המפלגות שקמו נגד ש"ס - ונשארו מחוץ לכנסת

לאורך שנות קיומה של ש״ס, התנועה ידעה לא מעט משברים, פילוגים ומאבקי הנהגה. חלק מהפורשים היו חברי כנסת ושרים לשעבר, אחרים רבנים שזכו לתמיכה ציבורית, והיו גם מי שיצאו לדרך עצמאית בגיבוי רבנים בכירים. למרות הניסיונות להציע אלטרנטיבה לתנועה, אף אחת מהמפלגות שקמו על רקע הקרע עם ש״ס לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

הרב יצחק חיים פרץ - מהיו״ר הראשון לפילוג

הרב יצחק חיים פרץ, יו״ר ש״ס הראשון שכיהן גם כשר מטעמה, פרש מהתנועה על רקע מתחים ומאבקי כוח פנימיים בשנותיה הראשונות, בין היתר סביב מעמדו והשפעתו של אריה דרעי. בהמשך הקים את סיעת מורשה, ובהמשך התמודד במסגרת רשימה משותפת עם יהדות התורה. בניגוד למפלגות הפורשים שקמו בשנים מאוחרות יותר, פרץ היה חלק מהנהגת ש״ס בראשית דרכה, והקרע עמו שיקף את המאבקים על דמותה של התנועה.

הרב שמעון בן שלמה - טענת האפליה כלפי התימנים

הרב שמעון בן שלמה נבחר לכנסת ה־11 בשנת 1984 מטעם ש״ס, שזכתה בארבעה מנדטים. זמן קצר לאחר מכן נקלע לעימות עם חברי הסיעה ועם מועצת חכמי התורה, בין היתר לאחר שלא מונה לסגן שר. בן שלמה טען כי קיימת במפלגה אפליה כלפי הציבור התימני, ובהמשך פרש מהסיעה והפך לחבר כנסת יחיד.

בבחירות לכנסת ה־12 התמודד בראש מפלגת ״יהודי תימן - ישי, יחד שבטי ישראל״. הרשימה קיבלה 2,947 קולות בלבד ולא עברה את אחוז החסימה.

תלם אמונה (1996) - הרב יוסף עזרן יוצא לדרך עצמאית

הרב יוסף עזרן, שכיהן כחבר כנסת מטעם ש״ס ולימים כרבה של ראשון לציון, הקים בשנת 1996 את מפלגת ״תלם אמונה״. המפלגה ניסתה להציע מסגרת פוליטית עצמאית על רקע המחלוקות בתוך המחנה הספרדי החרדי, אך לא הצליחה לפרוץ את מחסום אחוז החסימה. היא קיבלה 13,513 קולות.

אהבת ישראל (2003) - הניסיון בהשראת הרב יצחק כדורי

לקראת הבחירות לכנסת ה־16 הוקמה מפלגת ״אהבת ישראל״ בהשראת זקן המקובלים הרב יצחק כדורי, על רקע עזיבתו של דרעי את ש״ס. בראשות המפלגה עמד בתחילה הרב אריה גמליאל, שכיהן בעבר כחבר כנסת וכשר מטעם ש״ס, ובהמשך נקשר המיזם לנכדו של הרב כדורי, יוסי כדורי. גם הניסיון הזה הסתיים מחוץ לכנסת: הרשימה זכתה ב־5,468 קולות בלבד.

עם שלם (2013) - הרב חיים אמסלם מאתגר את ש״ס

אחד הניסיונות הבולטים להקים אלטרנטיבה לש״ס הגיע בשנת 2013, עם הקמת מפלגת ״עם שלם״ בידי הרב חיים אמסלם, חבר הכנסת לשעבר מטעם ש״ס שהודח מהתנועה. אמסלם ניסה לפנות לציבור מסורתי וחרדי שתמך בגישה מתונה יותר בסוגיות דת ומדינה, גיוס חרדים ושילובם בחברה הישראלית.

המפלגה זכתה ב־45,699 קולות, אך לא עברה את אחוז החסימה. למרות התוצאה, הקמפיין הציב את אמסלם במרכז הדיון הציבורי סביב שאלת ייצוגו של הציבור הספרדי מחוץ למסגרת המסורתית של ש״ס.

כוח להשפיע (2013) - הרב אמנון יצחק נכנס לפוליטיקה

באותה מערכת בחירות התמודד גם הרב אמנון יצחק, שהקים את מפלגת ״כוח להשפיע״. הרב, שהתפרסם בפעילותו להחזרה בתשובה ובקהל התומכים שצבר לאורך השנים, ביקש לתרגם את השפעתו הציבורית לכוח פוליטי. הרשימה קיבלה 28,049 קולות, אך נותרה מחוץ לכנסת.

יחד - העם איתנו (2015) - אלי ישי והניסיון הגדול מכולם

הניסיון המשמעותי ביותר מבחינת מספר הקולות הגיע בבחירות 2015. אלי ישי, לשעבר יו״ר ש״ס ומי שהיה מהדמויות הבולטות בהנהגתה, הקים את מפלגת ״יחד - העם איתנו״ לאחר הקרע עם אריה דרעי וחזרתו של דרעי לעמוד בראש ש״ס.

המפלגה זכתה לתמיכתם של הרב מאיר מאזוז והרב יורם אברג׳ל, וניסתה לאחד סביבה ציבור חרדי, מסורתי וימני. היא קיבלה 125,158 קולות , מספר הקולות הגבוה ביותר מבין המפלגות ברשימה, אך לא עברה את אחוז החסימה, שניצב אז על 3.25% מהקולות הכשרים.

המבחן האמיתי: קולות בלי ייצוג

הסיפור החוזר של המפלגות שקמו מול ש״ס הוא הפער בין היכולת לגייס תמיכה ציבורית לבין היכולת להפוך אותה לייצוג בכנסת. חלק מהיוזמות נולדו ממאבקי הנהגה, אחרות ממחלוקות אידאולוגיות או מטענות לקיפוח, אך כולן נתקלו באותו מחסום אלקטורלי.

הכישלונות אינם מעידים בהכרח על היעדר תמיכה ברעיונות שהציגו הפורשים, אלא על הקושי לבנות מסגרת פוליטית עצמאית מול מפלגה מבוססת, בעלת הנהגה רבנית, תשתית ארגונית ונאמנות ציבורית ארוכת שנים.

גם אלי ישי, שהגיע להישג האלקטורלי הגדול ביותר מבין המתמודדים, לא הצליח להשלים את המהלך. פעם אחר פעם התברר כי פרישה מש״ס יכולה לייצר כותרות, לעורר מחלוקת ולגייס עשרות אלפי קולות - אך הדרך מכאן ועד לכנסת נותרה קשה במיוחד.