ליאור באקאלו: חברת אנת'רופיק, מפתחת הצ'אטבוט קלוד ושירות קלוד קוד, הגישה לרשות ני"ע האמריקנית תשקיף לקראת הנפקה. החברה מתכננת להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול ANT
לא רק הכסף: מה עומד מאחורי המחלוקת החדשה בין ישראל לארה״ב?
בשיחות על הסיוע העתידי דורשת וושינגטון לקבל לידיה ידע ישראלי ולנהל אותו - אך בירושלים חוששים מפגיעה ביתרון של התעשיות הביטחוניות | במקביל, הסיוע צפוי להצטמצם וסעיף ההמרות צפוי להיעלם | כל הפרטים
נתניהו וטראמפ צילום: אבי אוחיון/ לע״מ.
מזכר ההבנות שמסדיר את הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל יסתיים ב2028, והשיחות על ההסכם הבא כבר מעוררות מחלוקת. לפי דיווח ב״גלובס״, ארה״ב דורשת לקבל לידיה ידע ישראלי ולנהל אותו, לרבות פטנטים ותוכניות פיתוח משותפות. בירושלים חוששים שהדרישה תפגע ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות.
לצד המחלוקת על הידע, גם היקף הסיוע צפוי להשתנות. מזכר ההבנות הנוכחי, שנחתם ב2016, מעניק לישראל 3.3 מיליארד דולר בשנה ועוד חצי מיליארד דולר לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית. לפי הדיווח, הצדדים כבר הסכימו שהסיוע העתידי יהיה נמוך יותר. סעיף ההמרות, שמאפשר להפנות חלק מהמענק לשקלים עבור התעשייה הביטחונית המקומית, צפוי להגיע לאפס ב2028.
השינוי עלול להשפיע במיוחד על חברות ביטחוניות קטנות, שיכולתן לפעול בארה״ב תלויה גם באפשרות להקים שם שלוחה או להצטרף למיזם משותף. החברות הגדולות, בהן אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, כבר מפעילות חברות־בנות בארה״ב.
גם הקונגרס עשוי להשפיע על עתיד הסיוע: הוא מאשר אותו מדי שנה במסגרת חוק התקציב האמריקני. לפי הדיווח, אם הרוב בבית הנבחרים או בסנאט יעבור לדמוקרטים בעקבות בחירות האמצע, אישור הסיוע עלול להיתקל בקשיים.
ברקע, ראש הממשלה בנימין נתניהו העריך בסוף השבוע כי ישראל לא תוכל להמשיך להסתמך על הסיוע הביטחוני במתכונתו הנוכחית, וקרא למשק להיערך לשינוי.
