יואלי ברים: הרב לנדו חזר ארצה. היום יכריע עם הרב הירש האם לא להמליץ על נתניהו להרכבת הממשלה
התבוסה של טראמפ היא מפלה לנתניהו - בטהרן כבר חוגגים
ה"גל הכחול" שהכה בקונגרס הופך את טראמפ לברווז צולע, שולל מנתניהו את הגיבוי המוחלט בוושינגטון ומעניק לטהרן אוויר לנשימה. כעת, כשהדמוקרטים אוחזים בכוח הארנק, בירושלים צריכים להיערך לתרחיש בלהות: מעיכובים קריטיים במשלוחי הנשק ועד התניית הסיוע הביטחוני – בדיוק ברגע המכריע של המערכה
תוצאות בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית, שהסתיימו ב"גל כחול" ששטף את הקונגרס והעניק לדמוקרטים שליטה מוחלטת בבית הנבחרים ובסנאט, אינן רק דרמה פוליטית אמריקנית פנימית. עבור מדינת ישראל, מדובר באירוע אסטרטגי מטלטל. התבוסה של המפלגה הרפובליקנית היא לא רק מכה קשה לנשיא דונלד טראמפ, שיהפוך כעת ל"ברווז צולע" בשנתיים שנותרו לכהונתו, אלא גם תבוסה אישית ומדינית כואבת לראש הממשלה בנימין נתניהו. בטהרן, לעומת זאת, יכולים הבוקר לנשום לרווחה ולרשום לעצמם הישג אסטרטגי משמעותי ללא ירייה אחת.
בשנים האחרונות, ובמיוחד על רקע המלחמה מול איראן, נתניהו וטראמפ פעלו כציר מדיני-צבאי הדוק. ישראל שמה את כל יהבה על החדר הסגלגל, תוך כדי הרחבת הקרע מול המפלגה הדמוקרטית. נתניהו זיהה בטראמפ שותף אידיאלי להובלת קו ניצי חסר פשרות נגד הרפובליקה האסלאמית, קו שכלל מתקפות צבאיות, מצור ימי חונק ופרישה מהסכמים בינלאומיים. אלא שהאסטרטגיה הזו של "לשים את כל הביצים בסל הרפובליקני" מגישה כעת לישראל את החשבון.
עבור איראן, שניצבת מול שוקת כלכלית שבורה ותשתיות מופצצות, הקונגרס הדמוקרטי החדש הוא גלגל הצלה של ממש. משמרות המהפכה, שניסו בשבועות האחרונים לשבש את זרימת הנפט במצר הורמוז מתוך ייאוש, מבינים כעת שהלחץ הצבאי האמריקני צפוי להיבלם. המפלגה הדמוקרטית התחייבה בקמפיין הבחירות שלה לעצור את המלחמה באיראן ולהחזיר את ארצות הברית למסלול הדיפלומטי. טהרן יודעת שטראמפ יתקשה מאוד לצאת להרפתקאות צבאיות חדשות, או אפילו לתחזק את המערכה הנוכחית, כאשר הקונגרס שולט בתקציב (כוח הארנק) ויכול לבלום כל מהלך אופרטיבי.
אך ההשלכות המסוכנות ביותר מונחות לפתחה של ירושלים. השליטה הדמוקרטית בקונגרס, במיוחד לאור התחזקותם של גורמים פרוגרסיביים ואנטי-ישראליים מובהקים דוגמת עבדול אל-סייד שצפוי להיכנס לסנאט וקולות רדיקליים נוספים בבית הנבחרים – מסמנת עידן חדש ביחסי ארה"ב-ישראל. ימי ה"צ'ק הפתוח" הסתיימו.
בפועל, מדינת ישראל עלולה להתמודד בקרוב מאוד עם צעדים חסרי תקדים. הקונגרס החדש צפוי להפעיל מנופי לחץ כבדים על ישראל באמצעות עיכוב אישורים למכירת נשק. לא מדובר רק בהצהרות ריקות: דרישות לקיצוץ בסיוע הביטחוני, או לכל הפחות התנייתו בשינוי מדיניות מול איראן ומול הפלסטינים, יהפכו כעת למטבע עובר לסוחר בוועדות הקונגרס. במקרה הגרוע, ישראל עלולה למצוא את עצמה תחת סוג של אמברגו נשק "אפור" עם עיכובים בירוקרטיים אינסופיים במשלוחי תחמושת חכמה, חלקי חילוף למטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית, רגע לפני אפשרות של עימות אזורי כולל.
הקונגרס הדמוקרטי ידרוש מטראמפ תשובות, ויגביל את יכולתו לחלוק מודיעין התקפי רגיש או לספק מטריית הגנה אוטומטית לישראל במועצת הביטחון של האו"ם. כאשר ישראל קוראת בימים אלו להתייחס ברצינות לאיום הנשק הכימי האיראני, היא עלולה להיתקל בחומת אטימות וחשדנות מצד מחוקקים דמוקרטים, שרואים בכל התרעה ישראלית ניסיון לגרור את ארה"ב למלחמה מיותרת, כפי שאירע בעיראק ב-2002.
התבוסה הרפובליקנית מותירה את נתניהו מבודד, בדיוק ברגע שבו הוא זקוק לאשראי בינלאומי יותר מתמיד. הברית הפוליטית ההדוקה עם טראמפ, שסיפקה הישגים טקטיים בטווח הקצר, מתגלה כעת כמשקולת אסטרטגית כבדה. כדי לשרוד במציאות הגיאופוליטית החדשה, ישראל תהיה חייבת לנווט בזהירות, לנסות לשקם את הגשרים השרופים מול הממסד הדמוקרטי המתון, ולהיערך לתרחיש שבו עליה להתמודד עם ציר הרשע האיראני – לבדה, מול שעון חול מדיני שהולך ואוזל, ועם תמיכה אמריקנית שהולכת ונסדקת.
