לא היטיב ולא הרע לו, ממילא הוא אינו חושב טוב או רע, לא אוהב ולא שונא. הוא אכן נחשב כ"לא מברך ולא מקלל".

"אבל אורח שסיים סעודה אצל בעל הבית, ומקבל לידיו כוס של ברכת המזון כדי לברך את בעל הסעודה, לומר את 'ברכת האורח' על כוס יין מלא, ודוחה את ההצעה בשתי ידיו, זו אינה מניעה מלברך, אלא כאילו שמכריז בקול רם: "איני מברך את בעל הבית"! "בעל הסעודה אינו זכאי לקבל ממני ברכה"! אמנם ייתכן שזו עדיין אינה קללה, אבל ברור שנמנע כזה מנתק את עצמו בכוח ממקור הברכה, ואינו זכאי להיות מחובר לאיזושהי מערכת של ברכות.

למרבה הצער, העובדות הן שניתוק מברכה מביא באופן מהיר וכואב הרבה מאוד קללות, המרחפות דרך קבע באוויר העולם. הדוחה את הברכה דומה למי שעורו נקלף. האם דרך הבשר הגלוי והחשוף יספוג הגוף ויטמינים ואבות מזון, או שיספוג שפע זיהומים? הרי שכדי לקבל קללות אין צורך לעשות דבר מה, אלא די להיחשף להן ללא אמצעי ההגנה שמעניקות הברכות.

המושג: 'אברכה מברכיך' הוא פשוט: מי שמברך אותך יהיה מבורך. אבל יש לתת את הדעת על ארבעה דברים:

א. מה הפירוש 'מברך אותך'?

ב. האם יש נוסח?

ג. האם אפשר לגשת לשכן ולבקש ברכה?

ד. האם הברכה תתקיים?

על ארבע השאלות הללו, התשובה היא 'כנראה, אולי כן', אבל רק אולי. כדי שזה יהיה בטוח, צריכה הברכה לפרוץ מעומק הלב, וזה קורה כאשר יש סיבה לכך.

כאן יש לנו דוגמה: האורח קיבל סעודה דשנה, משביעה ומכובדת. זו סיבה נהדרת לברך את בעל הסעודה. רבי יהודה החסיד ממליץ בצוואתו לבניו שתמיד יתהלכו עם כסף קטן בכיס, שכאשר מישהו יהיה זקוק לכזה דבר, יהיה לו מיד. כי בחנות לפעמים אין עודף, המקבל יברך את הנותן, והברכה שלו תתקיים (טוי"ב לך לך).

כמובן, רבי יהודה החסיד לא קבע מסמרים בהנחיה זו, אלא הצביע על דוגמה שהייתה מצויה ונצרכת בזמנם. לפני כחמישים שנים נהגו בעלי החסד למלא בכיסיהם אסימוני טלפון ציבורי כדי לעזור לנזקקים. כך מתחלפות הדוגמאות, ובעלי חסד יצירתיים מוצאים תמיד רעיונות מעשיים ונצרכים, ובכך זוכים בברכות מעומק הלב.

לסיכום, יש לנו חידוש מרנין. עד כה ידענו שיכול להיות משפט כזה: "תן כוס יין ותהיה מבורך". כאן התקדמנו וקיבלנו משפט כזה: "קח כוס יין ותהיה מבורך". זאת אומרת שהיין מבורך ומברך מכל הצדדים.

הבה ניקח כולנו בקבוק יין לכבוד שבת. הלא השבת היא 'מקור הברכה'. נהיה מבורכים בשולחן השבת, גם כשנמזוג וגם כשימזגו לנו.

בדרך כלל, כאשר מגיעים אורחים שאיננו מכירים היטב את טעמם בעולם היין, כדאי לבחור ביין נעים, מאוזן וידידותי לשתייה. יינות כאלה מצליחים בדרך כלל למצוא חן בעיני כולם. לעומת זאת, לא פעם ראיתי שיינות כבדים, עוצמתיים ויוקרתיים במיוחד דווקא זוכים להרמת גבה מצד מי שאינם מורגלים בהם.

לכן, ברוח המאמר על "ברכת האורח", הנה המלצה על יין שטעמתי השבוע במשרדי חברת הייבוא "צור עולם של יין" ונהניתי ממנו מאוד.

"שאטו לה קרוק" מגיע הישר מלב אזור סנט אסטף שבבורדו, צרפת. זהו אחד מאזורי היין היוקרתיים והמוערכים בעולם, הידוע ביינות בעלי אופי קלאסי, עומק רב ויכולת התיישנות מרשימה.

הבלנד מורכב מ83% קברנה סוביניון ו17% שניים מתוך ארבעת הזנים המזוהים עם הגדה השמאלית של נהר הז'ירונד. היין התיישן במשך כ 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, תהליך שהעניק לו עושר, מורכבות ואלגנטיות.

בכוס מתקבל צבע אדום עמוק ומרשים. באף עולים ניחוחות של פירות יער שחורים, שזיפים בשלים, לצד רמזים של וניל, תבלינים ועץ קלוי. בפה היין מרוכז ומאוזן, עם סיומת ארוכה, נעימה ומורכבת שנשארת זמן רב לאחר הלגימה.

הבציר הנמצא כיום על המדפים הוא בציר 2024. מדובר ביין צעיר מאוד, כזה שעתיד להרוויח לא מעט משנות התבגרות נוספות בבקבוק. ובכל זאת, כבר עכשיו ניתן ליהנות ממנו. פתיחה מוקדמת, חידרור של כשעה וערסול בכוס מאפשרים לפוטנציאל הגבוה שלו להתחיל להיחשף, ומעניקים הצצה מסקרנת למה שעוד צפוי לו בשנים הבאות.

אלכוהול: 12.5%, כשרות: בד"צ בית יוסף והרב זעקבאך. והמחיר: 330 ש"ח.

אם אתם מחפשים יין מכובד, איכותי ונגיש יחסית לחיך רחב של אורחים, כזה שיוכל ללוות סעודת שבת או אירוח משפחתי מבלי לאתגר יתר על המידה את המסובים, זו בהחלט בחירה ראויה.

לחיים ושבת שלום

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201

בלנד בורדו, שאטו לה קרוק | שרגא גבהרד

לעמוד היין

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן