מלשכת ח״כ יעקב אשר נמסר בתגובה לפרסום של ישי כהן: לא ניתנה שום הוראה. עוד טרם היינו אצל גדולי ישראל מאז הבחירות
הנגיף הקטלני כבר באירופה: האם העולם בדרך למגפה נוספת?
יותר מ-10,000 נדבקים וכמעט 5,000 מתים בהתפרצות הקשה בתולדות קונגו - ואף מקרה מאומת כבר זוהה בצרפת. בכיר במערכת הבריאות באפריקה מזהיר מפני התפשטות ליבשות נוספות | מנגד, מומחים מסבירים מדוע הסיכון לתרחיש דומה לקורונה נמוך
אבולה צילום: שאטרסטוק
החשש מהתפשטות נגיף האבולה אל מחוץ לאפריקה הולך וגובר, לאחר שמקרים התגלו במספר מדינות ביבשת ומקרה מאומת נוסף זוהה בצרפת. בעוד גורמי בריאות מזהירים מפני האפשרות שהנגיף יגיע למדינות נוספות, מומחים למחלות זיהומיות מדגישים כי קיימים הבדלים משמעותיים בין אופן ההדבקה של האבולה לזה של נגיף הקורונה.
אחד הגורמים המדאיגים בהתפרצות הנוכחית הוא פרק הזמן שבו אדם שנדבק עלול לשאת את הנגיף מבלי לדעת על כך. דוקטור שרלוט הולדקרופט מאוניברסיטת קיימברידג' הסבירה כי תקופת הדגירה עשויה להימשך עד 21 ימים. המשמעות היא שאדם שנדבק עלול לעלות על טיסה ולהגיע למדינה אחרת עוד לפני הופעת התסמינים.
ההתפרצות הנוכחית, שנגרמה מזן בונדיבוגיו, נחשבת לגדולה והקשה ביותר בתולדות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מספר הנדבקים כבר חצה את רף 10,000 בני האדם, וכמעט 5,000 בני אדם מתו מהמחלה.
לראשונה נפגעו במקביל שלושה אזורים שונים באפריקה. מקרי תחלואה אותרו בקונגו, באוגנדה, בקניה ובניגריה, לצד המקרה שאומת בצרפת.
על רקע הנתונים הקשים, דוקטור ז'אן קסיה, המנהל הכללי של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן באפריקה, הזהיר כי שום מדינה אינה יכולה להניח שהיא מוגנת מפני הנגיף. קסיה אף השווה את המצב לראשית התפשטות הקורונה, כאשר מדינות רבות העריכו כי לא יושפעו מהמגפה, אך בתוך חודשים הפכו למוקדי התפרצות.
למרות האזהרות, מומחי בריאות מצביעים על הבדל מרכזי שעשוי למנוע מהאבולה להפוך למגפה עולמית בהיקף דומה. בניגוד לקורונה ולנגיפים נשימתיים אחרים, האבולה אינה עוברת בקלות בין בני אדם. ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע ישיר עם נוזלי גוף של אדם חולה או של אדם שמת מהמחלה.
פרופסור פול האנטר מאוניברסיטת איסט אנגליה הסביר כי החולים הופכים למדבקים בעיקר בשלבים שבהם המחלה כבר גורמת לתסמינים חמורים. מצב זה מאפשר למערכות בריאות מתקדמות לזהות את החולים, לבודד אותם ולמנוע שרשראות הדבקה נוספות.
גם דוקטור הולדקרופט ופרופסור סר אנדרו פולארד מאוניברסיטת אוקספורד מעריכים כי מדינות המערב מסוגלות להתמודד עם מקרי תחלואה בודדים. לדבריהם, קצב ההתפשטות האיטי יחסית של הנגיף מאפשר לאתר את מקורות ההדבקה ולקטוע את שרשראות התחלואה.
בינתיים, המאמצים לפיתוח חיסון נגד זן הבונדיבוגיו נמשכים. מדענים מאוניברסיטת אוקספורד וממוסדות מחקר נוספים עורכים ניסויים קליניים, ותוצאותיהם צפויות להתקבל בתוך שלושה עד שישה חודשים
