היו להם ארבע שנים: ההבטחות הגדולות שהקואליציה לא קיימה

ב-3 באוגוסט 2022 הציג בנימין נתניהו תוכנית כלכלית חדשה. הוא הבטיח להוריד מחירים, להקפיא את הארנונה ולהעניק חינוך חינם לילדים מגיל אפס. שותפיו לגוש הגיעו עם התחייבויות משלהם, ובהן שינוי מערכת המשפט, הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, מאבק בפשיעה והחלת ריבונות ביהודה ושומרון.

חלק מההבטחות לא נשארו בקמפיין בלבד. הן הופיעו גם בקווי היסוד של הממשלה שהוקמה בדצמבר 2022, לאחר ניצחון גוש הימין בבחירות.

כעת, חמישה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26, בדקנו מה עלה בגורלן של ההתחייבויות הגדולות. בחלק מהמקרים הממשלה קידמה צעדים משמעותיים, אך לא השלימה את המהלך שהבטיחה. במקרים אחרים התוכניות כלל לא יצאו לפועל.

המע"מ עלה, הארנונה התייקרה.

אחת ההבטחות המרכזיות של נתניהו הייתה להקל על יוקר המחיה. בתוכנית הכלכלית שהציג באוגוסט 2022 התחייב להפחית מסים, לבלום את התייקרות החשמל, המים והדלק ולהקפיא את הארנונה למשך שנה.

אלא שבינואר 2025 העלתה הממשלה את המע"מ מ-17% ל-18%, במסגרת צעדים שנועדו להתמודד עם הגירעון התקציבי וההוצאות הכבדות בעקבות המלחמה.

גם הקפאת הארנונה לא התממשה כפי שהובטחה. התעריפים המשיכו להתעדכן, ובשנת 2025 עלה התעריף הארצי בשיעור של 5.29%.

אילוסטרציה | pixabay

הממשלה אמנם קידמה רפורמות בתחום היבוא והרגולציה, אך ההבטחה להפחית את נטל המסים ולהביא להוזלה רחבה במחירים לא התממשה במתכונת שהוצגה ערב הבחירות.

ומה עם חינוך חינם מגיל אפס?

נתניהו הבטיח להרחיב את החינוך החינמי גם לילדים מגיל לידה ועד שלוש. הוא הציג את המהלך כאחד הפתרונות החשובים ליוקר המחיה, וטען כי יחסוך למשפחות עשרות אלפי שקלים בשנה.

ההבטחה הופיעה גם בקווי היסוד של הממשלה, אך כבר בינואר 2023 עלה החשש שהתוכנית תישאר מחוץ לתקציב.

בהמשך הציגה הממשלה תוכנית שכללה הטבות מס להורים והרחבת ההשקעה במסגרות לגיל הרך. בין היתר, המדינה סבסדה את העלאת שכר המטפלות במעונות המפוקחים, כדי שלא להטיל את התוספת על ההורים.

אלא שחינוך חינם לכלל הילדים מגיל אפס עד שלוש לא הונהג.

הטבות המס הקלו על חלק מהמשפחות, בעיקר על הורים שמשלמים מס הכנסה ויכולים לנצל את נקודות הזיכוי. אבל שכר הלימוד במעונות ובמסגרות הפרטיות לא בוטל, והורים רבים ממשיכים לשלם אלפי שקלים מדי חודש.

ההבטחה שנשכחה בשוק הדיור.

בתוכנית הכלכלית של הליכוד הופיעה הבטחה להנפיק איגרות חוב ממשלתיות הצמודות למחירי הדיור.

הרעיון היה לאפשר לזוגות צעירים לחסוך לרכישת דירה בלי לחשוש שעליית מחירי הדירות תשחוק את ערך החיסכון שלהם.

דירות יוקרה בירושלים | ארכיון

למרות ההכרזה, הממשלה לא הנהיגה תוכנית רחבה כזו לציבור.

במקביל המשיכה המדינה להפעיל תוכניות סבסוד, בהן "דירה בהנחה", וקידמה צעדים להגדלת היצע הדירות. אלא שהכלי החדש שנתניהו הציג כפתרון לצעירים לא יצא לפועל במתכונת שהובטחה.

פסקת ההתגברות נתקעה בדרך.

שינוי מערכת המשפט היה אחד היעדים הבולטים של מפלגות הקואליציה. בקווי היסוד של הממשלה אף ניתנה עדיפות לחקיקה בנושא, ובמרכזה פסקת ההתגברות.

התוכנית הייתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ, ברוב של 61 חברי כנסת.

בפברואר 2023 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעה בנושא, אך החקיקה לא הושלמה.

במרץ 2023 החליטה הקואליציה להקפיא את קידום מרבית סעיפי הרפורמה המשפטית, ובהם פסקת ההתגברות, עד לאחר פגרת הפסח. בהודעת ראשי הקואליציה נאמר כי החקיקה תחודש במושב הקיץ.

