"אנחנו לא כמו כל העמים": הגרמ"ה הירש בשו"ת היסטורי מול טענות הציבור העובד

פחות מיממה לבחירות, נכנס היום (שני) איש העסקים הרב יששכר קנול למעונו של מנהיג עולם התורה ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש, לשו"ת מיוחד שעסק בשאלות המעסיקות את הציבור החרדי העובד ובתחושת השייכות של משפחות חרדיות מודרניות.

על רקע השיח שמלווה את פעילות מטה העמלים למען יהדות התורה לקראת הבחירות, הציג הרב קנול שאלות הנוגעות לחיי היום יום של המשפחות: הקושי בקבלת ילדים למוסדות, הבקשה לחינוך המשלב לימודי קודש וחול ברמה גבוהה, הקשר עם גדולי ישראל והתחושה שהציבור העובד אינו זוכה תמיד למענה הראוי.

בשיחה התייחס הגרמ"ה הירש גם להתנגדותו לממ"ח, לטענות על תפקוד הנציגות והעסקנות ולציפיות מהנציגים החדשים. בהמשך עסק בדרך שבה אב העובד לפרנסתו יכול לחזק בביתו את הערכת התורה ואת תחושת השייכות של ילדיו.

משה ויסברג מפרסם לראשונה את השו"ת המלא, בנוסח שנערך לקריאה מתוך השיחה.

שאלה: יש משפחות חרדיות שמבקשות מסגרות המשלבות לימודי קודש עם לימודי חול ברמה גבוהה. אנשים שעובדים מרגישים שאינם זוכים ליחס הראוי, שנזכרים בהם רק לפני הבחירות ושבשאר הזמן הם נתקלים בקשיים בקבלת ילדיהם למוסדות ולישיבות. יש גם תחושת ריחוק מגדולי ישראל. מה משיבים למי ששואלים מדוע להצביע ליהדות התורה כשהם אינם מרגישים שהיא מייצגת אותם?

תשובה: יש כאן שתי שאלות. עוד מעט אתייחס לגוף הדברים, אבל אפילו אם נניח שאתם צודקים, עדיין ראוי להצביע ג'. הסיבה היא שיש נגדנו מלחמת דת שלא הייתה כאן כמותה. כל דבר שאפשר לעשות כדי להקשות עלינו, עושים. בחינוך העצמאי, למשל, היה אפשר לעשות בדיוק את סוגי בתי הספר שאתם רוצים, אילו היו יותר כסף ואפשרות לתמרן עם הכסף הקיים. כך היה במשך השנים. התקציב ניתן בצורה שאפשרה לעשות דברים ולתמרן איתו. היום ביטלו את האפשרות הזאת לגמרי. זה נוגע גם אליכם. החינוך העצמאי אינו יכול לתת את מה שהיה יכול לתת, בגלל הדברים האלה. עכשיו מתחילים גם עם הסמינרים. אתם שולחים לבית יעקב ולסמינר, ונעשים דברים שמורידים יותר ויותר את הקדושה של הסמינר. זה עלול להגיע למדרגה שגם בשבילכם לא תהיה טובה. יש גם הבעיה של הרפורמים, שמשקיעים מיליונים כדי להכניס את עצמם לארץ ישראל. היום גם אנשים שאינם מקיימים הכול רואים בדת את הדת של כלל ישראל. הם יודעים שראש השנה ויום כיפור הם שלנו, גם אם קשה להם לקיים. הרפורמים רוצים לשנות את זה. הדבר הזה יפריע גם לכם, בלי ספק. הוא יפריע לכולנו. לכן, אפילו אם נניח שלא נעשה שום דבר אחר, מוכרחה להיות ג' חזקה. זו תשובה אחת.

שאלה: ומה לגבי תחושת הריחוק של הציבור העובד? האם ראשי הישיבות יהיו מוכנים להגיע למסור שיעור או שיחה גם בקהילות מודרניות יותר?

תשובה: הטענה שאין פעילות במשך השנה אינה נכונה. כל השנה יש עבודה לחזק ולקרב אנשים שעובדים. יש בזה המון מחשבה ועבודה. עושים הרבה כדי לקרב, כדי שאברכי כולל יהיו יחד איתם וכדי שראשי הישיבות יהיו יחד איתם. תחושת הריחוק הזאת הייתה נכונה לפני עשר שנים. לא עכשיו, לא היום.

שאלה: ראש הישיבה מתכוון לחלקי בקהילתי ולדברים מהסוג הזה?

