ראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי, מתנגד חריף לטראמפ, הואשם בהדלפת מידע ביטחוני לאומי לעיתונאי בשנת 2016
מי מבטיח מה? המועמדים, התוכניות והקרב על הממשלה הבאה
נתניהו מבקש להמשיך לכהונה נוספת, איזנקוט מציג לוח זמנים לצעדים הראשונים, בנט מציב תנאים לשיתוף פעולה ובן גביר דורש את תיק הביטחון | המפלגות החרדיות נאבקות על מעמד עולם התורה, ויתר הרשימות מציגות את דרישותיהן לקראת היום שאחרי הבחירות
ראשי המפלגות צילום: צלמי פלאש 90
36 רשימות יתמודדו מחר (שלישי) בבחירות לכנסת ה-26. הרשימה המלאה של המפלגות והאותיות בקלפי פורסמה היום ב'בחדרי חרדים', אבל מאחורי הפתקים נמצאות גם הבטחות שעשויות לקבוע כיצד תיראה הממשלה הבאה: מי יטפל באיום האיראני, מה יעלה בגורל חוק הגיוס, אילו שינויים מתוכננים במערכת המשפט ומה מבטיחים המועמדים לעשות עם יוקר המחיה.
הבחירות מגיעות לאחר ארבע שנים שבהן ישראל התמודדה עם מלחמה בכמה חזיתות, מחלוקות סביב חוק הגיוס, מאבק על מערכת המשפט וקשיים כלכליים. הפעם, מלבד המאבק על ראשות הממשלה, עומדת גם השאלה אילו מפלגות יוכלו לשבת יחד בקואליציה ומה יהיו התנאים שלהן.
נתניהו והליכוד: ביטחון והמשך השלטון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להמשיך לכהונה נוספת, כשהקמפיין של הליכוד מתמקד בניסיונו הביטחוני ובהישגי ישראל במלחמה. נתניהו מציג את ההחלטות שהתקבלו בתקופת כהונתו מול איראן, חמאס וחיזבאללה, וטוען כי לנוכח האיומים שעוד נותרו, נדרשת הנהגה מנוסה.
בשבועות האחרונים עסק נתניהו שוב ושוב באיום האיראני. הוא הזהיר מפני אפשרות שאיראן ושלוחותיה ינסו לשבש את הבחירות, ואמר כי ישראל ערוכה להגיב בעוצמה אם תותקף. בריאיון לערוץ 14 התייחס גם לפרסומים על פעילות איראנית ולביקורת שהופנתה כלפיו.
לצד הנושא הביטחוני, בליכוד חוששים מאובדן קולות למפלגות ימין קטנות שלא יעברו את אחוז החסימה. נתניהו פעל במהלך הקמפיין לצמצם את הפיצול במחנה, ובמקביל תקף את יריביו, בהם נפתלי בנט, גדי איזנקוט ועופר וינטר.
בתחום הכלכלי הוא מבטיח להמשיך במדיניות ממשלתו, תוך התמקדות בצמיחה ובמאבק ביוקר המחיה. הליכוד לא פרסם מצע בחירות חדש ומפורט לשנת 2026, ורבות מהבטחותיו נשענות על הצהרות נתניהו ועל המשך פעילות הממשלה המכהנת.
איזנקוט וישר: ועדת חקירה ביום הראשון, חמאס בתוך 18 חודשים.
יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, מבקש להחליף את נתניהו ומציג לוח זמנים לצעדים שינקוט אם ייבחר לראשות הממשלה.
בכנס הבחירות שערכה מפלגתו אמש התחייב איזנקוט להקים ועדת חקירה ממלכתית כבר ביום הראשון לכהונתו. בתוך שבוע, לדבריו, יוקם קבינט לאומי למלחמה בפשיעה ותחל חקיקת חוק שירות לכל.
איזנקוט הציב גם יעד ביטחוני: בתוך 18 חודשים מכניסתו לתפקיד, חמאס לא ישלוט עוד ברצועת עזה. בתחום החינוך הצהיר כי בתוך ארבע שנים כל תלמידי ישראל ילמדו לימודי ליבה ויהיו חלק מהזרם הממלכתי. מוסדות שלא יעמדו בדרישה, לפי תוכניתו, לא יקבלו תקצוב.
בנוסף, הוא מבטיח להעניק עדיפות בזכויות ובהטבות למי שמשרת ועובד, ולקדם תוכנית לשיקום יישובי הצפון והדרום. איזנקוט פונה גם למצביעי הליכוד, בטענה שהמפלגה התרחקה מדרכה, ומדגיש כי ישר צריכה להיות גדולה מהליכוד בפער משמעותי כדי שיוכל להקים ממשלה.
בנט וביחד: שלושה תנאים גם לנתניהו.
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט חוזר להתמודד בראש מפלגת ביחד. הוא מבקש להציע הנהגה אחרת, תוך התמקדות בביטחון, בכלכלה ובשינוי סדרי העדיפויות של הממשלה.
בנט הציב שלושה נושאים מרכזיים: הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר, הסדרת חובת השירות וקידום חוקה לישראל.
במהלך הקמפיין הבהיר כי אינו שולל לחלוטין ישיבה בממשלה בראשות נתניהו. לדבריו, יהיה מוכן אף לכהן כשר בממשלה כזאת, אם יתקיימו התנאים שהציב. בכך הוא נבדל מראשי אופוזיציה שמסרבים מראש לשיתוף פעולה נוסף עם נתניהו.
בן גביר ועוצמה יהודית: הדרישה לתיק הביטחון.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מבקש להגדיל את כוחה של עוצמה יהודית, ולהרחיב את השפעתה על מדיניות הביטחון של ישראל.
במהלך מערכת הבחירות דרש בן גביר לקבל את תיק הביטחון, וביקש למנות את ח"כ טלי גוטליב לשרת המשפטים. בין הצעדים שהציג נמצאים שינוי הוראות הפתיחה באש, קידום הגירה מרצון מרצועת עזה ומיהודה ושומרון ושינויים במערכת המשפט.
בן גביר ממשיך להדגיש את עמדותיו הנחרצות נגד חמאס ואת התנגדותו למדיניות ההכלה שהייתה נהוגה לפני מתקפת שבעה באוקטובר.
בתיעוד שפרסמה היום עוצמה יהודית, נראה בן גביר בביקור בנחל עוז, שלושה ימים לפני המתקפה, כשהוא מזהיר מפני התחזקות חמאס ומתנגד לתגובה מתונה כלפי מי שמתקרבים לגדר במטרה לפגוע בישראל.
במפלגה הציגו את התיעוד כחיזוק לטענתם כי בן גביר התריע מפני הסכנה עוד לפני המתקפה, וטענו שאילו היה שר הביטחון, ניתן היה למנוע את הטבח.
ש"ס ויהדות התורה: חוק הגיוס וההגנה על עולם התורה.
עבור ש"ס ויהדות התורה, הבחירות הקרובות הן גם מאבק על מעמד בני הישיבות, תקציבי מוסדות התורה והיכולת להגיע להסדר מוסכם בסוגיית הגיוס.
יהדות התורה, המורכבת מאגודת ישראל ודגל התורה, דורשת להסדיר בחקיקה את מעמדם של בני הישיבות. בהסכם שנחתם בין שתי הסיעות נקבע כי הדרישה במשא ומתן הקואליציוני תהיה פטור משירות צבאי לבני ישיבות ללא סנקציות.
עוד הוסכם כי עד להסדרת הנושא, המפלגה לא תכהן בתפקידים בכירים ולא תתמוך בחקיקה, למעט חריגים שיקבלו את אישור גדולי ישראל.
ש"ס, בראשות אריה דרעי, מתמקדת אף היא בשמירה על מעמד עולם התורה ובתקצוב מוסדות החינוך התורניים. לצד זאת, התנועה מדגישה את פעילותה החברתית ואת הסיוע למשפחות ולשכבות החלשות.
דרעי פעל בשבועות האחרונים להגדלת שיעור ההצבעה למפלגה, והציג לנציגי ש"ס ברשויות המקומיות יעדים לקראת יום הבחירות. בשתי המפלגות מודאגים גם מאפשרות של מעבר קולות לרשימות חרדיות קטנות.
סמוטריץ' ופייגלין: שתי מפלגות, רשימה אחת.
הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' מתמודדת ברשימה משותפת עם זהות של משה פייגלין. השניים התאחדו לקראת הבחירות, אך ממשיכים לנהל קמפיינים נפרדים ולהציג גם עמדות שונות.
סמוטריץ' מתמקד בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון, בהחלת ריבונות ובמדיניותו הכלכלית כשר האוצר. פייגלין מדגיש את החירות האישית והכלכלית, צמצום מעורבות המדינה, שינויים במערכת המסים ורפורמות בחינוך.
כפי שפורסם בסקירה על החיבור בין השניים, פייגלין קיבל את המקום השני ברשימה. מדובר בחיבור טכני, שאמור להסתיים לאחר הבחירות ולא להפוך למיזוג קבוע של שתי המפלגות.
בנושא השבת מבקש פייגלין לשמור על צביונם היהודי של מוסדות המדינה, אך להעביר הכרעות הנוגעות למרחב המקומי לידי התושבים והקהילות. זו אחת הנקודות שבהן ניכרת התפיסה העצמאית שהוא מביא לרשימה.
ליברמן וישראל ביתנו: בלי ממשלת מיעוט.
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, מציב את החלפת נתניהו כאחת ממטרותיו המרכזיות. הוא דורש הקמת ממשלה שתורכב ממפלגות ציוניות, ללא תלות בתמיכת הרשימות הערביות.
בריאיון לקראת הבחירות הזהיר ליברמן מפני ממשלת מיעוט שתישען על תמיכה מבחוץ. לטענתו, ממשלה כזאת לא תחזיק מעמד ותוביל לסבב בחירות נוסף.
ליברמן דורש גם שינוי במדיניות הגיוס, הגדלת ההשתתפות בשירות ובתעסוקה ושינויים בהקצאת התקציבים. לצד זאת, ישראל ביתנו עוסקת ביוקר המחיה ובצורך בשינויים כלכליים שיקלו על הציבור.
גולן והדמוקרטים: הדרישות למשרדי הממשלה.
יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, מבקש לבצע שינויים במערכת המשפט, בחינוך וביחסי דת ומדינה. מפלגתו תומכת בהרחבת התחבורה הציבורית בשבת ובשינוי ההסדרים הקיימים בין המדינה למוסדות הדת.
גולן הציג תוכנית לשינוי מערכת המשפט, הכוללת חיזוק מנגנוני הפיקוח ועיגון זכויות יסוד. במקביל, המפלגה מבקשת להרחיב את ההשקעה בשירותי הבריאות ובחינוך הציבורי.
לקראת הבחירות הציג גולן דרישות הנוגעות לארבעה משרדי ממשלה: המשפטים, ביטחון הפנים, החינוך והתקשורת. הוא הציג גם עמדות הנוגעות לפיקוח על ערוץ 14 ולהפסקת המימון הציבורי למכינת עלי.
וינטר ועמך ישראל: הקרב על הקולות שלא נספרים בסקרים.
יו"ר מפלגת עמך ישראל, עופר וינטר, מגיע לבחירות עם רשימה חדשה המתמקדת בביטחון, בזהות יהודית ובשינוי ההנהגה הפוליטית.
וינטר מבקש לקדם מדיניות ביטחונית תקיפה יותר מול חמאס ולהשפיע על הדרך שבה מתקבלות החלטות במערכת הביטחון. ברשימתו משתתף גם יוסף חדאד, שעל פי הצהרות המפלגה מיועד לתפקיד שר ההסברה.
בכנס הבחירות של מפלגתו טען וינטר כי גורמים ותיקים במערכת הפוליטית השקיעו עשרות מיליוני שקלים בניסיון לפגוע בעמך ישראל. לטענתו, בחודשיים האחרונים הופעלו לחצים גם על אנשים הקשורים למפלגה.
על רקע הסקרים שבהם מפלגתו אינה עוברת את אחוז החסימה, וינטר קרא לתומכיו להגיע לקלפיות ולא לחשוש מאובדן קולות. הוא טען כי לפי מחקרים שבידי המפלגה, מאות אלפי אזרחים מעוניינים להצביע לה.
הנדל וזליכה: שירות צבאי לצד הורדת יוקר המחיה.
רשימת המילואימניקים והכלכלית מאחדת את יועז הנדל וירון זליכה, שמגיעים למערכת הבחירות עם שני תחומי עיסוק מרכזיים.
הנדל מתמקד בשירות הצבאי, במעמד המשרתים ובצורך בהרחבת ההשתתפות בשירות. זליכה עוסק בעיקר בכלכלה ומציג תוכניות להפחתת יוקר המחיה, להגברת התחרות ולשינויים במבנה המשק.
הרשימה מבקשת לקדם את שני הנושאים יחד, ולפנות למצביעים שרואים בשירות הצבאי ובמצב הכלכלי שניים מהאתגרים המרכזיים של הממשלה הבאה.
רע"ם והרשימה המשותפת: הפשיעה והייצוג בכנסת.
רע"ם והרשימה המשותפת יתמודדו בבחירות לאחר שבית המשפט העליון ביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול אותן.
רע"ם מתמקדת בקידום תקציבים לפיתוח היישובים הערביים, בטיפול בפשיעה ובהרחבת השירותים האזרחיים. הרשימה המשותפת מדגישה את הייצוג הפוליטי של הציבור הערבי ואת המאבק לשוויון זכויות.
לצד המפלגות המרכזיות מתמודדות גם רשימות קטנות, בהן נעם לישראל בראשות אבי מעוז, הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר וישראל תחילה בראשות שרן השכל. חלקן מבקשות להיכנס לכנסת לראשונה, ואחרות מתמודדות במטרה לקדם נושא מסוים או לייצג ציבור שלטענתן אינו מקבל מענה מהמפלגות הגדולות.
