אסף רוזנצוייג: דיווחים על פיצוצים עזים בצנעא, בירת החות'ים
ארבעה רחובות, ארבע ערים - אחוזי ההצבעה שעשויים להכריע את הבחירות
הפרשן עמית סגל הציג ארבע קבוצות מצביעים שעשויות לקבוע את תוצאות הבחירות ביום שלישי. בציבור החילוני שיעור ההצבעה נותר יציב לאורך השנים, בליכוד מקווים לשחזר את ההישג מהבחירות הקודמות, ואצל החרדים והערבים התמונה מורכבת יותר
עמית סגל צילום: חיים גולדברג/פלאש 90
יומיים לפני הבחירות לכנסת, הפרשן הפוליטי עמית סגל הציג הערב (ראשון) בחדשות 12 ניתוח של שיעורי ההצבעה בארבע קבוצות מרכזיות בישראל: חילונים, מצביעי ליכוד, חרדים וערבים. לדבריו, השינויים בשיעורי ההשתתפות של הקבוצות הללו עשויים להשפיע באופן משמעותי על חלוקת המנדטים בין הגושים.
בציבור החילוני, המזוהה ברובו עם גוש המרכז-שמאל, שיעור ההצבעה נותר יציב יחסית בחמש מערכות הבחירות האחרונות. בבחירות 2022 נרשמה ירידה של כאחוז לעומת הבחירות הקודמות. סגל העריך כי שיעור ההצבעה בציבור זה לא צפוי לרדת, אך לא ברור אם ניתן להגדיל אותו במידה משמעותית.
אצל מצביעי הליכוד התמונה שונה. בבחירות הקודמות נרשמה עלייה של כ-5% בשיעור ההצבעה לעומת 2021. סגל הסביר כי מלבד ההתגייסות של מצביעי המפלגה, נתניהו נהנה גם מהקולות שהלכו לאיבוד בעקבות אי מעברן של מפלגות את אחוז החסימה. לדבריו, אף שהליכוד קיבל 32 מנדטים, ללא השפעת הקולות האבודים כוחו היה שקול לכ-28 מנדטים.
סגל הזכיר כי בבחירות 2022 נרשמה עלייה של כ-8% בשיעור ההצבעה החרדי לעומת הבחירות הקודמות. לדבריו, העלייה הפתיעה את הסוקרים וסייעה לש"ס וליהדות התורה להגיע יחד ל-18 מנדטים.
אלא שהפעם, לדבריו, המצב עשוי להיות שונה. סגל הצביע על אדישות, כעס כלפי המפלגות החרדיות והקמת מפלגות קטנות חדשות כגורמים שעלולים להביא לירידה בהצבעה. השאלה, לדבריו, היא עד כמה תהיה הירידה משמעותית. נתוני הלמ"ס שפורסמו בשבוע שעבר העלו כי כ-684 אלף חרדים הם בעלי זכות בחירה בישראל.
הנעלם הגדול ביותר, לפי סגל, הוא הציבור הערבי. בבחירות הקודמות נרשמה עלייה של כ-7% בשיעור ההצבעה במגזר, אך היא לא הביאה לגידול במספר המנדטים, בין היתר בשל כ-120 אלף קולות שהלכו למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה.
סגל העריך כי לציבור הערבי עדיין יש פוטנציאל משמעותי להגדלת שיעור ההצבעה, שעשוי להביא את כוחן של המפלגות הערביות לכ-16 מנדטים.
בסיום הניתוח ציין סגל כי בבחירות האחרונות שיעורי ההשתתפות של מצביעי שני הגושים היו דומים. לפי הסקר האחרון שהציג, הפער בין המחנות עומד כעת על כשני אחוזים בלבד, נתון שלדבריו פחות טוב לגוש איזנקוט מכפי שהיה קודם לכן.
