עמית סגל: מספר 4 ברשימה המשותפת עוואדה בכר לערוץ ירדני: אם איזנקוט רוצה להקים ממשלה הוא חייב לסגת מארבעת העקרונות שהציג בקמפיין הבחירות ואלו הם ככל הידוע - הכרה בישראל כמדינה יהודית; מחויבות למגילת העצמאות; חובת שירות לכולם; הכרה בחמאס כארגון טרור
לוקסמבורג הקטנה מקדמת חקיקה נגד ייבוא סחורות מיהודה ושומרון
ממשלת הדוכסות הקטנה החלה בהליכים לאיסור ייבוא וסחר במוצרים מההתנחלויות, וזאת על אף שהיקף הסחר נאמד באלפי אירו בודדים בשנה
שר החוץ גדעון סער עם קסאבייה בטל, סגן ראש הממשלה ושר החוץ של לוקסמבורג צילום: שלומי אמסלם, לע״ם
ממשלת לוקסמבורג הקטנה נערכת להטיל איסור גורף על ייבוא ומכירה של סחורות המיוצרות בהתנחלויות ביהודה ושומרון. הצעד, שמתגבש בימים אלו, מקודם ברמה הלאומית באופן עצמאי, ללא המתנה להחלטה גורפת או קונצנזוס מצד שאר חברות האיחוד האירופי.
על מנת להוציא את החרם לפועל, אישרה לאחרונה הממשלה המקומית תיקון לחוק סחר החוץ המאפשר לה להטיל הגבלות ייבוא במקרים חריגים. במקביל, הונחה על שולחן הפרלמנט הצעת חוק ספציפית שנועדה לאסור במפורש סחר עם ההתנחלויות. נכון לסוף אוקטובר, הליכי החקיקה בשני המסלולים טרם הושלמו והאיסור טרם נכנס לתוקף.
ב-Ynet דווח, כי על פי הערכות כלכליות, היקף הסחר הישיר בין לוקסמבורג דוכסות המונה כ-700 אלף תושבים לבין ההתנחלויות הוא שולי לחלוטין ומוערך ב-10,000 עד 15,000 אירו בלבד (כ-35 עד 52 אלף שקלים) בשנה. הנתונים הזניחים הללו ממחישים כי למהלך אין משמעות כלכלית אופרטיבית, אלא הוא נועד בראש ובראשונה להעביר מסר פוליטי ומחאתי מובהק מצד הממשלה בבירה.
ההחלטה של לוקסמבורג לפעול באופן עצמאי נובעת מהיעדר הסכמה בתוך מוסדות האיחוד האירופי. ניסיונות קודמים של הנציבות האירופית לקדם סנקציות מסחריות כלפי ישראל, כדוגמת השעיית חלק מהטבות הסחר, לא זכו לרוב הנדרש במועצת האיחוד. כתוצאה מכך, מדינות מסוימות בוחרות לפעול במישור הבילטרלי; הולנד, למשל, הקדימה לעשות זאת וכבר החילה איסור ייבוא דומה בחודש ספטמבר האחרון. הצעדים הלאומיים הללו מחמירים את המצב הקיים, שכן מוצרים מיו"ש ממילא מוחרגים מהטבות המכס של הסכם ההתאגדות האירופי, אך כעת מבקשות המדינות לאסור את עצם קיום המסחר.
ברקע הדברים, המהלך מסמן המשך הידרדרות ביחסים הדיפלומטיים, שידעו תהפוכות רבות. לוקסמבורג נחשבה בעבר לתומכת היסטורית בישראל, אך בעשור הקודם הוביל שר החוץ שלה קו עוין במיוחד. מחליפו הנוכחי, קסבייה בטל, נתפס תחילה כגורם ידידותי יותר ואף הגיע לביקורי הזדהות בישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר תוך שהוא מתעמת עם נרטיבים פלסטיניים. עם זאת, התמשכות המלחמה הביאה להקשחת עמדות גם מצידו. המגמה הביקורתית הגיעה לשיא מדיני בספטמבר 2025, אז הכירה לוקסמבורג רשמית במדינה פלסטינית, לצד הודעת גינוי לטבח חמאס והכרה בזכותה של ישראל לביטחון.
