יובל שדה: רשות המיסים הודיעה על הנחיות ביטחוניות חדשות לחברות התעופה, שלפיהן יידרשו להעביר את פרטי אנשי הצוות בטיסות לישראל לפחות 48 שעות לפני ההמראה. המהלך נועד לאפשר לגורמי הביטחון זמן היערכות ממושך יותר ולשפר את אבטחת התעופה האזרחית. על פי ההנחיות, החברות יידרשו לעדכן את פרטי הצוות במהלך הצ'ק-אין, ולא יאוחר משעתיים לפני ההמראה, ולהעביר רשימה מלאה וסופית של אנשי הצוות במועד ההמראה בפועל
בית הכנסת ההיסטורי שב לעם היהודי במבצע מיוחד
לאחר שנים של הזנחה נרכש בית הכנסת ההיסטורי בטשביניה שבפולין ביוזמה בינלאומית, במטרה להשיבו לייעודו המקורי. התוכנית תכלול את שיקום המבנה, הקמת מוזיאון יהודי ופתיחת בית הכנסת לאורחים עבור המבקרים בציוני הצדיקים בבית העלמין היהודי המקומי
בית הכנסת ההיסטורי בטשביניה צילום: מאיר בולקה
בית הכנסת ההיסטורי בעיר טשביניה (Trzebinia), שבמחוז שלזיה בפולין, שב ביום שלישי לידי העם היהודי, לאחר שנים שבהן עמד מוזנח, מצבו הידרדר והוא היה קרוב להפוך למפגע סביבתי. לאחר שהקהילה היהודית בקטוביץ ויתרה על זכותה להשיב את המבנה לידיה, החליטה העירייה להעמידו למכירה במסגרת מכרז. בעקבות זאת התגייסה קבוצת שותפים במטרה למנוע את הפיכתו למסעדה או לאתר בילוי, ולהבטיח כי יישמר כאתר בעל משמעות יהודית והיסטורית.
מורשת יהודית בת מאות שנים.
שורשיה של הקהילה היהודית בטשביניה מגיעים לפחות למאה ה־16, והיישוב היהודי בעיר התפתח באופן משמעותי החל מהמאה ה-18. בשנת 1815 נוסדה הקהילה העצמאית, ובמהלך המאה ה-19 התרחבה הפעילות היהודית בעיר, במקביל להתפתחות התעשייה והמסחר. בשנת 1921 חיו בעיר כ-1,100 יהודים, שהיוו כ-23% מכלל תושביה.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הפכה טשביניה למרכז רוחני ותרבותי יהודי אזורי. בעיר פעלו ארבעה בתי כנסת, תלמוד תורה, ישיבות, בתי תפילה, מוסדות צדקה וארגוני סיוע. חיי הקהילה שילבו לימוד תורה וחסידות עם פעילות חברתית ותרבותית יהודית ענפה.
בין הדמויות הרבניות הבולטות שפעלו בעיר היה רבי דוב־בעריש ויידנפלד זצ״ל, הגאון מטשעבין, שהגיע לטשביניה בשנת 1918, התמנה לרב העיר בשנת 1923 והקים בה את ישיבת "כוכב מיעקב”, שמשכה תלמידים מכל רחבי פולין. דמות מרכזית נוספת הייתה רבי בן־ציון הלברשטאם זצ״ל, האדמו״ר השני מבאבוב, שישב בטשביניה בשנים 1932–1937 וחצרו משכה אלפי חסידים בשבתות ובחגים. בעיר פעל גם רבי עקיבא בר יחזקאל גרוס זצ״ל, תלמידו של הגאון מטשעבין, שייסד את ישיבת "כתר תורה”.
השואה החריבה את הקהילה היהודית. יהודים רבים גורשו למחנות ולגטאות, ורבים מתושבי העיר נרצחו באושוויץ. הנכסים היהודיים בעיר נחרבו, ובית הכנסת שנותר עומד הוא עדות מוחשית לעולם יהודי שנחרב ולמורשת שיש חובה לשמרה עבור הדורות הבאים.
