ח״כ איתן גינזבורג מונה ליו״ר סיעת ״ביחד״ בכנסת ה-26.
למרות אזהרות נתניהו: למה איזנקוט לא יישב עם הערבים?
נתניהו הזהיר שוב ושוב שאיזנקוט יקים ממשלה עם המפלגות הערביות. על הנייר יש לכך רוב של 67 מנדטים, אבל מאחורי המספרים מסתתרת בעיה: השותפים האפשריים חלוקים בנושאי ביטחון והתיישבות, וממשלה כזאת עלולה להסתיים בדיוק כמו ממשלת בנט. מבחינת איזנקוט, המחיר עלול להיות כבד במיוחד
גדי איזנקוט ומנסור עבאס צילום: מיכאל גלעדי/מרים אלסטר/Flash90
ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר והזהיר לאורך מערכת הבחירות כי יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, יקים ממשלה עם המפלגות הערביות. אלא שכעת, כשהבחירות מאחורינו, יש סיבות טובות להטיל ספק באפשרות הזאת. לא רק בגלל ההבטחות של איזנקוט, אלא בעיקר בגלל המחיר שהוא עלול לשלם אם יבחר במהלך כזה.
איזנקוט כבר הצהיר כי רע"ם לא תהיה חלק מממשלתו כל עוד אינה עומדת בתנאים שהציב. גם שותפיו האפשריים, בהם נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, שללו לפני הבחירות שותפות קואליציונית עם המפלגות הערביות.
אבל נניח לרגע שאיזנקוט בכל זאת מחליט ללכת על זה. לגוש שלו 48 מנדטים, ולמפלגות הערביות עוד 19. ביחד מדובר ב-67 מנדטים. רוב שאמור להספיק להקמת ממשלה יציבה, לפחות על הנייר.
ממשלה עם הערבים - זה באמת אפשרי?
הבעיה מתחילה כשצריך להעביר חוקים. נניח שאיזנקוט מקים ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות, ובהתחלה הכול עובד. אבל אז מגיע חוק שקשור להתיישבות ביהודה ושומרון, או החלטה ביטחונית שהמפלגות הערביות מתנגדות לה. מה הוא יעשה? יוותר על החוק כדי לשמור על הממשלה, או ינסה להעביר אותו בלי התמיכה שלהן? ומה יקרה אם האופוזיציה תחליט להצביע נגד, רק כדי להביך אותו?
מקרה דומה כבר התרחש בתקופת ממשלת בנט. בשנת 2022 ניסתה הממשלה להאריך את תקנות יהודה ושומרון, שמסדירות בין היתר את סמכויות השיפוט והאכיפה כלפי ישראלים המתגוררים באזור. מדובר בתקנות חשובות שנדרשות להארכה מעת לעת.
זה כבר קרה לממשלת בנט
כשהחוק הגיע להצבעה, חלק מחברי הקואליציה לא תמכו בו. האופוזיציה בראשות נתניהו, למרות שתמכה בהמשך ההסדר עצמו, הצביעה נגד. החוק נפל, והקואליציה נותרה מול משבר נוסף.
ההצבעה לא הפילה את הממשלה באופן אוטומטי, אבל היא חשפה עד כמה הקואליציה התקשתה לתפקד. זמן קצר לאחר מכן הכנסת התפזרה וישראל הלכה לבחירות נוספות.
עכשיו תחשבו מה יקרה אם איזנקוט ימצא את עצמו במצב דומה. הוא יקים ממשלה, אבל בכל פעם שיעלה חוק משמעותי בנושאי ביטחון או יהודה ושומרון, הוא יצטרך לבדוק אם המפלגות שתומכות בו יסכימו להעביר אותו. נכון, לא כל מחלוקת מפילה ממשלה, ואפשר גם להגיע לפשרות או להסתמך על תמיכה מבחוץ. אבל גם תמיכה מבחוץ לא מבטיחה רוב בכל הצבעה.
ומה יקרה בבחירות הבאות?
ויש כאן בעיה נוספת מבחינת איזנקוט. הוא לא צריך לחשוב רק איך להקים ממשלה, אלא גם מה יקרה אם היא תיפול. חלק מהמצביעים שהביאו אותו ל-21 מנדטים עשויים להתנגד להקמת ממשלה שתלויה במפלגות הערביות, במיוחד אחרי ההבטחות שניתנו במהלך הבחירות.
נניח שאחרי כמה חודשים הממשלה מתפרקת בגלל מחלוקת ביטחונית. איזנקוט מגיע לבחירות הבאות אחרי שלא הצליח להחזיק את הממשלה, וצריך להסביר לאותם מצביעים למה בחר להישען על מפלגות שחלקן מחזיקות בעמדות מנוגדות לשלו.
נתניהו לא יצטרך לעבוד קשה כדי להזכיר לו את האזהרות שהשמיע. ואם חלק מהמצביעים ירגישו שאיזנקוט הפר את הבטחותיו, הוא עלול לאבד את התמיכה שהביאה אותו לעמדת כוח. זה לא אומר שממשלה כזאת בהכרח תיפול, או שכל מצביעי איזנקוט מתנגדים לשיתוף פעולה עם המפלגות הערביות. אבל מדובר בסיכון שהוא לא יכול להתעלם ממנו.
בינתיים, עומדות בפניו אפשרויות אחרות: ממשלת אחדות עם נתניהו, הסכמות עם המפלגות החרדיות או בחירות חוזרות אם לא יימצא פתרון. כל אחת מהאפשרויות האלה דורשת פשרות, אבל היא גם מציבה בפני איזנקוט קשיים שונים מאלה של ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות.
נתניהו יכול להמשיך להזהיר שאיזנקוט יקים ממשלה עם הערבים. אבל לאיזנקוט יש סיבה טובה לחשוב פעמיים גם בלי האזהרות שלו. אם יקים ממשלה כזאת והיא תתפרק בתוך חודשים, הוא עלול לגלות שלא רק את הממשלה הפסיד, אלא גם חלק מהמצביעים שהביאו אותו לשלטון.
