במחנה אל-עאלם, בסיס אימונים המופעל על ידי סעודיה בתימן, לא היה מערכות הגנה אווירית או מערכות התראה מוקדמת כאשר שלוש טילים של החות'ים פגעו בו ב-19 באוקטובר. לפחות 75 בני אדם נהרגו ויותר מ-200 נפצעו, ביניהם חיילים סעודים. כטב"מים סבבו מעל הבסיס במשך כמה ימים לפני התקיפה. (וול סטריט ג'ורנל)
המהפך בחיזבאללה: מידור נוקשה, מפקדים צעירים ומעורבות איראנית גוברת
הפגיעה חסרת התקדים בצמרת הארגון וחיסולם של 37 מפקדים בכירים, ובראשם חסן נסראללה, אילצו את חיזבאללה לזנוח את מודל השליטה הריכוזי. במקומו, קודם דור של מפקדי שטח אלמוניים הפועלים בעצמאות מבצעית. במקביל, מי שנכנסו לוואקום ההנהגתי הם משמרות המהפכה, ששלחו עשרות קצינים ללבנון ומעורבים כעת ישירות בהחלטות בשטח
שלוש שנים של לחימה מתמשכת וחיסול שיטתי של הצמרת המדינית והצבאית כפו על חיזבאללה לשנות את פניו. מחיסולם של המזכ"ל חסן נסראללה ויורשו המיועד האשם צפי א-דין, דרך חיסול הרמטכ"ל בפועל עלי הית'ם טבטבאא'י ועד לאובדן של כ-3,000 פעילים ומפקדים – הארגון מצא את עצמו נדרש לבנות מחדש את כל שדרת הפיקוד שלו.
נעים קאסם, שנכנס לתפקיד המזכ"ל באוקטובר 2024, נאלץ להתמודד עם מציאות שונה בתכלית מזו של קודמו: ללא כריזמה מהדהדת או סמכות אישית מוחלטת, מעמדו נשען כיום בעיקר על המסגרת המוסדית ועל שיתוף פעולה עם קומץ ותיקים ששרדו, דוגמת יו"ר הסיעה בפרלמנט מוחמד רעד, שלפי דיווחים שונים אף מונה בחשאי לסגנו.
השינוי המרכזי ביותר שניכר בארגון הוא המעבר ממודל שליטה היררכי וריכוזי לרשת מבוזרת של יחידות קטנות. תחקיר של העיתון הצרפתי "לה פיגארו" חשף כי כדי להתמודד עם החדירה המודיעינית העמוקה של ישראל, חיזבאללה חזר לדפוסי החשאיות שאפיינו אותו בשנות ה-80. התלות במפקדים בודדים הופחתה לטובת מינוי שרשרת סגנים ומפקדי שטח צעירים ואלמוניים יחסית, בשנות ה-30 וה-40 לחייהם. ליחידות השטח ניתנה עצמאות מבצעית רחבה יותר ברוח לוחמת גרילה, תוך הקשחת המידור והפרדה ברורה בין הזרוע הצבאית לפוליטית.
תהליך ההפקה והיישום של הלקחים כלל גם טלטלות פנימיות לא מבוטלות. בעקבות שורת תחקירים על כשלים ביטחוניים, נערכו חילופי גברי דרמטיים גם בקרב בכירים ותיקים. כך, למשל, מודר בכיר הארגון ופיק ספא מתפקידו הדומיננטי כראש יחידת הקישור והתיאום, וסמכויותיו פוצלו והועברו למקורביו של קאסם.
אולם, את החלל הפיקודי והאסטרטגי המשמעותי ביותר ממלאת פטרוניתו של הארגון – איראן. לפי דיווחים בסוכנות רויטרס ובכלי תקשורת ערביים, משמרות המהפכה מעורבים כיום הרבה מעבר להכוונה מרחוק. לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024, נשלחו ללבנון כמאה קצינים איראנים, ובהמשך עשרות טכנאים ומומחים נוספים, שלקחו חלק פעיל בשיקום מערכי הפיקוד, השליטה והתקשורת. המעורבות האיראנית הפכה כה ישירה, עד שלפי הערכות שונות היא כוללת נוכחות במועצת הג'יהאד, הכוונה מבצעית טקטית ואף ניהול ערוץ קישור ישיר לחמ"ל המבצעים תוך עקיפת ההנהגה הפוליטית בחלק מהמקרים.
השליטה האיראנית ההדוקה גובה גם מחיר תדמיתי ופוליטי פנימי. דיווח בעיתון "נדאא' אלוטן" הצביע על מתיחות גלויה בין טהראן להנהגה המקומית, כאשר בכיר משמרות המהפכה חוסיין טאא'ב הביע חוסר שביעות רצון מתפקודו של קאסם – מה שהוביל לצמצום סמכויותיו בסוגיות רגישות לטובת קצינים איראנים.
להערכת מכון עמית, חזבאללה הצליח לשמר רציפות ארגונית וצבאית למרות הפגיעה חסרת התקדים בהנהגתו, אך ככל הנראה לא הצליח לשקם משמעותית את איכות ההנהגה ואת יכולת הלחימה שאפיינו אותו בתקופת נצראללה. הארגון עובר ממודל שנשען במידה רבה על סמכות אישית, ניסיון מצטבר וקשרים ישירים בין בכירים ותיקים, למערכת מבוזרת וממודרת יותר, שבה הסמכות מתחלקת בין מספר מוקדי כוח והמעורבות האיראנית משמעותית יותר.
שינוי זה עשוי להגביר את שרידות המערך הצבאי ולהקשות על פגיעה בשדרת הפיקוד, אך בה בעת להחליש את הלכידות, התיאום והיכולת לגבש מדיניות אסטרטגית אחידה. לפיכך, האתגר המרכזי של ההנהגה החדשה אינו רק איוש התפקידים או המשך הפעילות הצבאית, אלא יכולתה להפוך את המערכת שנבנתה מחדש להנהגה אפקטיבית, המסוגלת לתאם בין הדרג הפוליטי, הדרג הצבאי והפטרון האיראני.