הקואליציה כן קידמה שינויים אחרים. ביולי 2023 אושר החוק לצמצום עילת הסבירות, אך הוא נפסל בבג"ץ בינואר 2024.

במרץ 2025 אישרה הכנסת שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, ברוב של 67 תומכים מול מתנגד אחד. עם זאת, תחולת השינוי נדחתה לכנסת הבאה.

פסקת ההתגברות הרחבה, אחת ההבטחות המרכזיות של הקואליציה, לא נחקקה עד לפיזור הכנסת.

חוק הגיוס יחכה לממשלה הבאה.

הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות הייתה אחת הדרישות המרכזיות של ש"ס ויהדות התורה במשא ומתן הקואליציוני לאחר בחירות 2022.

חרדי בלשכת גיוס | אוליבר פיטוסי, פלאש 90

המפלגות החרדיות ביקשו לעגן בחוק הסדר שיאפשר לתלמידי הישיבות להמשיך בלימוד התורה, ולהסיר את חוסר הוודאות המשפטי סביב מעמדם.

אלא שהחקיקה נתקלה בקשיים משפטיים ובמחלוקות פוליטיות, שהחריפו בעקבות המלחמה והדרישה להרחבת הגיוס לצה"ל.

ביוני 2024 קבע בג"ץ כי בהיעדר הסדר חוקי, אין למדינה סמכות לפטור באופן גורף תלמידי ישיבות מגיוס.

בספטמבר האחרון ביטל בג"ץ גם תיקון לחוק שירות ביטחון שנועד להקפיא הליכי אכיפה נגד תלמידי ישיבות חייבי גיוס, לאחר שקבע כי נפל פגם בהליך החקיקה וכי ההסדר פוגע בשוויון.

המחלוקת סביב החוק הובילה למשבר קשה בתוך הקואליציה ולפרישת יהדות התורה מהממשלה. למרות ניסיונות חוזרים להגיע להסכמות, לא הושלמה החקיקה שהובטחה.

כבר באוגוסט פורסמו ב"בחדרי חרדים" דבריו של נתניהו על הכוונה להעביר חוק גיוס בממשלה הבאה. השבוע חזר ראש הממשלה על התחייבותו לקדם את החוק, וטען כי לקואליציה היה חסר קול אחד בלבד להשלמת החקיקה.

כך, אחרי כמעט ארבע שנות כהונה, אחת ההתחייבויות החשובות לשותפות החרדיות עדיין ממתינה להכרעה.

בן גביר הבטיח להחזיר את הביטחון.

יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר הבטיח לפני הבחירות לפעול להחזרת הביטחון האישי, להיאבק בארגוני הפשיעה ובגביית דמי חסות ולשנות את מדיניות המשטרה.

השר בן גביר | פלאש 90

לאחר כניסתו למשרד לביטחון לאומי קידם בן גביר כמה מהמהלכים שעליהם התחייב. בין היתר נחקק חוק להחמרת הענישה על גביית דמי חסות, הורחבה הזכאות לרישיונות נשק ונעשו שינויים במדיניות כלפי אסירים ביטחוניים.

אלא שהאלימות הפלילית, ובמיוחד מקרי הרצח בחברה הערבית, נותרה בעיה חמורה לאורך הקדנציה.

המשטרה ביצעה מבצעים נגד ארגוני הפשיעה, אך המאבק בפשיעה לא הביא לשינוי המהותי בביטחון האישי שהוצג לציבור במהלך מערכת הבחירות.

סמוטריץ' רצה ריבונות. בינתיים אין חוק.

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הציב את החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון בין יעדיו המרכזיים.

במהלך הקדנציה קידמה הממשלה מהלכים משמעותיים בהתיישבות, בהם הרחבת הבנייה, הסדרת יישובים ושינויים בניהול האזרחי של יהודה ושומרון.

בצלאל סמוטריץ' | Ben Hakoon/Flash90

בספטמבר 2025 הציג סמוטריץ' את תוכנית הריבונות שלו, וקרא לנתניהו לקבל החלטה על החלת הריבונות בשטחים נרחבים ביהודה ושומרון.

ביולי 2025 אישרה הכנסת הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.

שלושה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2025, אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק להחלת הריבונות, ברוב של 25 תומכים מול 24 מתנגדים.

אלא שההצעה לא השלימה את הליך החקיקה. לפי מאגר החקיקה של הכנסת, היא נותרה בשלב ההכנה לקריאה הראשונה.

כך, לצד מהלכים משמעותיים לחיזוק ההתיישבות, היעד המדיני הרחב של החלת ריבונות רשמית לא הושלם במהלך הקדנציה.