שלושה שותפים למען המורשת היהודית
רכישת בית הכנסת התאפשרה הודות לשיתוף פעולה בין שלושה גורמים: הנציגות הישראלית, בראשות מאיר בולקה, המכונה "צייד הקברים”, העומד בראש ארגון J-NERATIONS לשימור המורשת היהודית באירופה; יאצק פורסקי, נשיא ארגון Archer, מכון מחקר העוסק בניטור תופעות אנטישמיות ברשת ומרצ'ין מייחורוביץ' (Marcin Majchrowicz), איש עסקים ופילנתרופ הפועל לשימור המורשת היהודית באזור שלזיה שבפולין.
הדרך להצלת המבנה חייבה התמודדות עם תנאי מכרז מחמירים ביותר. אולם, מתוך מחויבות למטרה והרצון למנוע את אובדן הנכס היהודי, פעלו השותפים עד להשלמת הרכישה. "בית הכנסת, שנמצא במרחק של כ־40 דקות נסיעה מקרקוב, ושזה עתה הושב לעם היהודי, יהיה בקרוב נקודת עצירה נוספת עבור יהודים המבקרים באזור”, אומר מאיר בולקה. "אני נרגש מכך שהצלחנו יחדיו למנוע פגיעה בכבודה של הדת היהודית ולהטביע חותם משמעותי בהיסטוריה של העם היהודי בפולין. זו אינה רק הצלתו של בית הכנסת, אלא גם אחריות לשמר את זכרה של קהילה שלמה”.
יאצק פורסקי, מנהל "מרכז אושוויץ לחקר השנאה, הקיצוניות והרדיקליזציה": "הצלת בית כנסת אינה מסתכמת רק בשימור מבנה או בכיבוד זכרה של קהילה שחיה כאן בעבר. מדובר בהכרה בכך שהחיים היהודיים הם לא רק חלק מעברה של פולין, אלא גם חלק מההווה ומהעתיד שלה ובהבטחה שמורשת זו תמשיך לשמש כמקור חי של זהות, דיאלוג וחיבור. מתפילה, דרך זיכרון ועד להכנסת אורחים".
בסמוך לבית הכנסת נמצא בית העלמין היהודי ההיסטורי, שבו טמונים רבנים וצדיקים. בין היתר, קבורים בו רבי ישראל בן רבי חיים מטשעבין זצ״ל, בנו של הגאון רבי חיים זצ״ל, אב״ד קשאנוב, שהיה תלמידם של המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין זי״ע; וכן בנו, רבי חיים בן רבי ישראל זצ״ל, שהוסמך לרבנות בידי הרבנים הקדושים "דברי חיים” מצאנז וה"תפארת שלמה” מרדומסק. אוהל שהוקם מעל קברי רבנים נוספים מושך מתפללים המבקשים לפקוד את ציוני הצדיקים ולהתחבר למורשת הדורות.
על פי התוכנית, בית הכנסת יעבור שיפוץ נרחב במטרה להשיבו לייעודו המקורי ולשחזר, ככל שיתאפשר על סמך תיעוד וממצאים היסטוריים, את מראהו מלפני השואה. נוסף על כך יוקם במקום מוזיאון יהודי, וכן תוקם מסגרת של "הכנסת אורחים” עבור יהודים שיגיעו לעיר כדי להתפלל ולפקוד את ציוני הצדיקים בבית העלמין.
השבת בית הכנסת לעם היהודי מסמנת צעד משמעותי בשימור המורשת היהודית באירופה: מבנה שנשקפה סכנה לעתידו עשוי לשוב ולשמש מוקד של תפילה, זיכרון ומפגש בין עברו של העם היהודי לעתידו. בימים הקרובים תוקם בפולין עמותה שתנהל את תהליך שיקום בית הכנסת ויהיה ניתן לקחת חלק בתרומות והשקעות.