תשובה: כן. עושים יותר ויותר, וזה מתחזק.

שאלה: האם אפשר לתת מענה למשפחות שרוצות מסגרות חינוך עם יותר לימודי חול?

תשובה: חלק מהבעיה הוא שאין לנו בחינוך העצמאי את הכסף שיאפשר לתת לכם את המענה. זו הבעיה שגורמת לפנייה לממ"ח.

שאלה: הורים אומרים שבממ"ח שלהם יש יראת שמיים והחינוך יוצא מהכלל. מדוע להתנגד לו?

תשובה: אני רוצה לומר מילה אחת לגבי ממ"ח. באים ואומרים שמצד יראת שמיים זה ממש יוצא מהכלל. אני שואל: האם זו הייתה הכוונה של אלה שהקימו את הממ"ח? לעשות משהו שיהיה חזק יותר מהחינוך העצמאי? הכוונה הייתה להכניס אתכם, ולאט לאט להכניס אתכם למושג שאנחנו לא עם התורה, אלא עם כמו כל העמים, ולאט לאט לשנות אתכם. אתם באים ואומרים: אתם יודעים מה זה הממ"ח שלי? הוא ממש יוצא מהכלל. למה אתם מתנגדים לממ"ח? אבל לא צריכים להיות אדם גדול כדי לראות את המטרה שלהם. זה שכל כך טוב היום, זו ודאי לא הייתה המטרה שלהם. המטרה שלהם הייתה משהו אחר לגמרי. לכן הממ"ח לא טוב. אבל כן, היינו צריכים לעשות לכם מה שאתם צריכים. אם יש לנו כוח בממשל, נוכל לחזק את החינוך העצמאי כמו שהיה פעם, ואז יהיה לכם את זה. אדרבה.

שאלה: כלומר, עקרונית יכול להיות מענה כזה, אם יהיו תקציבים ותהיה אפשרות לעשות זאת?

תשובה: כן. לעצם הדבר אנחנו מסכימים. גם בחינוך הבנות יש מסגרות עם הקלות והבדלים, שנועדו לתת מענה לצרכים האלה.

שאלה: בעקבות משבר הגיוס, ההגבלות הכספיות והאישיות ומעצרי בחורי הישיבות, יש בציבור תחושה קשה שהנציגות החרדית לא הצליחה להשיג את מטרותיה, ולעיתים אף תורמת לאווירת הכעס נגד החרדים. לצד הכבוד לגדולי ישראל, יש גם ביקורת על העסקנות ותחושה שלעיתים העסקנים מזיקים יותר משהם מועילים. מה משיבים למי שאינם מעוניינים להמשיך לתמוך בנציגים או בעסקנים האלה?

תשובה: בחרו כמה וכמה חדשים, צעירים, שהוכיחו את עצמם במקומות אחרים והצליחו מאוד. מקווים שגם כאן ההצלחה תהיה רחבה יותר. אנחנו מבינים את הטענה. אני חושב שראשי הישיבות עצמם יהיו מעורבים יותר. כיוון שיש בתוך הכנסת אנשים שקשורים יותר לראשי הישיבות, יהיה קשר הדוק יותר, כדי שלא יחזור מה שהיה.

שאלה: אדם שיצא לעבוד לפרנסתו מנהל אורח חיים חרדי, מקפיד על הכול ומחנך את ילדיו בדרך התורה, אבל אורח חייו שונה משל אברך כולל. מה צריך לעמוד במרכז ההנהגה של הבית, ואיך הוא יכול לחזק את תחושת השייכות שלו ושל בני משפחתו?

תשובה: אני לוקח דוגמה מאמריקה. יש שם הרבה אנשים שעובדים, ויש להם קשר חזק עם בני תורה. זה מתבטא באופן שבו מדברים על בני תורה: מדברים עליהם בהערכה. הילד רואה שהאבא מסתכל במשנה ברורה ולא סתם פוסק. הוא רואה שזה הדין, שזה דבר חשוב. חשוב גם שלאבא תהיה קביעות של לימוד. אם הילד רואה שאבא עובד, אבל מעריך את התורה וגם קובע בעצמו זמן ללימוד תורה, ממילא הוא מחובר.

שאלה: בסופו של דבר, מה שהאבא עושה בבית הוא שמשפיע?

תשובה: כן.

בסיום השיחה הודה הרב קנול לראש הישיבה על הזמן שהקדיש.