מוטי קסטל: רה"מ מקיים הערכת מצב. בעקבות הפיגוע הקשה - נתניהו ביטל את הגעתו המתוכננת שוב הבוקר לשוק מחנה יהודה.
התקווה להחזרת "הרוגי המלכות" מלבנון: "הכדור בידיים של ביירות"
מרים ג'מוס, רעייתו של מנהיג הקהילה היהודית בביירות שנחטף בשנות ה-80, נפטרה בחודש שעבר מבלי לדעת מה עלה בגורל בעלה. בנה משה ממשיך את המאבק ומביע אופטימיות זהירה נוכח המשא ומתן הנוכחי: "הציבור חייב להכיר את מי ששילם בחייו למען ביטחון המדינה"
בית הקברות היהודי בביירות צילום: באדיבות המצלם
משה ג'מוס, בנו של שלמה מוראד ג'מוס, מי שהיה מנהיג הקהילה היהודית בביירות ונמנה עם אחרוני "הרוגי המלכות" בלבנון, ממשיך את מאבקה של משפחתו לגילוי האמת על גורל אביו, שמוגדר נעדר מאז שנות ה-80. בראיון לתוכנית "השכונה שלנו" לרועי קייס בכאן 11, שיתף ג'מוס בתחושות המעורבות על רקע ההתפתחויות האחרונות במשא ומתן, ובהחמצה הכואבת בעקבות פטירת אמו.
בחודש שעבר הלכה לעולמה מרים, אמו של משה, שלדבריו הייתה "רעיית החטוף האחרונה שעוד נותרה בחיים". "התקווה שלה לוותה בהרבה תפילות וציפייה עצומה", סיפר הבן, "מה שקרה בתקופה האחרונה במשא ומתן זה משהו שלא קרה מעולם. כגודל הציפייה כך גודל האכזבה שהיא לא זכתה להיות ברגעים האלה שבהם אולי יושג מידע". ג'מוס ציין כי גם בימיה האחרונים ייחלה אמו לכל פרט מזהה וניסתה לחזק את ילדיה לקראת סוף החודש אז אמורים הלבנונים למסור תשובות.
ג'מוס הבהיר כי "כרגע הכדור נמצא בצד הלבנוני", שאמור לספק מידע במסגרת הבנות בין ישראל, ארה"ב ולבנון. למרות שהוא מודה כי הוא "סקפטי מאוד", הוא מזהה הזדמנות: "סוגיית החטופים והנעדרים בלבנון חוצה עדות ונוגעת כמעט בכל בית במדינה. אם השלטון הלבנוני רוצה לשרוד הוא חייב לספק תשובות, וסוגיית יהודי לבנון יכולה להפיח תקווה גם בקרב המשפחות הלבנוניות עצמן".
כעת, משה רואה בפעילותו שליחות ציבורית ולא רק מאבק אישי. "המדינה הייתה בתקומה ולא רצתה להתעסק בזה בזמנו", הסביר, "כעת חובת ההוכחה וההנצחה עברה אלינו הילדים. אבי ואמי הבריחו יהודים רבים לארץ כיום מדובר כבר בדור שלישי בישראל שכולל קצינים ואנשי עסקים. הציבור צריך להכיר את האנשים האלה ששילמו בחייהם, ולכולם מגיע לדעת מה עלה בגורל מי שהקריב את חייו למענם".
גל החטיפות והרציחות השיטתי בוצע על ידי חיזבאללה בין השנים 1984 ל-1986. ב-15 באוגוסט 1984, חודשים ספורים לפני הקמת ארגון הטרור באופן רשמי, נחטף המזכיר הכללי של הקהילה סלים מורד ג'מוס סמוך לבית הכנסת במערב ביירות. גופתו לא נמצאה מעולם, והוא הוכר כהרוג מלכות רק כעשור וחצי לאחר מכן. ב-29 במרץ 1985 פקד את הקהילה ליל חטיפות שבו נעלמו בזה אחר זה ארבעה או חמישה מנהיגים בולטים: נשיא הקהילה יצחק ששון, סגנו ורופא הילדים ד"ר אלי חאלק שנודע כרופא העניים, איש החברה קדישא אלי סרור, רואה החשבון חיים כהן חלאלה, וקלמנט דנה. חודשים ספורים לאחר מכן נחטפו גם פרופ' יצחק טראב וראול מזרחי, שממלא מקומו נמצא ללא רוח חיים עשרה ימים לאחר חטיפתו.
